המלחמה הפתיעה את כולם, אף אחד לא ציפה לה ולא התכונן לבואה, אבל מה שקרה בענף שמן הזית בארץ היה קיצוני במיוחד: שבוע אחד בלבד מתחילת המסיק פרצה המלחמה, והשאירה את החקלאים בבעיה. זאת הייתה אמורה להיות שנת שפל של הזית (לעץ הזית יש שנת שפע ושנת שפל, לסירוגין), שנה שבה כל זית חשוב שיגיע לבית הבד. אבל הזיתים נשארו על העצים, כי לא היה מי שיקטוף אותם, ולבסוף נשרו. המסיק אמנם התחיל, אבל לא היה מי שימסוק.
שמן זית הוא למעשה מיץ פרי טרי: הזיתים נמסקים, מגיעים לבית הבד, ושם בכבישה קרה מוחצים אותם עד שיוצא מהם כל העסיס. בדרך כלל עם תחילת המסיק מתגייסות הרבה ידיים למלאכה - בני משפחה, תאילנדים שמגיעים במיוחד וגם פלסטינאים שמתמחים במסיק ידני. אבל השנה כל זה לא קרה - בני המשפחה והחברים גוייסו למילואים, התאילנדים חזרו לארצם והפלסטינאים המומחים לא הגיעו למסוק. נכון שבשנים האחרונות רואים יותר ויותר בוצרות ומיכון שמחליף ידיים עובדות, אבל עדיין חייבים גם מוסקים.
ישראל נכנסה לתקופת המסיק כשבאירופה מצבו של שמן הזית גם לא מזהיר: ספרד מייצרת 40 אחוזים מתצרוכת שמן הזית העולמית, ואחריה גם מדינות כמו איטליה, פורטוגל וטורקיה, אבל הבצורת שהיכתה באיטליה ובספרד גרמה ליבול דל, בעיקר משום שרוב השטחים בספרד, למשל, מתבססים על מי גשם ולא מקבלים מים ממקורות נוספים. בטורקיה בכלל הפסיקו השנה לייצא שמן זית מחוץ לגבולות המדינה, בשביל שיוכלו לספק לעצמם את תצרוכת השמן. גם ההתחממות הגלובלית לא תרמה למצב, וכך מחיר ליטר של שמן זית בבורסה של השמן בספרד קפץ פי שניים.
"ראינו חשיבות להביא כל זית לבית הבד ולייצר כמה שיותר שמן זית ישראלי", מספר ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "אבל אז פרצה המלחמה, ובנוסף על כל הכאב מסביב ענף הזית מצא עצמו בבעיה גדולה - המסיק התחיל ואין מי שימסוק. המשקים שעובדים עם בוצרת המשיכו לעבוד ולהתקדם, אבל כל אלה שמוסקים ידנית לא הצליחו למסוק. השנה הבנו שהעתיד הוא בבוצרות ורק ככה נוכל לספק את כל תצרוכת שמן הזית של מדינת ישראל".
אבל עדיין מייבאים שמן זית לישראל.
"נכון, אבל אין שום סיבה בעולם שלא נייצר כאן בארץ את כל תצרוכת שמן הזית שלנו, ככה עשו כאן מאז ומתמיד, יש לנו מים שמיועדים להשקייה ויש לנו שטחים חקלאיים. הפוטנציאל להגדיל את הייצור הישראלי גדול מאוד. קפה וסויה לא מגדלים כאן אבל עצי זית יש לרוב. שנים רבות חבטו בחקלאות המקומית והרימו את קרנו של הייבוא. אבל הזהרנו שיגיע יום שהייבוא יהיה יקר ולא זמין, ונכון לעכשיו יש מחסור כלל עולמי בשמן זית כי לא היו יבולים והמחיר עלה משמעותית. רוב עצי הזית בספרד ובאיטליה שנפגעו מהבצורת נפגעו בשורשים וככה היכולת של העץ לספק יבול, נפגעת. זה לא ישתפר בקרוב, הם לא יחזרו כל כך מהר למספרים הרגילים של התפוקה. נכון לעכשיו בבורסה של שמן הזית במחוז חאאן בספרד המחיר של קילוגרם שמן זית טרי הוא 8.45 יורו. זה הרבה מאוד".
ומה בנוגע לאיכות?
"רוב מדינות אירופה מייצרות שמן זית טוב, אבל את הטוב ביותר הן משאירות לעצמן ושמן הזית שמגיע לארץ הוא לרוב לא באיכות הכי טובה שיש. ובלי קשר לזה שמן הזית לא אוהב מסעות ארוכים, טלטולים וחשיפה לחום ולשמש".
