את אותו היום באמצע חודש מרץ לפני שנתיים, השף תומר אגאי לא ישכח לעולם – זה היה היום שבו הכל השתנה, הרגע שבו חטף התקף חרדה שהתחיל באותו הרגע ולא עזב אותו במשך שלושה חודשים ארוכים. אגאי בדיוק הגיע לביקור שיגרתי בארץ אחרי שנתיים שבהן היה על קו תל אביב-אמסטרדם.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
רק כמה חודשים קודם לכן הכל עוד נראה ורוד מתמיד – הוא עבד על פרויקט גדול מאוד באירופה - מסעדה על גג של בית מלון בן 500 חדרים באמסטרדם, בעיצוב כרים ראשיד. הטאבון היה מצופה בחול שיובא מחוף בבלגיה, הקרמיקה הגיעה מאיטליה, ורק המטבח עלה 400,000 יורו. חלומו של כל שף. בתקופה הזאת הוא חילק את זמנו בין דירה בווטרלו פליין במרכז אמסטרדם לבין הדירה שבה גר בנחלת בנימין בתל אביב והמסעדה שלו, סנטה קתרינה, שנמצאת ברחבה של בית הכנסת הגדול באלנבי: בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי הוא גר באמסטרדם, ובימי חמישי, שישי ושבת בתל אביב. את המזוודה ברוב המקרים כמעט ולא היה טעם לפרוק.
"המלון הזה היה אחד המקומות היפים שראיתי בחיי. המסעדה הייתה מושקעת מאוד, הכל טופ טופ. היה לי צ'יק פתוח ויכולתי לקנות לשם כל מה שרציתי. היו לא מעט רגעים שבהם חשבתי שאני חולם ועוד שנייה זה הולך להיגמר", הוא נזכר. "כל ההוצאות שלי היו על היזם, הוא מימן הכל. הייתי מסתובב עם כרטיס פלטינום וחי כמו איש עשיר. רק צלחות וכוסות לקח לי שלושה חודשים לבחור. תוך כדי כל זה היזם לקח אותי ללונדון לראות עוד לוקיישן. זאת הייתה תקופה משוגעת".
כל העושר הזה לא מבלבל? בסוף היית חוזר בסוף השבוע לרחוב אלנבי.
"מאוד, אבל בסופו של דבר למדתי לחיות בשני העולמות. בשום שלב לא השתנתי ולא איבדתי את הכיוון שלי, פשוט פתאום תלשו אותי מהמציאות ושמו אותי בעולם אחר. כל הזמן הרגשתי שזה זמני ושזה לא שלי. הבנתי שאני שם אורח לרגע, כשהייתי חוזר לתל אביב הייתי תומר השף שמפלט דגים, שמארח אנשים. אבל כן החזרות מאמסטרדם לתל אביב היו מבלבלות מאוד. הייתי חולם בלילה חלומות שחזרו על עצמם, ומה שחלמתי בתל אביב היה רק בתל אביב וכנ"ל באמסטרדם. גם העברית שלי הפכה להיות עברית-אנגלית, כי זה כמו לחיות בשני עולמות. הייתי במקום אחר לגמרי, זה היה טירוף".
ואז התחילה הקורונה.
"ביום חמישי באמצע חודש מרץ 2020 נחתתי בתל אביב, ושלושה ימים אחר כך סנטה קתרינה נסגרה יחד עם שאר המסעדות בארץ, והפרויקט באמסטרדם הלך ונרדם. הייתה לי סחרחורת. הבנתי שצריך לרדת מהסיפור של אמסטרדם, ובכלל לסגור את סנטה קתרינה זה נראה היה לי כמו הדבר הכי מפחיד בעולם. בדיעבד אני מבין שזו הייתה המתנה של החיים שלי".
