את השוקולדים של נועה ברנס הכיר כל קיבוץ אורטל. חנות השוקולד שלה, "גברת שוקולדה", הייתה אמורה לגדול ולהגיע גם לחובבי מתוק מכל הארץ בסיום המלחמה - אבל ברנס, שנהרגה ביחד עם בעלה ניר מפגיעת רקטה ברכבם, לא תזכה לראות את סופה של המלחמה הזו.
"אין חבר קיבוץ באורטל שלא טעם את השוקולדים של נועה", סיפר הבוקר (ה') ל-ynet ירון לוי, מרכז המשק של הקיבוץ והמנהל העסקי שלו. "בכל אירוע, בכל חג, בכל מקום, תמיד השוקולדים שלה היו מגיעים לחברים".
בנם של נועה וניר ברנס נפרד
(צילום: באדיבות המשפחה )
את החנות שלה פתחה ברנס לפני כשנתיים. בבוקר היא הייתה מזכירה האחראית על המטעים של הקיבוץ (פינק ליידי, קיווי, נקטרינות, דובדבנים, אפרסקים, אבוקדו ושקדים), ובערב הייתה מפתחת את העסק הקטן שלה.
לוי מספר כי מאז ומתמיד נמשכה לשוקולד. היא למדה לימודי תעודה וקיבלה תעודת שוקולטיירית. בחנות שלה הייתה מכינה פרלינים, פרח שוקולד על מקל, טבלאות שוקולד מריר וחלב, כפיות משוקולד, שברי שוקולד, שוקולד בסגנון מקופלת, דמויות שוקולד על מקל וטראפלס. היא גם הציעה סדנאות שוקולד לילדים, מבוגרים וזוגות.
את התוכנית העסקית הראשונה של "גברת שוקולדה" כתבו ברנס ולוי יחד לפני שנתיים, במסגרת ניסיון לעודד את חברי הקיבוץ ליזום ולפתח עסקים קטנים, והחנות שכנה במבנה קטן בקיבוץ. קפיצת המדרגה של העסק הייתה אמורה לקרות ממש עכשיו – מעבר למקום גדול וראוי במתחם התיירות של אורטל, ליד יקב תל שיפון וחוות הסוסים, והתרחבות של התפריט. אך המלחמה עצרה הכול.
"דמי השכירות היו קטנים, היה מקום וההסכמים כבר נשלחו לחתימה", מספר לוי, "היא הייתה צריכה רק להעביר את הציוד שלה. אמרנו שביום שהמלחמה תסתיים, נפתח את המקום החדש, הכול כבר היה מוכן ברמת הפרקטיקה", סיפר בכאב על החלומות שכמעט התגשמו, ואז התנפצו.
ובכל זאת, הוא לא מוותר. "אתמול בלוויה כשספדתי לנועה, הבטחתי לה שזה עוד יקרה. כרגע אני על אוטומט, מתנהל כמו רובוט ואני עדיין לא במצב של הפנמה של האירוע, אבל נחשוב איך עושים את זה. יש באזור מפעל שוקולד גדול שאולי נעשה איתו שיתוף פעולה או שנחפש גורמים אחרים שיעזרו לנו להרים את החלום הזה. אני מקווה שיחזור השקט לאזור ושהתיירים יחזרו ושהגולן יחזור לפרוח ושנצליח להקים את 'גברת שוקולדה' מחדש ושגם אנשים ממרכז הארץ יגיעו לפה לטעום את השוקולד של נועה".