למסוק זו תרפיה
בשביל להציל את המעט שעוד אפשר היה להציל, הוקם חמ"ל מתנדבים, שקישר ביניהם לבין החקלאים שזקוקים לידיים עובדות. "כשהבנו שאנחנו בבעיה הקמנו את החמ"ל כי בסוף זו הייתה האפשרות היחידה לגייס ידיים עובדות. יותם דוקטור, מבעלי מסעדת 'האחים' בתל אביב, עזר לנו לתאם בין המגדלים לבין המתנדבים, ואחר כך הקמנו את 'צו 8 לחלקאות', מה שהציל הרבה גידולים. הייתה התגייסות מדהימה וזה חימם לכולם את הלב. העבודה במסיק היא לא עבודה קלה או פשוטה, אבל כולם בסוף היום יצאו מחוייכים, כי זה היה חשוב גם למגדלים וגם למתנדבים. שמן זית הוא מוצר עם נשמה, היציאה למסיק הייתה מעין חוויה טראפויטית. אנחנו אסירי תודה לכל המתנדבים. ההתגייסות שלהם והתרומה שלהם היו אור בחושך הזה, והם הצילו הרבה מאוד מסיקים. כל גווני החברה הגיעו למסוק. בענף הזה יש מגדלים דרוזים, יהודים ומוסלמים - כולם היו בשוק מהמצב, אבל כולם עבדו יחד כתף לכתף, הייתה הרבה ערבות הדדית".
ואיך התנהלו בתי הבד?
"כל ההתנהלות מול בית הבד הייתה קשה השנה. חשוב להבין שבית הבד עובד רק חודשיים-שלושה בשנה, והשנה בתי הבד הוא לא פעלו באופן יעיל. בתי בד בעוטף נשארו, על אף שפינו את כל האזור, בשביל לתת למגדלים את השירות, הם עבדו עם יירוטים מעל הראש".
והמחיר של השמן יעלה גם בארץ?
"המלחמה גרמה לעלייה במחיר הייצור כי המסיק זה רכיב יקר בעלויות. בשביל לייצר ליטר אחד של שמן זית אנחנו זקוקים לכחמישה קילוגרמים של זיתים טריים שמוסקים מהעץ, והשנה הייצור של כל קילוגרם כזה עלה בצורה משמעותית. אז כן, שמן הזית השנה יהיה יקר יותר. ההיצע לא מספיק השנה, הוא לא גדול".
מתי נתחיל להרגיש את המחסור?
"מנסים עכשיו למקסם את הייצור ולהפיק כמה שויתר שמן זית ישראלי איכותי, אז בחודשים הקרובים לא תהיה בעיה. הקושי הגדול והמחסור צפוי להגיע בקיץ, ואז נצטרך לחשוב מה עושים עד העונה הבאה. אבל חקלאים הם עם של אופטימיים. עכשיו החשש הוא מזיופים, כי שמן זית זה אחד המוצרים הכי מזוייפים בעולם, ואנחנו מנסים למנוע את הכניסה של זיופים לארץ. חשוב שהציבור לא יתפתה לרכוש שמן זית זול מדי. בשנות ה-80 בספרד זייפו שמן זית וזה גרם לפגיעה בעשרות אנשים, היה להם שם ממש אסון. בעולם יש מחלקות מיוחדות לטיפול בזיופים, ונעשה מאמץ למנוע את זה גם כאן. שמ זית מזוייף הוא סכנה לבריאות. חשוב גם לקרוא את התווית מאחורה ולהבין איפה השמן מיוצר".
הרבה פעמים צרכנים מעדיפים לקנות שמן זית מיובא כי הוא זול יותר משמן תוצרת הארץ.
"זה כמו לנסוע בטסלה לעומת סוסיתא. שמן זית ישראלי שיוצר פה במסיק האחרון עם מתנדבים ישראלים - אין לו שום תחרות. זה לא אותו מוצר כמו שמן זית מיובא, אז אי אפשר להשוות ביניהם. אבל אם כבר צורכים שמן מיובא אז לפחות תבדקו מתי ייצרו אותו ואיפה".
אז מה הלאה?
"אחד הרעיונות לשיקום הנגב והעוטף זה לטעת שם כרמי זיתים. יש שם מים ויש שם אקלים שמתאים לגידול זיתים, יש שם גם קרקעות טובות וכמה בתי בד. אחד מהפתרונות לשיקום יהיה נטיעת כרמי זיתים שיוכלו לתת מענה גם תעסוקתי. אנחנו רואים במטעי זיתים את העתיד - בארץ ישראל זה התחיל וכאן זה יימשך. אנחנו חושבים להפוך את זה למשהו הייטקיסטי ובריא, כי תושבי מדינת ישראל ראוי שיצרכו כמה שיותר שמן זית איכותי, ועל הדרך זה יצמצם את עלויות מערכת הבריאות בשלבים מאוחרים יותר, כי זה בריא. אולי בעתיד נוכל גם לייצא למדינות המפרץ או למדינות שישמחו לצרוך את השמנים שלנו. בשלב זה בחקלאות בעל (ללא השקייה יזומה, ת"ג) הפרי פשוט נושר מהעץ והולך לאיבוד, אבל יש חקלאים שמארכים את ההשקייה בשביל שאפשר יהיה למשוך עוד קצת את המסיק לתוך חודש ינואר, אז מי שרוצה להתנדב למסוק - נשמח. אנחנו עקשנים ולא נוותר, נעשה שכל זית יגיע לבית הבד".