7 צפייה בגלריה
משחקי השף (מימין לשמאל): אסף גרניט, רז רהב, יוס שיטרית ותומר אגאי
(צילום: אילן לורנצי)
באותו היום שבו הכל השתנה, שלושה ימים בלבד אחרי שנחת בארץ, נסגרו כל המסעדות, ובהן גם המסעדה של אגאי. אגאי, שגדל במטבחו של השף חיים כהן, עשה מה שכל טבח אחר במצוקה היה עושה – התקשר למנטור. "קראתי לחיים לבוא והוא הגיע, הסתכל על כל הרחבה הזאת שבדרך כלל היא שוקקת חיים, ואמר לי שיכול מאוד להיות שכל זה לא יחזור לעצמו. עד אותו רגע היה לי עסק מצליח שגלגל כסף, המסעדה הייתה בפיק שלה אחרי שש שנים מהפתיחה.
"חיים הסתכל עלי ואמר שיכול להיות שהדבר הזה לא ימשיך להתקיים ולי אין שום תוכנית מגירה – לא היו לי נכסים, לא היו לי עסקים אחרים, לא היה לי שום דבר חוץ מהמסעדה הזאת והחלומות להקים עסק בחו"ל. חיים אמר את זה והלך ומאותו רגע חטפתי התקף חרדה מתגלגל שנשאר איתי שלושה חודשים. חייתי בפחד תהומי, נכנסתי למצב של הלם. לא ישנתי בלילה, היו תוקפות אותי מחשבות חרדתיות, צצו לי כל יום פחדים.
"כל העולם נכנס למצב לא ברור, כל תחום המסעדנות נכנס לספק גדול, וכל העולם כמו שהכרתי אותו היה עם סימן שאלה אחד גדול. שום דבר כבר לא היה ברור. כל הפלטפורמה היציבה שעליה בניתי, התערערה. התחלתי לשאול את עצמי שאלות לגבי כל דבר בעולם שלי. אמרתי לעצמי שבלי המסעדה אני לא רוצה יותר לחיות".
לאמסטרדם הוא כבר לא חזר מאז. הטיסות נפסקו, בתי המלון נסגרו והיה רגע שהוא אפילו האמין שהם גם לא ייפתחו מחדש. אבל אז כל השאלות המפחידות שתקפו אותו, הפכו להיות שאלות הגיוניות. "חיים שם על השולחן את המציאות, וזה מה שהוא עושה תמיד בחיים שלי, הוא שואל אותי את השאלות הנכונות. לפני שפתחתי את סנטה קתרינה הוא שאל אותי 'אתה מוכן להיות מספר שתיים במטבח כל החיים שלך?' ואז שלח אותי לבנק לקחת הלוואה ולפתוח את המסעדה. הוא מכיר אותי טוב והוא יודע שהשאלות האלה אולי מבהילות, אבל הן הכרחיות".
הרגשת שאין לך חיים בלי המסעדה?
"בדיוק. הרגשתי שהמסעדה זה מה שמגדיר אותי אבל אם אין מסעדה והיא סגורה אז מה אני בעצם? שמתי בסנטה קתרינה את כל החיים שלי, שמתי שם את כל הכסף שלי, כל המשפחה עבדה שם, אפילו החברים שלי אז היו הסו שפים שלי. הבנתי שאם זה הולך אז הכל הולך, שאין לי כלום בלי זה. ואז שאלתי את עצמי אם נכון לי להיות במקום הזה. חיים היה בשבילי המודל. הוא מודל באופן שבו הוא מחזיק את המשפחה שלו ואת העסקים שלו, הוא מודל בצניעות שלו, ואיך שהוא לא התבלבל כשהוא עלה לגבהים שאף אחד לא הגיע אליהם. חיים הוא הז'ואל רובושון שלנו, הוא תולדות הקולינריה של המדינה הזאת, והמסעדה שלו לא מגדירה אותו כי יש עוד דברים שהוא עושה. אף אחד לא יישכח אותו לעולם, לכל הדורות".
