הראשון קונדיטור, מהוותיקים והמנוסים בארץ, ואפשר בהחלט להגיד עליו "זקן השבט" למרות שהוא רק בן 50; השני בן 45, שף בעל מסעדת יוקרה בצפון, 30 שנה במקצוע, טבח שהתחיל בתפוח זהב של יונתן רושפלד והיום הבעלים של מסעדת 1910 בקיבוץ דגניה.
הקונדיטור זה ערן, והשף - עודד. בסוף השבוע הזה הם ייפגשו לבשל יחד, בפעם הראשונה - ערן יהיה אחראי על הקינוחים, ועודד על האוכל. אנחנו לא רוצים באמת לדעת מה קורה שם בשולחן בארוחות המשפחתיות שלהם, אבל רק נציין כאן שיש לשניהם אח נוסף בשם דביר, שגם הוא למד בישול.
ערן התחיל את הקריירה שלו בקונדיטוריה של לבנה בגן העיר שנחשבה אז בעיני רבים הקונדיטוריה הכי טובה בתל אביב. בהמשך הוא עבד בתפוח זהב של אהרוני, אצל רושפלד תקופה ארוכה, הוביל את המאפייה של אר-קפה והקים את הפטיסרי ארנו הנחשבת ברמת השרון, ובהמשך את בולונז׳רי 96 בתל אביב.
לאחרונה הוא פתח גם מקום חדש בשרונה מרקט בתל אביב, שלראשונה גם נושא את שמו, לאחר קריירה של עשרות שנים. גם האח עודד התחיל את דרכו עם רושפלד בגיל צעיר, "הוא המנטור שלי, הוא לימד אותי את המקצוע ופתח לי המון דלתות בחיים", הוא מודה. בהמשך עבד עודד כשף פרטי בחו"ל, הקים את סיטארה בתל אביב, ולפני 14 שנה עבר לצפון בשביל להוביל את המטבח של המלון הסקוטי. לאחר שנתיים עזב ופתח את 1910 בדגניה יחד עם אשתו, בשמת, שהיא - וזה לא יכול היה לקרות אחרת - קונדיטורית במקצועה, וזוכת התוכנית הקינוח המושלם.
האחים שוורצברד גדלו בהרצליה במשפחה דתית בת ארבעה ילדים - שלושה בנים ובת. והסיפור הקלאסי על ההורים שתמיד היו עסוקים בעבודה, תקף גם כאן - להורים הייתה חנות מכולת והאחים ערן, עודד ודביר, התרגלו להכין לעצמם את האוכל כבר בגיל צעיר. "האהבה והתשוקה שלנו לאוכל מגיעה מאבא שהוא יליד בואנוס איירס בארגנטינה. יש משפחות שמדברות על כדורגל ועל פוליטיקה, אצלנו מדברים על אוכל", מספר ערן.
החוויה של אוכל אצל האבא נוצרה כאשר המשפחה התגוררה בשכנות למהגרים איטלקים ולקהילה היהודית הדתייה של בואנוס איירס. "אבא יצא מהדת לאט לאט בגלל האוכל", מספר ערן, "כל שנה היה מספר לנו שטעם עוד משהו ואכל עוד משהו שהיה אסור וככה נפתח החוצה והמשפחה שלנו הלכה והתעסקה יותר ויותר באוכל".
אחרי הצבא האח הגדול, דביר, הלך ללמוד בישול ובעקבותיו הלך גם עודד לבית ספר לבישול. "אמרתי לעצמי שאם שניהם הלכו ללמוד בישול, אני לא אעשה אותו הדבר כמוהם, אני אהיה מיוחד ואלך ללמוד קונדיטוריה", צוחק ערן.
סוגרים את הלילה עם פסטרמה פיקנטית
אז ערן הלך ללמוד קונדיטוריה ומאז הכל היסטוריה. נכון לעכשיו שני האחים עמוק בתוך הביזנס הקולינרי. "1910 היא מסעדה איטלקית ים תיכונית עם אווירה פסטורלית", מסביר עודד, "לא משנה באיזה מצב רוח היית כשבאת, אתה נכנס לבועה של הקיבוץ כשאתה מגיע, וזה משהו נורא נעים להיות בו. באוכל שלי יש תשומת לב לטעמים ולשילובים, בלי מניירות. למשל מנת הניוקי הישראלי שהיא מנת הדגל. המסה של הניויקי ממולאת בבשר טחון, בהרט וראס אל חנות, והכל יושב על קציפה של איולי עם עירית, שמנת חמוצה, פלפל צ'ומה, סלק צלוי וכרוביות צלויות. זו תצוגת תכלית של המסעדה".
זה נשמע טעים. בדיוק ראיתי שערן פיסל עוגה בצורת עגבנייה. חייבת לדעת מה אתם אוכלים בבית?
ערן: "אני עושה את הקינוחים הכי פיין אבל אני חוזר הביתה ואוכל וופלים של מן".
עודד: "שנינו מבשלים את האוכל הכי הכי, אבל בסוף אוכלים סלט חצילים ופסטרמה פיקנטית. אנחנו מתעסקים באוכל גורמה אבל אוהבים את הדברים הפשוטים".
ומה עם אגו?
ערן: "יש בינינו קשר רגשי חזק ואנחנו קרובים מאוד. הקטע הקולינרי מחבר בינינו ומשלים אותנו. הוא השף ואני הקונדיטור, ויש לנו השלמה טבעית, אבל יש בינינו גם שיתוף פעולה בלי אגו, ועם ביקורת בונה והערות הדדיות שמעצימות את שנינו".
את הארוחה המשותפת יבשלו שניהם יחד במלון רות בצפת, כחלק מסופ״ש קולינרי-מוזיקלי שייערך בסוף השבוע במקום, יחד עם השף של המלון, גדי אולשינסקי. התפריט של 1910 הוא הבסיס לארוחה המשותפת שעושים האחים. "לקחנו חלק מהניואנסים של המסעדה שלי ובנינו את המנות כמו הניוקי הישראלי, ארנצ׳יני טבעוני עם צ'אטני עגבניות, רוסטביף עם איולי עגבניות מיובשות, שוק טלה מפורק, דג שלם בגריל, וגם התעקשתי מאוד שערן יביא את הלחמים שלו עם המטבלים. רציתי שהחוויה כולה תהיה טובה, מהלחם ועד הקינוח. אני מאמין שזה מאוד חשוב איך מתחילים את הארוחה - אם הלחם טוב והמטבלים טובים אתה יודע שגם הארוחה תהיה טובה".
ומטעמי כשרות, ערן בנה תפריט קינוחים טבעוניים. "אני לא קורא לזה פרווה, זה פשוט טבעוני", הוא מצהיר, והביא חומרי גלם מהקולקציה הטבעונית שלו בשרונה מרקט - יש שם שוקולד וגם קינוח כמו מילפיי שהוא מאוד ים תיכוני. בקינוח שוקולד יש שמן זית והמילפיי עם תמצית שקדים, תפוזי דם ומי ורדים, זה בעצם מילפיי טורקי עם שערות קדאיף, שקדים ופיסטוק. ויש גם מלבי עם טוייל של שומשום וסורבה של ליצ׳י".
