אחד מהרגעים שנצרבו בתודעה במהלך גמר העונה החמישית של משחקי השף ששודר בשבוע שעבר - יותר משיפודי הטלה והטימין על הפלנצ'ה או נתח במידת העשייה הנכונה - היה שיח קטן, לכאורה, במירוץ הטלוויזיוני המטורף. קודם ההכרזה על אביתר מלכה כמנצח, בזמן שהפיינליסטים מתרוצצים במסעדות הדמה שהוקמו לטובת ההתמודדות בגמר, מלכה ביקש לעצור וקרא למתחרה שלו, יהונתן שרביט, בעל יד עתירת ניסיון במתוקים, כדי לבוא ולאשר האם הגלידה שהחליט להגיש כקינוח אכן עומדת בסטנדרטים.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
ובזמן היישורת האחרונה, שבה שוב צריך להכין, לצלחת ולהגיש ל-14 טועמים, מול לוח זמנים מורט עצבים, כשמנגד על הפרק הכרזה אחרונה על הזוכה ופרס בגובה 200,000 שקלים להקמת מסעדה - כל בזבוז של שנייה לטובת מתמודד אחר, יכול לעלות לך הרבה. אבל שרביט עזב הכל, הגיע, טעם, חילק "כיף" למלכה בנונשלנטיות, וחזר לצלחת שלו.
שמונה חודשים הם שמרו בחשאי על תוצאות הגמר, אבל חמישה ימים אחרי שידור הפרק, השניים כבר יושבים יחד במקום חדש שהם פותחים בימים אלה ברחובות, ומנסים להסביר שהחיבור ביניהם משמעותי אפילו יותר מהחותמת הרשמית שקיבלו - ה"זוכה" והפיינליסט" - ומהצ'ק שביד (שעוד לא הגיע).
"כשהגענו למחנה האימונים, היינו 40 איש צפופים על פני 12 מ"ר, הסתכלתי על אביתר וראיתי שאנחנו היחידים שעומדים ובוחנים את הסיטואציה", משחזר שרביט, "היה רגע שצחקנו ממשהו ומיד הבנתי שיש לי עם מי לזרום שם. אביה (שם החיבה של אביתר ק.נ.ו) תופס מקום בחלל אז אתה שם לב אליו מיד. בגמר לא היינו צריכים לתכנן או לסכם שהוא יעזור לי - או ההיפך, זה כבר קרה מעצמו".
אביתר מלכה: "ברגע שהקליק בינינו הפך לחברות, כל מה שחשבנו עליו מההתחלה זה שנגיע יחד לסוף. היינו עדיין יריבים בגמר, אבל בצורה הוגנת ובריאה. בעיקר לא רצינו שהצלע השלישית תיקח"
לסוף המסלול הקולינרי לצד מלכה, שהצטיין חמש פעמים מתוך שבע משימות תחת המנטורינג של השף מושיק רוט (והיה לשיאן בכל העונות), ושרביט מהנבחרת של השף יוסי שטרית, הגיע דן פלס שהיה בנבחרת של אסף גרניט ופומפם לצופים כמי שכבר עבד כסטאז'ר במסעדת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק.
אפילו לצופה בבית כבר הייתה תחושה של משלושה יוצאים שניים - זוכים או מפסידים. "ברגע שהקליק בינינו הפך לחברות, כל מה שחשבנו עליו מההתחלה זה שנגיע יחד לסוף. היינו עדיין יריבים בגמר, אבל בצורה הוגנת ובריאה. בעיקר לא רצינו שהצלע השלישית תיקח", מודה מלכה, "מבחינתי בשלב הזה כבר שחררתי, הדרמה האמיתית הייתה בחצי גמר, אבל כאן הייתי עם יהונתן ואמרנו שמה שיהיה יהיה".
