מיום תחילת המלחמה פיצריית איטליינוס כמו גויסה למילואים: זה התחיל עם גיוס חלק נכבד מהצוות בצו 8 והמשיך כשהם הצטרפו למאמץ המלחמתי והכינו פיצות ללוחמים, שאותן שילחו לשטח. כבר חודשיים שהם מכינים שם כמויות אדירות של מגשי פיצה חמים ומפנקים, שמגיעים לבסיסי צה"ל ולשטחי כינוס. אתם יכולים רק לדמיין את הפרצוף של החיילים שמקבלים מגש פיצה מושחתת באמצע הלחימה. אך בתוך כל העשייה הזאת, היה גם אבל גדול: הרשת ספגה אבידה גדולה כשקארין ז'ורנו ז"ל, עובדת שעבדה ברשת במשך חמש שנים, נרצחה במסיבה ברעים.
במשך 10 ימים משפחת ז'ורנו לא ידעה מה עלה בגורלה של קארין, שהייתה בין המבלים במסיבה. "הקשר איתה נותק בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר שדיברה עם אמא שלה ושיתפה אותה שהיא חוששת לגורלה, שמחבלים הגיעו למתחם הפסטיבל ושהם יורים לכל עבר", מספר דביר שחגי, הבעלים של הרשת. "היא הייתה כמו בת משפחה בשבילי. אובדן בלתי נתפס".
את הכרטיס שקארין רכשה לפסטיבל היא מכרה בהתחלה כי זמן קצר לפני מועד המסיבה היא שברה את רגלה, והוריה ביקשו ממנה לוותר על האירוע. אבל אין באמת מישהו שיכול לעצור בחורה צעירה ומלאת חיים מלצאת למסיבה עם כל חבריה - לא רגל שבורה ולא הבטחה להורים. חברים קרובים שיכנעו אותה בכל זאת להגיע, וקארין רכשה כרטיס חדש ונסעה יחד עם החברים למסיבה, שהסתיימה באסון נוראי.
דביר שחגי: "ההורים של קארין התרגשו לראות את התמונה שלה תלויה אצלנו בגאווה. אני שמח שנתתי לה את המקום הזה אצלי, האובדן הוא בלתי נתפס, זה סיפור עצוב מאוד"
"היינו ב-11 יום של חוסר ודאות שבהם לא ידענו מה קורה עם קארין", שיחזרה עינבל ז'ורנו, אמה של קארין, כהשהתארחה באולפן ynet וסיפרה על הקעקוע שקיעקעה על היד שלה לזכרה של בתה. "ואז הגיעה הבשורה הנוראה הזאת שהיא נרצחה. מהרגע הראשון שבו ידעתי שהיא לא תחזור והבשורה הזאת היא בשורה סופית, החלטתי שאני אעשה משהו להנציח אותה, כל דבר שאפשר בכל מקום, ובמיוחד עליי".
הלוויתה של קארין הייתה קשה מאוד בשביל שחגי: "היה לנו קשר מיוחד מאוד, היא הייתה בשבילי כמו אחות קטנה. לפני שהיא התגייסה היא השאירה לי מכתב תודה, שמסכם את התקופה שבה עבדה אצלי. התחבקנו חזק באותו מעמד וידעתי שהיא תמשיך להיות חלק מאיתנו".
המחווה לזכרה של קארין
קארין התחילה לעבוד בפיצרייה של שחגי עוד כשהייתה בת 15. "בזכותה התחזקה לי האמונה במקומן של הנשים בעולם המסעדנות", מודה שחגי, "היא הוכיחה לי שהיא מסוגלת לעבוד בלי בעיה תחת עומס ולחץ רב, לתקתק את המשימות ולעשות הכל על הצד הטוב ביותר. בזכותה החלטתי לקדם יותר נשים לתפקידי ניהול בעסק, היא שינתה לי את החשיבה".