בשבוע הבא השף תומר אגאי יצטרף לחבר השופטים המכובד בעונה החדשה בריאליטי הבישול של רשת 13, "משחקי השף". אגאי מצטרף למושיק רוט, יוסי שיטרית ואסף גרניט, יחד עם שני שפים חדשים נוספים - השפית תמר כהן צדק (ממסעדת קוצ'ינה הס 4 בתל אביב) והשף רז רהב (ממסעדת OCD ביפו). אבל הדרך שהוא עשה עד שהגיע לשם, לא הייתה פשוטה, אבל מזל שהיה לצדו את כהן, האב הרוחני. ואז מה אם הוא מהערוץ של המתחרים.
יהודי ישראלי ערבי
תומר אגאי (47) נולד וגדל בחולון למשפחה מזרחית אסלית – מצד אחד סבתא מסוריה וסבא ממצרים והצד השני סבתא מעיראק וסבא ממרוקו. חגיגה של טעמים. את אמא שלו הוא איבד כשהיה בן 13. למטבח של חיים כהן הוא הגיע בשל, אחרי שכבר עשה סטאז'ים בעולם וידע לבשל. לפני שהגיע ליפו תל אביב הוא עבד במסעדות כמו צ'ימיצ'נגה, הרברט סמואל, טוטו, רפאל, ריבר קפה בלונדון וז'ואל רובושון בפריז.
"חיים לא לימד אותי לבשל, הוא פשוט קילף לי את המניירות וכל הזמן שלח אותי לברר מה הגנטיקה שלי. בזכותו הבנתי שאם אני רוצה שתישאר לי טביעת אצבע בקולינריה הישראלית אז אני צריך לבשל מהשורשים שלי, ואיך שלא תסתכלי על זה בשורשים שלי אני ערבי. אני יהודי ישראלי ערבי, והבנתי שאני צריך לפתח את השפה הזאת. נסעתי לצפון ולכפר ראמה ולמדתי את ההיסטוריה של המאכלים.
"הייתי יושב עם ערבים ומרגיש איתם נוח יותר ממה שהרגשתי אצל החברים שלי בתל אביב. סבתא שלי שמעה מוזיקה ערבית, הטלוויזיה שלה הייתה פתוחה כל היום על ערוץ ירדן והיא דיברה ערבית עם סבא שלי. שם הרגשתי שזו השייכות שלי, אני לא יכול להתכחש לזה, קובנייה טעימה לי יותר מטרטר בקר ושישברק טעים לי יותר מכל טורטליני. כשאני מבשל את זה אני מרגיש משוחרר, זה זורם לי".
את סנטה קתרינה הוא פתח עם 60,000 שקלים שהיו לו ועוד סכום דומה שהיה לשותף שלו. באמצע השיפוץ היה חסר לו כסף אז חברת קוקה קולה הקדימה לו הנחות עתידיות על הסחורה ונתנה לו רבע מיליון שקלים וככה נפתחה המסעדה. "לקחנו ריסק עצום, פתחנו ותוך שלוש דקות המסעדה הפכה למקום הכי חם בתל אביב. היו לנו 100 אנשים כל יום בהמתנה לשולחן. התחלנו עם שתי חנויות - 14 כיסאות בחוץ ו-24 כיסאות בפנים. היום יש לנו ארבע חנויות, 128 מקומות והמסעדה מלאה כל ערב. וכשאני אומר כל ערב זה לא רק בחמישי ושישי אלא גם בראשון, בשני ובשלישי".
איך עושים את זה?
"הבנתי שיפו תל אביב מבשלת לעשירון העליון וסנטה קתרינה מבשלת לעם. התחילו לבוא אלינו נערות עם נעלי ואנס כשבצד השני של הבר היו יושבים אנשי עסקים. זה התחיל להתפוצץ ולא יכולתי לעצור את זרם האנשים. בהתחלה נבהלתי מהגודל כי רציתי מסעדה קטנה וארטיזנלית, רציתי לעשות אוכל פשוט ל-30 איש בכל סבב. היום סנטה קתרינה מאכילה 250 איש בערב".
אז איך התאוששת מהחרדות בקורונה?