כמו קואופקטיב, אין מעמדות
על פניו מדובר בשני הפכים, מלכה (35) נשוי, אב לשלושה ממושב בצרון, בדיוק כמו בסגנון הבישול שלו והרזומה שכולל עבודה אצל איל שני ומסעדת עזיזה ז"ל. מלכה אינטואטיבי מאוד - מה שהוא חושב מיד מוקפץ כמו מילים על מחבת לוהט, באופן אמוציונלי, כריזמטי וסוער.
אבל שרביט, שצעיר ממנו רק בשנה, מתפקד כמבוגר המאזן, הנינוח והאחראי במערכת היחסים ביניהם. הוא מתגורר במושב סיטריה, נשוי, אב לשתי בנות, עבד כשף של מלון הבוטיק אלגרה בעין כרם בירושלים, היה שותף במסעדה איטלקית, וגם עסק בייעוץ קולינרי והדרכה בתחום הבישול. רואים עליו שהוא כזה שיודע לנתב את הדרך שלו למעלה, בצורה אלגנטית, מבלי לדחוף.
איך נוצרת חברות כזו שמבשילה לשותפות כשהאווירה מסביב כל כך תחרותית?
מלכה: "התוכנית גבתה ממני המון אנרגיה ותעצומות נפש. הכל אינטנסיבי מאוד, אז אם אתה מכיר חבר, קורה משהו מאוד עוצמתי ברגע הזה. מאחר שאנחנו גרים באותו איזור, שיבצו אותנו יחד במוניות שהסיעו אותנו לצילומים, ואחרי כמה שבועות כאלה התחלנו להיפגש מחוץ לתוכנית, ואז גם הנשים והילדים הכירו. גילינו שאנחנו במקום דומה בחיים, אנחנו בני אותו גיל, באותו סטטוס, שנינו עושים ארוחות פרטיות, היו מלא נקודות השקה. יום אחד יהונתן עשה אירוע פרטי ל-30 איש והציע לי לבוא לעבוד איתו. הגעתי והיה כיף, ואחר כך התחילו להגיע עוד אירועים וככל שהימים עברו העמקנו יותר את הקשר העסקי בינינו. לכל אחד מאיתנו היה קהל לקוחות, ועם הניסיון שצברנו ייצרנו יחד עוד ועוד עבודה בארץ ובחו"ל".
בתחילת הקיץ האחרון, השניים החליטו למסד את שיתוף הפעולה והתאחדו רשמית, עדיין בפרופיל נמוך, כשברקע ממשיכים שידורי התוכנית. לקייטרינג הם קראו "שרביט המלכה", והחלו לערוך אירועים קולינריים ברמת תמחור המותאמת לעשירון העליון.
"אני יותר טבח, אבל יהונתן יודע להיות גם המנהל, הוא הביא לי את מה שהייתי מוצא באנשים שהם לא תמיד מהמקצוע", אומר מלכה. "במרכז אצלי עומד חומר הגלם, ולכן הכותרת שלי היא בישול עונתי מאגן הים התיכון. יהונתן מצידו מביא חדשנות, טכניקה, ותוכן מעולמות שונים שמתמזגים יחד - איטלקי, הודי, תאילנדי, אסייתי. אם אני עושה מנה, הוא מוסיף את השפיץ למעלה".
אתם מוצאים זמן גם לריב?
שרביט: "חצי מהזמן אנחנו מעבירים עם הומור ובדיחות פרטיות, והווייב שלנו נשאר טוב גם כשיש משהו פחות נעים לומר. בסוף לכל אחד יש את המשימות והחוזקות שלו. האגו לא עובד שעות נוספות, אנחנו כן מתווכחים, כן מתייעצים ובסוף פועלים למען אותה מטרה".
מלכה: "אנחנו קואופקטיב, אין מעמדות, גם אם אני זכיתי. אם יש דיון על תוכן קולינרי, אנחנו לא מתלהטים. אנחנו כמו בקרב דיבייט עד שצד אחד מצליח לשכנע את השני, לפעמים זה הוא ולפעמים אני. אנחנו לא מרגישים שאחד משתלט על השני. אם הבאת את הטיעון היותר טוב ושכנעת - אז רוץ. במטבח, מעבר ליכולות בישול וטכניקה, התקשורת היא הכי חשובה. מצד שני, אם אין לך עם מי להתווכח אתה לא יכול להתקדם קדימה. בסוף זה מה שמייצר 'תנועה' במטבח".