את הסניף הראשון של פיצריית איטליינוס פתח שחגי במזכרת בתיה לפני 14 שנה. אחר כך נפתח סניף לפיצרייה נוסף בכרמי גת והיום יש סניף חדש במודיעין, שנמצא בשלבי הקמה. בשבת ה-7 באוקטובר הוא סגר את שני הסניפים של הפיצרייה שלו והחליט להקדיש, כאמור, את כל פעילות המטבח להכנת פיצות ושליחתן לחיילים בשטח. "זה הדבר היחידי שהמטבח אצלנו עשה – פיצות לחיילים. שלחנו כמויות אדירות של מגשי פיצות לשטח, ועסקנו רק סביב תרומות לחיילים. זו עשייה כייפית בצורה בלתי רגילה, וגם הבן הקטן שלי הצטרף למאמץ, הוא הגיע לתת יד במטבח ובעיקר לכתוב מכתבים לחיילים".
במסגרת מסע ההנצחה של קארין, שחגי תלה תמונה שלה במרכז הפיצרייה בסניף במזכרת בתיה וייצר מנה מיוחדת לזכרה. "למשפחה של קארין חשוב מאוד להנציח אותה בכל דרך שהיא, ושנזכור מי היא הייתה. החלטתי לקחת חלק בפרויקט ההנצחה ולחשוב על דרך שבה נוכל להנציח אותה במסגרת הפיצרייה. הרעיון למנה החדשה עלה בעקבות סרטון שקארין שלחה לי לא מזמן, שבו מתכון מומלץ להכנת סינבון (מאפה קינמון). אז החלטתי שנאפה מנה כזאת אצלנו ונקרא למנה על שמה - 'בונז'ורנו' - חיבור בין המילים בון (מהמילה סינבון) ו-ז'ורנו, שזהו שם משפחתה", הוא מסביר.
אחרי שנרצחה במסיבה ואחרי שתמו ימי חוסר הודאות ואחריהם ימי האבל, דביר הזמין את משפחתה של קארין למסעדה. "ההורים שלה מאוד התרגשו לראות את התמונה שלה תלויה אצלנו בגאווה ואת המאפה שעשינו על שמה. אחותה של קארין סיפרה שתמיד כשההורים ידעו שקארין בפיצרייה – היא בטוחה, שהכל בסדר איתה שם. אני שמח שנתתי לה את המקום הזה אצלי, זה סיפור עצוב מאוד", הוא סיפר.
ברשת עובדים חיילים בשירות סדיר – יובל חניה, מדריכת כושר קרבי; ליאל גריידי, חייל במערך התקשוב; ספיר פורטל, שלאחרונה סיימה קורס קצינות, ואיבדה במלחמה את אחיה, שלחם כקצין בסיירת גבעתי, אדיר פורטל ז"ל. נוסף אליהם נקראו בצו 8 עוד שני עובדים בכירים ברשת: אלעד יצחק, מנהל פיתוח עסקי שמשרת בתור מג"ד בחטיבה 454 הפועלת בדרום הארץ; ויעקב מילשטיין, סא"ל במיל' בגזרת יהודה ושומרון, שבימי שגרה הוא מנהל מערך התפעול של הסניף בכרמי גת.
"כל המסעדה נרתמה עבור צה"ל, וכל מי שלא מגוייס לשירות על מדי חאקי - הוא מתנדב למען החיילים ואנחנו מגיעים אליהם לכל מקום שבו נמצאים. אין כמו פיצה חמה וטובה שמכינים באהבה גדולה. כשהמגשים מגיעים אליהם – הם מאושרים, אני רואה את השמחה שלהם וזה ממלא אותי. שרק נמשיך ככה", סיכם שחגי.
בימים אלה חברת המשלוחים "תן ביס" יצאה בקמפיין עידוד הציבור לשוב ולהזמין אוכל ממסעדות, בשביל לסייע לעסקים לשרוד, במיוחד לעסקים שפחות מגיעים אליהם פיזית. הקמפיין נקרא "ביחד נפרגן", והוא שם על המפה מסעדות עם סיפור יוצא דופן, כמו זה של הפיצרייה מקרית גת.