אחרי 17 שנה של פעילות יסגור השף שגב משה את מסעדת הדגל שלו, מסעדת השף שגבארט, ששוכנת באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. שגבארט נפתחה בשנת 2005 והייתה המסעדה הראשונה שפתח השף, זמן קצר לאחר נישואיו. בגלגול הראשון שלה היא נקראה שגב, ולאחר כעשור החליט השף לעשות שינוי קונספטואלי שבמהלכו גם שינה את שמה לשגבארט.
בפוסט מרגש שהעלה השף לחשבון האינסטגרם שלו הוא כתב: "אחרי יותר ממיליון אורחים, אחרי ארבעה מנהלי מסעדה וארבעה שפים ראשיים, אחרי המון תפריטים וארוחות בארץ ובחו"ל, מלא חידושים ואין סוף השקעה, שיתופי פעולה מרגשים עם אומנים ומותגים בארץ ובעולם, אני מאוד מתרגש לסגור אותך ובאותה נשימה גאה".
מקורבים למסעדה מסרו כי התקופה האחרונה הייתה מאתגרת מבחינה עסקית, ומסרו "אחרי הקורונה המסעדה כבר לא הייתה רווחית". שגב רמז על כך בפוסט שהעלה, וכתב: "אנחנו סוגרים אותך כי את קטנה מלהכיל את התקופה". עוד רמז השף כי בהמשך ייתכן והמסעדה תקום שוב במקום אחר.
עוד כתב השף: "אנחנו סוגרים אותך כשאת יפה, עדכנית ומלאה בכל ערב מחדש עם רשימת מוזמנים... אז עם דמעות של התרגשות, אהבה והמון המון המון כבוד, זה לא נגמר זה רק הסוף". המשמרת האחרונה במסעדה תהיה בעוד כשבועיים בערב הסילבסטר ביום שישי 31/12.
ביולי 2016 פרצה שריפה במסעדה שמקורה היה כנראה בטאבון. בזמן השיפוצים, ורק כחודש אחרי כן, פרצה שריפה נוספת במסעדה אחרת של השף ברמת החייל בתל אביב.
השף שגב מחזיק ב-11 עסקים ובהם מסעדות שגב אקספרס בהוד השרון, רמת החייל בתל אביב, ראשון לציון והקריות; הבר היפני ניהון נו בה בהוד השרון; המסעדה הכשרה בפתח תקווה ניהון נו בה וגם שגב אירועים בפתח תקווה.
אבל זו לא הפעם הראשונה שהקורונה מכה בעסקיו של השף: ב־2018 פתח שגב מסעדה כשרה בבאר־שבע, שנסגרה במהלך משבר הקורונה, וכמוה גם מסעדותיו בשרונה מרקט בתל אביב. "המסעדה לא הצליחה לצלוח את התקופה הזאת, והייתה ממוקמת במתחם שלא הצלחתי להיות בו רווחי מספיק כדי לשרוד", אמר שגב לפני כחודש בראיון לרז שכניק ב"ידיעות אחרונות, "אני זה שדחפתי לסגירה. בעיני עצמי אני איש עסקים לא פחות משף ומבחינתי אין מקום ליצירה שאין בה כלכלה. מופע מדהים או סרט מדהים עם ביקורות הכי טובות כשאין קהל, זה לא מעניין. עם כל הצער, לא היה מנוס מלסגור".
באותו ראיון הוסיף שגב ופרש את פרטי המפלה הכלכלית שחווה בקורונה: "יש שלב שבו אתה מפסיד כל כך הרבה כסף, כך שאתה אומר, רק שזה יסתיים - אני לא רוצה ולא מסוגל לזה. אם אתה מתכוון למה שמרגישים בפנים, זה לא עירער לי את הביטחון אם אני עושה אוכל טעים או לא. אני יודע בדיוק מה אני שווה לפי 80 אלף לקוחות בחודש. ברגע שהגעתי למצב של החלטה סופית על סגירה, זו הייתה הקלה. כן, הפסדנו המון כסף שם, סדר גודל של מעל מיליון שקל בסוף. ומילא היינו מפסידים רק שם את המיליון. הפסדנו עוד כשני מיליון שקל בשרונה מרקט תל־אביב, שם נאלצתי לסגור שלושה דוכנים: אחד של כיסונים אסייתיים, אחד של שווארמה ואחד של סלטים. עד הקורונה הם עבדו מעולה, היו רווחיים. המכה הכלכלית הייתה מאוד קשה".