עכשיו הם לוקחים את הטייטל ואת האימפקט של חצי מיליון צופים שצפו בגמר, ומדברים למכנה המשותף הרחב ביותר - הלוקיישן שנבחר למזללת הרחוב שלהם הוא פארק המדע ברחובות, מאחורי תחנת דלק וליד סניף של רשת סופרמקטים לעם. את המקום החדש הם מקימים יחד עם השותף השלישי, מסעדן ויזם בשם דודו טל, איתו שרביט הקים בעבר את מסעדת "פיאטו" הנמצאת בסמוך.
שרביט: "היום שפים מכניסים אוכל לקופסאות ושולחים אותו לאנשים הביתה כי הם מבינים שזה אפשרי ונכון לתקופה. לפני שנתיים יכולת לחלום שארז קומרובסקי יעשה טייק אווי? מסעדנים מבינים שהקורונה זה עידן חדש"
הקונספט של המקום פשוט והגיוני - מטבח גדול, שתחתיו הוקמו שלושה מותגים שונים, כולם רזים בכוח אדם יחסית למסעדה: משלוחים, טייק אווי או ישיבה במקום בשירות עצמי. העיצוב הוא באווירה של קירות גרפיטי צבעוניים, מה שהכי רחוק ממלצרים עם פפיון ומגבת על היד. במהלך השבוע הקרוב הם יפתחו להרצה שקטה שלוש מסעדות בעסק אחד: מסעדת המבורגר בשם "בא לי בורגר", מקום שלמעשה הוקם במהלך הקורונה וזוכה כרגע לעצמאות. בתפריט יהיו המבורגרים מיוחדים במחיר נגיש בלחמניית בריוש אוורירית, ויהיו שם גם מנת כנפיים ברוטב, טבעות בצל הום מייד, רטבים ותוספות מגניבות כמו צ'אטני מטבל אגסים, ריבת צ'ילי חריפה ואיולי שמכינים במקום.
המסעדה השנייה היא "מטרו פיצה", שמציעה מלבן פיצה במגש, מבצק שעובר התפחה של 48 שעות. התוספות יהיו תפוחי אדמה, תבשיל תרד, אנשובי וגבינת סטרצ'טלה, וגם גרסה מעודכנת של פיצה זיתים של פעם, עם זיתים ירוקים איכותיים וסוגים שונים של אורגנו.
המטבח השלישי במתחם האוכל שלהם הוא מטבח מתחלף שיציע בהתחלה סלטים מתוחכמים עם טוויסט. "זה יהיה מגרש המשחקים שלנו", הם מכריזים, "אם נרצה נגיש במטבח המתחלף אוכל הודי, תאילנדי או יווני או שנחליט שאנחנו מגישים שם במשך חודש שלם רק גלידות. המחשבה היא לארח פה גם קולגות".
יש תחושה של חובת הוכחה אחרי שקטפתם מקומות יפים בגמר של ריאליטי פופולרי?
מלכה: "אני לא חייב לאף אחד כלום, ואני לא נותן למה שקורה מסביבי להשפיע עלי. גם בתוכנית לא הייתי בלחץ אלא חשבתי מה אחרים רוצים וצריכים. טעם זה דבר סובייקטיבי וזה בסדר, העיקר שאהיה שלם עם עצמי".
אחרי שהצגתם מנות כמו מסבחה של אפונה, עלי לשון הפר ממולאים, ארטישוקים מטוגנים עם סרדינים, מפרום מוח, סוכריות שום וגלידת פטל מפורקת, יכול להיות שהקהל ידרוש את זה, ולא יבין למה כל מה שהוא מקבל זה פיצה.