"בקורונה שאלתי את עצמי אם המסעדה שלי נעלמה – מה אני עושה בשביל לא לקרוס? התחלתי לבדוק כל מיני אופציות של קייטרינג, משלוחים, ארוחות בבתים, וגם טלוויזיה. כן, כיוונתי לטלוויזיה, רציתי שייראו אותי ורציתי לבדוק אם הפרצוף הזה שלי יכול להעביר מסר. התחלתי לחשוב על איך אני מפזר את העסקים שלי. התחלתי לחשוב איך אני הופך מתומר הטבח שמבשל כל היום מאחורי הבר בסנטה קתרינה לתומר שעושה עוד עסקים. גדלתי אצל חיים, ואני זוכר את היום שבו הוא קיבל את תפקיד השופט ב'מאסטר שף'. היום אחרי הצילומים ל'משחקי השף' אני יכול להגיד לך שזו העבודה הכי מורכבת, מסובכת וגם מהנה שעשיתי בחיים שלי".
תסביר.
"בכל זמן הצילומים, במשך שלושה חודשים לא קורה כלום בחיים שלך חוץ מהטלוויזיה. אני מחויב לזה ברמות. אני אוהב את זה ואני מרגיש שאני מוצא את עצמי שם. התוכנית הזאת משנה גורלות לטבחים, תראי איך כל המתמודדים שהגיעו למקומות גבוהים פתחו מסעדות. יש טבחים שהחיים שלהם השתנו אחרי שפגשו אותנו בתוך הפורמט הזה, זה פורמט ששם אותך במצב הכי חשוף ואתה צריך להילחם על הקולינריה שלך ועל הדרך שלך".
זה בא לך טבעי או שאתה מרגיש שקשה לך בתוך הקריירה החדשה הזאת?
"בסך הכל אני טבח טוב שאוהב לעשות את העבודה שלו ויודע לעשות את העבודה שלו ומצא דרך למנף את זה למעלה. נשארתי אני עצמי גם כשהייתי טבח אצל חיים וגם היום. תמיד כולם אהבו אותי ואני אהבתי את כולם. אני אדם פשוט ובגלל זה קל לשים עלי את הראש וקל לי לשים ראש על אחרים. למשל, אסף גרניט - אני נפעם מהדרך שלו. בעיני הוא ייצור מהעולם החיצון, אני לא מצליח להבין אותו. יש לו הרבה מאוד מסעדות בעולם והוא נמצא בכולן, מגדל ילד בהצלחה גדולה, והוא איש נדיב ולבבי. התחברנו מאוד בתוכנית, למרות שהוא הכי שונה מחיים כהן".
לפני כשנה הוא פתח את מסעדת צ'נה ברחוב הרצל בתל אביב, מסעדה שהיא יותר בר עם אוכל איטלקי הממוקמת בקומת הכניסה של מלון בראון. זו אחת התובנות שהוא הגיע אליהן בקורונה. אותן חרדות גם הובילו אותו, כאמור, לתפקיד שופט בפריים טיים ב'משחקי השף' וגם לתפקיד של ייעוץ – נישה שמוציאה אותו מהמסעדה שלו ומביאה אותו למסעדות של אחרים. "המסעדה שלי מדברת את השפה שלי, והיום אני נמצא בה 3-4 פעמים בשבוע בלבד, וגם לא יקרה כלום אם אני אסע לתאילנד לשלושה שבועות, המסעדה תעבוד. פעם לא העזתי".
איך עשית את השינוי הזה? איך שיחררת?
"כשנגמרו הסגרים וחזרנו לעבוד התחלתי לחשוב איך אני לא אהיה במסעדה 17 שעות ביום. בהתחלה זה היה מבחינתי כמו לא לנשום, זה היה כמו שמישהו הוציא לי יד. גרתי אז מעל המסעדה וממש אימנתי את עצמי לא ללכת לשם. בכל רגע נתון יכולתי לרדת למסעדה אבל תרגלתי לא לעשות את זה ולהישאר בבית".
נפגעת גם כלכלית?
