מנסורה, סרפינה, יאוזה, המטבחון וצ'נה – סיטואציה שבה חמש מסעדות סוגרות דלתות בשבוע אחד, גם ותיקי המסעדנים לא זוכרים, אבל זה בדיוק מה שקורה עכשיו, ולא רק בתל אביב.
רק לפני חודש סגר גיא רוזמרין את בעתו בשוק תלפיות בחיפה, ובימים אלה נסגרת גם פיקוטה, חנות יין ותקליטים, גם היא בחיפה. גם מסעדת אדמה הוותיקה בזכרון יעקב הודיעה השבוע על סגירה. מדי יום נסגרות עוד ועוד מסעדות ברחבי הארץ, עובדים הולכים הביתה, לעיתים ללא תשלום אם המסעדה קרסה והשאירה אחריה חובות, ספקים נשארים עם חשבוניות פתוחות שהסכום שלהן יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים. גם הפודי'ס שממש בעניינים כבר מתקשים לעקוב אחר גל הסגירות הזה, שנה אל תוך המלחמה.
"וזה רק קצה הקרחון", מודים מסעדנים מנוסים, גם כאלה שחשבו שראו כבר הכול. מסעדות שהתבססו גם על קהל של תיירים, מספרות על ירידה ב-30 אחוז במחזורים בשל היעדר התיירות לאזור מלחמה. בשורה התחתונה - הישראלים עצובים, התיירים נעלמו, העובדים במילואים, שכר העובדים עלה והמחירים בשמים. במציאות הזאת מדי יום עוד ועוד מסעדות ממשיכות להיסגר ומצטרפות לרשימה, והתחושה מכל הכיוונים היא אחת: ייאוש.
"בסופו של דבר מצאתי את עצמי עובד פי שניים קשה יותר בשביל לנסות להגיע למחזור שהיינו רגילים אליו", מספר רפי אזולאי, שפתח עם אשתו דגנית את מסעדת אדמה בזכרון יעקב לפני 16 שנה. לפני ימים ספורים היא נסגרה. "אין בכלל תיירות חוץ, וגם הישראלים באווירה שאם אין אירוע מיוחד כמו יום הולדת, אז פחות יוצאים לחגוג. מצב הרוח הכללי במדינה לא בשמים, אנשים באים למסעדה בשביל ליהנות - וזה קשה כששומעים 'הותר לפרסום'. המחזורים שלנו ירדו מאז תחילת המלחמה ב-40 אחוז. אין אנשים ואין עבודה. בתקופה הזאת לאנשים לא כיף לצאת ולהוציא במסעדה 500-400 שקל לזוג, זה סכום לא קטן והם רוצים ליהנות ולא לשבת עצובים, אני מבין את זה. אני רואה אנשים מבואסים במסעדה. בנוסף לזה יש בעיה של גיוס עובדים מקצועיים באזור, שכר העבודה מרקיע שחקים. מצאתי את עצמי עובד, נלחם וחורק שיניים. אני משלם לספקים, לעובדים, מיסים לרשויות ושכר דירה – הכול כרגיל, ואני מרגיש שאני עובד קשה בשביל אחרים. בשנה האחרונה עשינו חשיבה מחודשת והבנו שהתועלת לעומת המאמץ לא שווה את זה. זה צובט בלב כי השקענו את עצמנו 16 שנה במקום הזה, כולל סופי שבוע וחגים, אבל עכשיו שאלנו את עצמנו בשביל מה כל כאב הראש הזה, והחלטנו לסגור".
"המלחמה משפיעה על כולם ואין אף מסעדה שעובדת כמו שעבדה קודם. הממוצע לסועד ירד, מספר האנשים שבאים ירד, אין אירועים, אין אירועי חברה וגם לא רואים פתרון באופק", מספר מסעדן ותיק, "אישית אני יכול להגיד לך שאני מותש ועייף נפשית. העובדים שלי שבורים, הם הולכים וחוזרים ממילואים, והלקוחות שלנו עניים. בתקופה הזאת הכול קשה, מהכסף ועד התפעול. אני מבין את הצניחה במחזורים, אנשים מביאים אוכל מהבית, שכר העובדים עלה, מוצרי יבוא עלו, אבל המספרים משוגעים. רשתות אוכל גדולות בבעיות תזרים, אני שומע כל יום על זכיינים שרוצים למכור בחצי מחיר ממה שעלה להם".
"התחושה שלי היא שהולכות להיסגר עוד הרבה מסעדות", מודה אחד הספקים, שביקש להישאר בעילום שם. "לפי ההזמנות ממסעדות התחושה היא שמסעדות עובדות בחצי קיבולת מהרגיל. מסעדנים מדברים על ירידה של עד 50 אחוז במחזורים. הרחובות אף פעם לא היו ריקים ככה, גם לא במרכז תל אביב. להערכתי תוך שבועיים נשמע על עוד סגירות".
ובתוך הכאוס הזה יש גם מי שמרוויח: "בגלל שנסגרים הרבה מסעדות ועסקים יש עכשיו הרבה מקומות טובים להשכרה ולוקיישנים שפעם עלו הון, היום מוצעים להשכרה במחיר נמוך", מספר מיקי, בעלים של חנות מיצים וקינוחים ברחוב דיזנגוף בתל אביב. "בחודשים האחרונים נסגרו הרבה גלידריות, שנים רציתי מכונת גלידה לעסק שלי, אבל המחיר שלה היה 80 אלף שקל ולא יכולתי להרשות לעצמי. בשבוע שעבר קניתי מגלידרייה שנסגרה מכונה בדיוק כמו שרציתי ב-15 אלף שקל, אני מרגיש כאילו כל אלה שעדיין פתוחים ועובדים הם השורדים האחרונים על האי, בנוסף כל עובד רוצה משכורת של טייס קרב, אז כל עסקי האוכל בנחיתה חזקה. עכשיו זה כמו ריאליטי, רק החזקים ישרדו".