שרביט: "רעיון מתחם האוכל הזה נולד מכמה סיבות, ולפני הכל אנחנו רוצים להנגיש את עצמנו ושכל אחד יוכל להרשות לעצמו לאכול פה, כי בסופו של דבר מה שאנחנו עושים זה ארוחות פרטיות, שזו חוויה שלא מתאימה לכל כיס. חשוב לזכור שבסוף היום גם אנחנו לא הולכים למסעדת מישלן, וגם אנחנו רוצים לאכול עם המשפחה המבורגר ופיצה, ואנחנו גם יודעים מה חסר כאן באיזור".
מתגאים בפאסט פוד
אבל עכשיו אנחנו בזמן קורונה, ורק המציאות מכתיבה את הכללים. לטלוויזיה מלכה ושרביט הגיעו אחרי שהתפנה להם זמן עם סגירת המסעדות בסגרים הראשונים של מגיפת הקורונה, כשברקע נשמעים כל הזמן קולות של עסקים שנכנסו למצוקת תזרים. מי שלא עשה את ההתאמות הנדרשות לתקופה, ומי שהגיע "חלש" לתקופה המאתגרת הזאת, נסגר.
פתחתם מסעדת אוכל מהיר כי אתם מעדיפים בתקופה הזו לא לקחת סיכונים גדולים?
מלכה: "כששואלים אותנו 'מתי אתם פותחים את המסעדה', אנחנו ישר מתאמים ציפיות ומסבירים שזה אוכל מהיר בשירות עצמי. יש לנו תוכנית סדורה והכל בזמנו. אנחנו בתקופה של אי וודאות עם הקורונה, כי אם יחליטו שוב שמורידים את השאלטר, במקרה של מסעדה נפשוט את הרגל, אז המקום הזה ללכת למקום שהוא יותר נכון ובטוח. אנחנו מנהלים את הסיכונים, בתחום מסוכן גם ככה, כי המטרה שלנו להתפרנס ולחיות, אנחנו לא יודעים להיות זגגים או נגרים, אנחנו טבחים.
"כולנו חולמים על מסעדות מפונפנות, אבל בסוף מסעדה כזו לא תמיד משלמת את חשבון החשמל. יש הבדל בין חלום ובין פרקטיקה, אז בקייטרינג אנחנו מבטאים את היצירתיות שלנו באוכל, ופה אנחנו מתעסקים במה שאנשים תמיד רוצים לאכול - אוכל מהיר. אני לא מכיר מישהו שלא אוכל או המבורגר או פיצה, אלה שני באנקרים. אנחנו מתגאים בזה שפתחנו פאסט פוד. זה מקום קליל שלא דורש תכנון ארוך בשביל להגיע אליו. אפשר לקפוץ לכאן בין העבודה או אחרי בילוי לילי".
איך עוד עולם המסעדות השתנה בעקבות הקורונה?
שרביט: "פעם טייק אווי הייתה מילה גסה אבל יש הרבה עסקים שהטייק אווי הציל אותם והם התחילו לפתח את מערך המשלוחים שלהם. היום שפים מכניסים אוכל לקופסאות ושולחים אותו לאנשים הביתה כי הם מבינים שזה אפשרי ונכון לתקופה. לפני שנתיים יכולת לחלום שארז קומרובסקי יעשה טייק אווי? מסעדנים מבינים שהקורונה זה עידן חדש".
ישראלים אוהבים את המגע ולא רק את חותמת השם למקום. לקוחות יוכלו לפגוש אתכם פיזית פה?
מלכה: "הסניף הזה הוא אבן הפינה ואנחנו לגמרי חושבים על סניפים. אנחנו חולמים גם על מאפיה, גם על גלידריה וגם על חלל אירוח משלנו, כדי לארח ארוחות אצלנו ולא להתארח בחוץ. השאיפה היא להתפתח, אבל כרגע תנו קודם לפתוח את הדלת".
