מתי בפעם האחרונה אכלתם פיצה עם תפוחי אדמה בתוך חלל של חדר אוכל קיבוצי נטוש? בשנים האחרונות "פיצה פרסקה" שבקיבוץ מסדה הפכה לשם דבר, ועכשיו היא חוגגת עשר שנים בנוף המקומי.
הפיצה הנהדרת שמגיעה בתוספת תפוחי אדמה, קרם פרש, מוצרלה ובצל יוצאת מהבילה מתנור פיצה אימתני ומוגשת לצד תשע פיצות נוספות, יצירתיות ומגוונות לא פחות שקיימות בתפריט. הבצק של הפיצה מצוין, תהליך האפייה נעשה כאן לפי הספר והתוצאה היא חוויה בצלחת.
מדובר על פיצה בסגנון נפוליטני וכך גם ניהול המקום, שמתנהל בצורה משפחתית ממש כמו באיטליה. נדיר למצוא משפחה שלמה שנרתמת לעסק ועובדת ביחד בעסק משפחתי בתחום האוכל. אל יוני וחן אברהם, האחים המייסדים, הצטרפו עדנה ודוד ההורים, האחות אלמוג שמנהלת את המסעדה והאח הקטן אורי, שמנהל את המטבח. אם זה לא מספיק, אשתו של יוני אחראית גם על השיווק ועל הדיגיטל.
אל תוותרו על הקינוח, שהוא ההתמחות של המשפחה - טירמיסו לימון מצוין, לצד קפה אפוגטו. במיוחד בעונה הזאת, נעים לשבת בחצר הקטנה מתחת לבוגנוויליה היפה וליהנות מהפסטורליה שיש לאזור הזה להציע.
כך תכינו בבית פיצה נאפוליטנית מושלמת
בנאפולי של המאה ה-15 אהבו לצבוט את הבצק ולאפות אותו בחום גבוה. הם נהגו להוסיף לו גם שום, שומן חזיר ומלח. עשירי העיר אף הגדילו לעשות, והוסיפו למאפה גבינת קשקבל מחלב סוסים, בעוד העניים נאלצו להסתפק בגרסה הפשוטה יותר.
העגבניות, שהגיעו לאיטליה רק בשנת 1544, התווספו גם הן באהבה רבה על הבצק השטוח, שנאפה בתנורי ענק עם אש חיה וגחלים. וזה עוד לא הכול: בתקופה שבה הרנסנס של האמנות והפילוסופיה התפשטו באיטליה כמו אש בתנור עצים לוהט, הפיצה נהפכה לאומנות נאפוליטנית של ממש.
על אף הייחוס הרב לו זכתה הפיצה בנאפולי, לקח זמן עד שחצתה את גבולות עיר הנמל השוקקת. במשך מאות שנים נשמר המאפה המוצלח במחוז הדרומי בלבד, ורק בשנת 1889 - בתקופת האיחוד של איטליה - הפכה הפיצה הנאפוליטנית לשם דבר.
באותה שנה גם הגיעה מרגריטה, המלכה הצעירה של איטליה המאוחדת, לביקור בנאפולי, וטעמה את המאפה הנאפוליטני עם המוצרלה והעגבניות. המלכה הסתפקה בכמה ביסים בודדים, לפני שהכריזה על הפיצה הנאפוליטנית כ"מנה הטעימה בעולם".
ומה שטוב למלכה - טוב גם לשאר העם: יחסי הציבור של המלכה מרגריטה עשו את שלהם, והפיצה, שלימים תיקרא על שמה, הפכה למאכל הלאומי של איטליה ולסמל הפטריוטיות האיטלקית האותנטית. יש אף כאלה הטוענים כי הדגל האיטלקי בצבעי הלבן, הירוק והאדום, דומה באופן מחשיד לצבעי המוצרלה, העגבניות והבזיליקום.
פיצה
המצרכים:
לבצק -
1 ק''ג קמח לפיצה
1 כף שמרים יבשים (או בין 200-100 גר' מחמצת, תלוי במחמצת כי המחמצות שונות זו מזו)
1 כפית מלח
1/4 כוס שמן זית (לא חובה - בפיצה נאפוליטנית אמיתית אין שמן)
700 מ"ל מים קרים
אופן ההכנה:
- לתוך מיקסר שופכים את המים, המחמצת (או השמרים היבשים), מעליהם מוסיפים את הקמח והמלח ומתחילים בלישה איטית במשך 10 דקות, עד שאפשר למתוח את הבצק מבלי שהוא ייקרע.
- נותנים לבצק לנוח במיקסר במשך 10 דקות נוספות. לאחר המנוחה, מקמחים קלות משטח עבודה ומתחילים בחילוק הבצק לחתיכות במשקל של 250-200 גר' לחתיכה.
- מהחתיכות, יוצרים כדורים ומניחים במרווחים על מגש. מכסים היטב את הכדורים במגבת, ומכניסים להתפחה בקירור שנע 36-24 שעות.
- לפני הכנת הפיצה מוציאים את הכדורים מהקירור, ונותנים להם להגיע לטמפרטורת החדר. כשנפחם של הכדורים כמעט מוכפל, הבצק מוכן לעבודה.
- מורחים רוטב עגבניות, מוסיפים גבינת מוצרלה שווה ותוספות שאוהבים, ומכניסים לתנור לוהט (טמפרטורה מקסימלית) למשך 5-3 דקות.
פיצה פרסקה, קיבוץ מסדה 04-6657266
