קארינה פריטיקה (23) מאריאל ומאיה חיים (22) מראש העין היו החברות הכי טובות. היה להן קעקוע משותף על היד וגם מטרה משותפת: טיול גדול בדרום אמריקה שתוכנן לנובמבר. כדי להגשים את החלום השתיים עבדו כמלצריות במסעדת "מנא" ברחוב הירקון בתל אביב.
כתבות נוספות שאולי יעניינו אתכם:
מתקפת הטרור בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר, שמה קץ לחלומות שלהן, והשתיים נרצחו במסיבה ברעים. מעיין צוברי, עובד נוסף שהצטרף אליהן למסיבה, ניצל ומאושפז עדיין בבית חולים, ולפניו עוד שיקום ארוך.
"שלושתם עבדו במשמרת של שישי בוקר באותו סוף שבוע", מספר בעל המסעדה עומרי קאופטייל, "הם סיימו לעבוד ב-16:00 והלכו להתארגן למסיבה. זו הייתה אמורה להיות מסיבת הפרידה שלהן לפני הטיול לדרום אמריקה. בדרך כלל אני לא מאשר לשלושה עובדים ביחד לצאת בבת אחת בשישי בערב כי אנחנו מסעדה קטנה עם צוות קטן, אבל שלושתם באו אליי ואמרו שזו הפעם האחרונה שזה קורה וראיתי עליהם שהם ממש רוצים ללכת. אז הייתי כל כך נחמד ששיבצתי את עצמי כאחראי משמרת גם בשישי וגם בשבת, בשביל ששלושתם יוכלו ללכת יחד למסיבה.
"בשעה 4:00 בבוקר קיבלנו בקבוצת הווטסאפ של המסעדה תמונות של שלושתם עם אח של השותף שלי. ואז, ב-7:30 בבוקר כשהבנו שיורים שם, התקשרנו והן לא ענו לנו. מעיין ענה ואמר שהוא לא יכול לדבר. רק בשעה 18:00 חילצו אותם. מעיין היה פצוע ירי, הוא חבש את עצמו והמתין שם לחילוץ במשך שעות. עכשיו הוא עדיין בבית חולים. עברו כמה ימים עד שזיהו את הגופות של מאיה ושל קארינה".
4 צפייה בגלריה
"זו הייתה אמורה להיות מסיבת הפרידה שלהן לפני הטיול''. פינת ההנצחה במסעדה
(צילום: באדיבות המסעדה)
פינת זיכרון הוקמה לזכר הנרצחות, ומסעדת מנא נפתחה מחדש לפעילות, בלי ארבעה מעובדיה: קארינה ומאיה שנרצחו, מעיין שמאושפז בבית חולים, והשף-שותף ינון אלעל, שנקרא למילואים עוד באותה שבת וטרם חזר הביתה. רק לפני כחודשיים פתחו השותפים גסטרו בר (בר עם אוכל) חדש ברביעיית פלורנטין בדרום תל אביב בשם "לונל", אבל המקום סגור מאז פרוץ המלחמה.
איך אתם מתמודדים עם כל זה?
"חווינו טלטלה, אנחנו מסעדה קטנטונת, אני בן 26 והשותף שלי בן 31, אנחנו חבר'ה צעירים שהקימו מסעדה קטנה, עובדים כאן בסך הכול שבעה מלצרים. כמעט חצי מהצוות הלכו במסיבה הזאת. לפני חודשיים פתחנו בר עם נגיעות צרפתיות-תימניות, ואנחנו מקווים לפתוח אותו מחדש אחרי שיינון יחזור מהמלחמה, הוא עכשיו בגבול עזה. המסעדה עבדה רק חודשיים לפני שהיא נסגרה ורק כשהוא יחזור נוכל לפתוח שוב. כרגע אנחנו במצב הישרדותי, אני עובד כברמן, כמלצר, כשוטף כלים. אין לנו ברירה, אנחנו נלחמים. אנחנו צריכים את התמיכה של האנשים שיבואו לאכול אצלנו, ולא רק אצלנו, בכל המסעדות".