"את כל הכסף שהרווחתי בסנטה קתרינה במהלך שש השנים שהיא עבדה - החזרתי למסעדה בקורונה. זה סכום שלא נעים לי לנקוב בו. זה היה רק בשביל להחזיק את המסעדה באוויר. נתתי את כל מה שהיה לי. היו רגעים ששאלתי את עצמי למה אני עושה את זה, אבל לא הסכמתי לוותר. אני מרגיש שהתבגרתי ב-20 שנה במהלך השנתיים של הקורונה".
במהלך הקורונה היה גם פוסט מרגש שכתבת והפך ויראלי, ובו התחננת שיבואו אנשים למסעדה.
"הייתי אז בשפל של השפל, רציתי לפוצץ את העולם, הרגשתי שאני מגן על עצמי כאילו אני במלחמת עולם. הצטלמתי כמו פועל בניין, כי ככה רציתי שייראו אותי. את הפוסט כתבתי תוך כדי ירידה במדרגות, ואני יכול להגיד לך שזה היה הדבר הכי משפיל שעשיתי בחיים שלי. שתלתי צמחים, ניקיתי את המסעדה ועשיתי הכל בידיים שלי, ואמרתי לעצמי שאם אני כבר כותב את כל זה אז שייראו גם איך אני נראה. התמונה הזאת ביססה את הדמות הטלוויזיונית שלי, דיברתי שם נקי, בלי מגננות, והבנתי שאני גם מהמקום הזה יכול להעביר מסר.
"זה נגע בהרבה אנשים, למחרת הופעתי בערוצי חדשות ופתאום אנשים ראו דמות. אני חושב שהפוסט הזה הוא הזרע לתפקיד שלי ב'משחקי השף'. יום אחד שמעתי שמחפשים שופט חדש ל'משחקי השף', התקשרתי לאסף ואמרתי לו שאני בעניין וכמה ימים אחרי זה העורכת הראשית התקשרה אלי. זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי אודישן. אחרי כמה שבועות כבר חתמנו חוזה".
ואיך אתה עם שאר השופטים?
"לקראת הצילומים כולם אמרו לי להיזהר - להיזהר שזה לא יבלבל אותי ולהיזהר מאנשים צבועים ודורסניים בתעשייה, ואז הגעתי ל'משחקי השף' וקיבלתי מוסד בנוי עם ערכים, הכלה והבנה, כולם שם משפחה. לא היו לנו אנטריגות של שפים, יוסי, אסף ומושיק מחבקים אותנו ונותנים לשופטים החדשים (רז רהב ותמר כהן צדק, ת"ג) להרגיש שמורים. התוכנית הזאת ממלכתית מאוד. אני מרגיש שהיה צריך למרוח שם פס של עמבה, ואת זה אני הבאתי וכולם אהבו את זה. אנחנו מבלים יחד ועושים ימי הולדת יחד, ועד עכשיו לא הבנתי על איזו דורסנות דיברו".
תספורת פעם בשבוע
אבל תפקיד השופט זה לא הדבר החדש היחידי בחיים שלו. אגאי עבר בשנים האחרונות גם שינוי לוק, ומהשף השמנמן והממושקף הוא הפך להיפסטר חתיך חובב אופנה. וזה לא הכל – אגאי, שהיה נשוי שלוש פעמים, התגרש במהלך הקורונה מאשתו השלישית, איה אשוח, אחרי 13 שנות זוגיות. יחד הם מגדלים היום את בתם המשותפת בת הארבע, עומר. לאגאי גם בן נוסף, חייל, מנישואיו הראשונים, אותו גידל לבדו.
7 צפייה בגלריה
הקאסט החדש-ישן של "משחקי השף" (מימין לשמאל): מושיק רוט, רז רהב, אסף גרניט, תמר כהן צדק, תומר אגאי, יוסי שיטרית
(צילום: מיכה לובטון)
השינוי בלוק שלו התחיל עוד לפני הקורונה, כשהגיע לאמסטרדם. "כשהגעתי לשם נראיתי כמו ילד עזוב. אני מסתכל בתמונות שלי מלפני שש שנים כשפתחתי את סנטה קתרינה ואני בשוק. אף פעם לא חשבתי על איך אני נראה וזה לא הטריד אותי מעולם. ואז הגעתי לאמסטרדם, התחלתי לטייל עם השותף שלי אז, אורי להב, שחי שם שמונה שנים, שיש לו סטייל מטורף, ולאט לאט התחלתי להתלבש ולמצוא עניין בזה. פתאום היה לי כיף לבחור בגדים, ממש נדלקתי על זה. השינוי החיצוני הזה עשה לי גם שינוי פנימי, פתאום אהבתי את עצמי יותר, הרגשתי שאני דואג לעצמי".
