תושבי העוטף או הצפון שפונו מבתיהם, כנראה לא העלו על דעתם שאחד הדברים שהכי יחסרו להם בתקופה הזאת זה הסירים במטבח. קבוצת נשים מתל אביב, שזיהתה את הכמיהה לבישולים של המפונים והמפונות השוהים בבתי המלון, נרתמה להרים ערב של בישולים, שהתפתח למיזם אירוח חדש במטבחים ביתיים.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
בשבוע שעבר התקיים אירוע "מטבח פתוח" למפונים ולמפונות ששוהים כרגע עם משפחותיהם בבתי המלון בעיר, במסגרתו הם הוזמנו לבשל במטבח גדול שנפתח במיוחד עבורם. חומרי הגלם נרכשו מתרומות שגוייסו, ומשפחות המפונים הוזמנו בסיום הבישולים לשבת לארוחה חגיגית. בעקבות ההצלחה של הערב הזה, עיריית תל אביב חברה ליוזמה – והחליטה על מיזם "פותחות מטבח" - מיזם שמשדך בין תושבי תל אביב לבין מבשלים שפונו מביתם, ומתאכסנים כעת בבתי מלון בעיר. בימים אלה נעשים מאמצים לאתר מטבח כשר נוסף, שיארח שוב את המפונים לערב בישול, כמו זה.
הכל התחיל כשבתחילת המלחמה, כמו הרבה אחרים ואחרות, חברו ארבע תושבות העיר להתנדב במסגרות השונות - מיקי אלחדף סימון, שירלי לוי, נירית לוי ומאי קוגוט. בהתחלה הן קחו חלק באיסוף, מיון וחלוקה של בגדים שנמסרו לתרומה עבור המפונים, אבל מהר מאוד, ובזכות הקשר האישי שנוצר עם כל אלה שעזבו את ביתם – הן זיהו אצל רבים מהם את הצורך המשותף – לבשל כמו בבית.
"הגענו למפונים והמפונות במלונות ואמרנו להם בצורה הכי פשוטה – תפעילו אותנו", מספרת אלחדף סימון. "הבנו שרבים מהם מאסו באוכל שמוגש להם בחמגשיות, ושהם משתוקקים לאוכל ביתי חם, כמו שהיו מבשלים בבית", הוסיפה. ארבעת הבנות התגייסו למשימה, ואיתרו מטבח כשר בעיר, שהסכים לארח אצלו את הבשלנים והבשלניות שיבקשו להגיע להרים ארוחה. "היינו צריכות למצוא מטבח קרוב יחסית לבתי מלון, שירגישו בנוח להגיע אליו, עם תעודת כשרות, כדי שכל מי שרוצה לבוא יוכל לבשל. את חומרי הגלם רכשנו מגיוס כספים שעשינו בין חברים", סיפרה.
האירוע יצא לפועל בשבוע שעבר, במסגרתו הגיעו 25 בשלנים ובשלניות לסטודיו לבישול בתל אביב. "הייתה אנרגיה של בישולים לקראת סוף השבוע", היא מספרת, "העלינו פוסט להרשמה ותוך שעה כל המקומות נתפסו. לאירוע הזה הצליחו להגיע 25 אנשים שבעצם בישלו עבור 25 משפחות שונות".
לפני שרכשו את חומרי הגלם, בדקו ארבעתן איזה אוכל כל אחד משתוקק לבשל, ולפי זה ערכו את הקניות והביאו לכל אחד מצרכים לפי התבשיל שלו. אבל מפתיע או לא - לרוב הבשלנים והבשלניות היה את אותו החשק – לבשל אוכל ביתי כמו סיר דגים חריפים, לחם פרנה או קובה. חלקם גם התעקשו והגיעו עם סיר הקוסקוס הפרטי שלהם מהבית.
"אחת הבשלניות שיתפה שהיא לא מסוגלת יותר לשתות את הקפה בבוקר בלי העוגייה שהיא אוהבת להכין ליד", מספרת אלחדף סימון, "הרבה מהם לקחו את זה למקום של געגוע הביתה. היו ילדים שממש חיכו לאוכל של אמא ואבא שלהם". הרצון לאוכל ביתי עלה גם מצד הילדים ובני המשפחה, שכולם הוזמנו בסיום הבישולים לשבת לארוחה יחד. מי שלא יכול היה להגיע האוכל נארז עבורו בקופסאות ונשלח לבתי המלון.
אחד הבשלנים, אבא מקריית שמונה, התקשר למארגנות בתום האירוע והודה להן בהתרגשות. "הוא ממש התרגש לבשל לילדים שלו אחרי כל כך הרבה זמן, והם שמחו מאוד לאכול את האוכל האהוב של אבא שלהם", מספרת אלחדף סימון, "אותו בשלן הציב פלטה חשמלית מאחורי וילון בחדר ריק במלון שבו הוא מתאכסן, והעמיד בשבת ארוחת ג'חנון לתפארת. יצא לי הלב אליו. הבנתי שהצורך שלו לבשל הוא כל כך חזק, עד שהוא צריך להתכופף לרצפה כדי לערבב את הסיר. זה לא נתפס כמה זה חסר להם".
אחרי שאלחדף סימון סיכמה את האירוע המוצלח עם פוסט בפייסבוק, פנה אליהן נציג מעיריית תל אביב וביקש לחבור לקבוצה, מתוך רצון לעודד יוזמות של תושבים - וכך נולד מיזם השידוכים במטבח – "פותחות שולחן" – המשדך בין תושבי תל אביב לבין בשלנים ובשלניות שפונו מבתיהם לבתי מלון. "התוכנית היא שזה יתקיים באופן ספונטני. אחרי שאנחנו נעשה את החיבור הראשוני בין תושבי העיר למבשלים המתארחים, ההמשך יהיה ביוזמתם ולפי איך שיסתדר לכולם. ככה יהיה למפונים מטבח ביתי פתוח, שיוכלו לבשל בו כמו בבית שלהם".
"אחד הדברים שנותנים לנו שליטה – זה לערבב את סיר האוכל עבור הילדים שלנו. אני חושבת שלרגע אחד החזרנו להם את השליטה על החיים שלהם ועל עצמם. אם בחודש וחצי האחרונים הם אכלו רק אוכל שמישהו אחר בישל, לבשו בגדים שמישהו אחר תרם, שהו בחדר שמישהו אחר עיצב בשבילם – פתאום הם יכלו לבשל כמו שהם אוהבים, לערבב כמו שהם יודעים ולתבל לפי טעמם – זה החזיר להם שליטה".