היו תגובות מהסביבה? בכל זאת חצי שבוע גרת בתל אביב, שם כולם הכירו אותך בלוק הקודם.
"כשחזרתי לארץ אנשים התייחסו אלי אחרת. עד אז הייתי 17 שעות ביום במטבח עם סינר ומכנסי פפיטה, ופתאום התלבשתי ונראתי טוב, השקעתי בזה מאמץ והתאהבתי בזה. אורי ואני היינו מטיילים הרבה וקונים בגדים. פתאום ראיתי שיש לי טעם באופנה ואני גם מבין אסתטיקה. לאט לאט זה הפך להיות חלק ממני והיום אני חושב שזה חשוב. אני לא נותן לזה תוקף גדול מאוד בחיים שלי כי אני חושב שיש עוד דברים מעניינים בעשייה שלי, אבל אני אוהב לקנות בגדים ולהתלבש. אני מודה שלוקח לי קצת זמן היום לצאת מהבית, אני מתקלח בבוקר, משפריץ בושם, מורח קרם, מתגלח כל יום ודואג שהשיער יראה טוב. אני מסתפר כל שבוע".
כל שבוע תספורת?!
"אל תשכחי שבסוף מדובר בעיראקי, השיער גדל לנו מהר. וכן, חשוב לי איך שאני נראה ואני חושב שגם זה משהו שהביא אותי לטלוויזיה. היום נוח לי בתוך עצמי, אולי אני לא הכי רזה בעולם אבל זה לא מעניין אותי כי אני דואג לעצמי. אף פעם לא עשיתי את זה, עד אז הייתי כל היום במסעדה, במסעדה ובמסעדה. היום אני נוסע לחו"ל ועושה קניות, פעם בחודש אני קונה בגדים. היו לי מעט מאוד בגדים בארון כי לא הייתי צריך בגדים כשאני כל היום במסעדה עם הסינר".
לא רק הלוק השתנה, גם המצב המשפחתי שלך.
"אני חושב שמלכתחילה איה ואני לא היינו מתאימים, אני ילד שכונות מחולון והיא תל אביבית מלידה, המשפחות שלנו שונות, ההשקפות הפוליטיות שונות, אבל בכל זאת היה שם חיבור וזה קרה. בתוך הזוגיות שלנו עשינו גם ילדה מהממת שהיום היא בת ארבע וחמישה חודשים. ההתקדמות שלי לא תרמה ליחסים, ונוצר בינינו ריחוק. פתאום כל אחד הלך לכיוון שלו. בקורונה פתאום שמו אותנו בחזרה יחד באותו בית ושם הדברים התחילו להתפרק. הפרידה שלנו הייתה תהליך".
ומה עכשיו הסטטוס הזוגי? זה פרט חשוב כשאתה הולך לככב על המסך.
"בשנה האחרונה אני בזוגיות עם תאיר, הכרנו שלושה ימים אחרי הפתיחה של 'צ'נה', היא התחילה איתי ברחוב. בהתחלה לא הבנתי מה היא רוצה ממני, היא חתיכה בת 32, גבוהה ממני בחצי ראש. תאיר במקור מאופקים, עכשיו היא גרה בתל אביב אבל אני יודע שהיא ואני בחיים לא היינו יכולים להיפגש לפני כן כי לא הייתי שלם עם עצמי בתור בנאדם, לא ידעתי מה אני רוצה. תאיר היא החברה הכי טובה שלי, שום דבר לא מעניין אותי ואני רוצה לבלות רק איתה ואני רוצה לעשות איתה הכל. אני עושה יחד איתה את הדברים הכי משוגעים שלא עשיתי עם אף אחד מהחברים שלי. יש בינינו חיבור חזק מאוד".
איך מתמודדים עם פער הגילאים?
"לא יודע, כי במערכת היחסים הזאת אני לא בן 47 והיא לא בת 32. היא מצחיקה אותי כמו שאף אחד לא הצחיק אותי בחיים שלי, היא מעניינת אותי כמו שאף אחד לפניה לא עניין, היא רגשנית כמוני, והיא כל כך יפה, לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. הבוננזה בדבר הזה הוא שרז הבן שלי הפך לחבר טוב שלה והם רבים כמו חברים ומשלימים כמו חברים. הוא בן 22, והפער ביניהם קטן יותר מהפער בינינו. אני משקיע במערכת יחסים הזאת כמו שלא השקעתי בחיים, אני מבשל לה, אנחנו יוצאים לדייטים, אנחנו נוסעים לחו"ל, ואני מפנה זמן בשבילה. אני מרגיש מחויב למערכת יחסים הזאת ולא אכפת לי לתת לה להוביל, אני משקיע בזה את כל כולי".
אתה חושב לפעמים מה התהילה תביא איתה?
"זו שאלה מעניינת. לכאורה יש לי רפרנס לחיים כהן, ובשבוע האחרון התחילו פרומואים ואנשים התחילו לעצור אותי ברחוב. אבל אני לא יודע איך זה יהיה כשכולם יכירו אותי. אני אדם פרטי, לא אחד שמתערבב, לא תראי אותי מתרוצץ בסצנה התל אביבית. אני ממש מקווה שהדוגמה שקיבלתי מחיים תישאר כל הזמן לנגד עיני. אני רוצה שמישהו יגיד שאותו תומר שהוא פגש לפני 15 שנה ביפו תל אביב שרק רצה לבשל על הפס, אולי נמצא היום במקום אחר, אבל זה אותו תומר. יש בי גם פחד שהפרטיות שלי תיהרס. אנשים בארץ אוהבים להכתיר מלכים ואחר כך לטווח בהם כמו במטווח, מרימים אנשים ואחר כך מקטינים אותם. התדמית שלך הופכת להיות בת ערובה, ונהיה מסוכן מה אנשים יכולים להגיד עליך".
ומה עם כסף? התעשרת?
"אני לא עשיר. אין לי נכסים, אני לא משקיע בבורסה, אבל אני חי טוב".
אבל יש לך מכונית שווה.
"נכון, אבל תמיד נסעתי במכוניות שוות, אני ילד מהשכונה בחולון, מהשקל הראשון שחסכתי קניתי אוטו שווה. אני נוסע לחו"ל, אני מבלה, אני קונה בגדים. אבל גם כשעבדתי אצל חיים והרווחתי 12,000 שקלים בחודש חייתי טוב, וזה כי אני יודע לחיות טוב. המצב הכלכלי שלי השתנה מאז ואני חי ברמת חיים אחרת ומרוויח אחרת, אבל אני מאמין שאם אני עושה משהו מתוך אמונה ותשוקה זה בסוף גם יביא כסף, אבל כסף זו לא המטרה. אבל גם אין לי על מה לבכות".
אתה חי כמו רוק סטאר?
"אני חושב שמקצוע השף זה כמו מקצוע של נגר, וכל ההאדרה של הדבר הזה והפיכת השפים לרוק סטארס זה הזוי, אבל אני אוהב את זה וההילה הזאת מגניבה, לא אשקר. מגניבה אותי ההילה שנמצאת מאחורי הקירות של המטבח, זה בא לי טוב, זה מפרגן לי וזה מרים. אני אוהב את זה".
וחלומות לעתיד?
"אני רוצה לפתוח רשת של שיפודיות שתיגע באמת באנשים. אני טוען שהגנטיקה של הישראלי הממוצע מורכבת ממנגל ואני מאמין שדרך הדבר הזה אפשר לפתוח שיפודיה במרכז תל אביב, בנתניה, בלוס אנג'לס ובלונדון".
