בחודש יוני השנה סער עולם המסעדנות, אחרי שנקראו לחקירה ברשות התחרות שתי דמויות בולטות הפעילות בקרב עמותת המסעדנים ומוכרות היטב בתחום האוכל - תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" (או בקיצור - מח"ב) ויו"ר העמותה - השף יהונתן בורוביץ'.
השניים נחקרו בגין ניסיון לתיאום מחירים בענף ובעידוד להעלאת מחירים במסעדות. הטלפונים הסלולריים שלהם הוחרמו בצו בית משפט, והם נקראו לחקירה ארוכה במשרדי הרשות - והכל בעקבות הודעת וואטסאפ שכתב מור בקבוצות וואטס אפ של מסעדנים. בורוביץ', שכבר נושא על גבו סיפור משפחתי מורכב עם רשות התחרות (שנקראה אז רשות ההגבלים העסקיים), מספר לנו, לראשונה, מה הוא עבר במהלך ימי החקירה, שעוררה בו זיכרונות קשים משנת 2002 ופרשת "קרטל הביטוח", שבו הורשע אביו, ד"ר איתמר בורוביץ', ונידון למאסר של שישה חודשים, שהומר בעבודות שירות.
אבל עוד נגיע לזה, כי הסיפור המסועף דורש רקע: את הפעילות שלו במאבק המסעדנים הוא התחיל לפני חמש שנים, אבל קדמה לה פעילות פוליטית אחרת - בשנת 2005 הוא שימש כיועץ שר הפנים דאז, אופיר פינס, ושנתיים אחרי זה הוא גם שימש תקופה קצרה כיועץ שר האוצר דאז, רוני בראון, לענייני חקיקה וכנסת. "התוודעתי למערכת הפוליטית בתקופה הזאת ולאופן שבו הממשלה עובדת, אם זה הצעות חקיקה או ועדות הכנסת. עשיתי כל מה שלמדנו בשיעורי אזרחות בתיכון", הוא מספר.
בורוביץ': "לא חשבתי שאי פעם אצטרך לשכור עורך דין בגלל הודעה בוואטס אפ, שבכלל לא אני כתבתי. אני שף, אין לי יועץ משפטי, אני גובה 68 שקל על המבורגר וסלט, ואוכלים אצלי חיילים מהקריה שסופרים את השקלים. לבוא ולהגיד שאני גורם לאי תחרות זה מוזר"
אבל מהר מאוד בורוביץ' חזר לאהבה הראשונה שלו – המטבח, ובשנת 2010 הוא פתח את מסעדת קפה 48 בתל אביב. ארבע שנים אחרי זה הוא סגר את המסעדה, והצטרף לקבוצת מיטמרקט, שבדיוק פתחה אטליז מפואר בשוק הכרמל והתכונה להקים מולו שיפודייה.
"פתחנו מסעדה בבית השחי של תל אביב, ברחוב הבשר בשוק הכרמל", הוא נזכר. "יש לנו תרומה אדירה לכל הרנסאנס הזה שרואים היום בשוק, אנחנו היינו בין הראשונים שתקענו ברחוב הזה יתד, האמנו שאנשים יבואו לשם גם בערב. חשבתי שאני אהיה איתם שם תקופה קצרה, חשבנו שנזרוק כמה שיפודים על המנגל, ונמשיך הלאה".
רחוב הבשר בשוק הכרמל זה אחד המקומות היותר קשוחים באזור: יש שם מקבץ של חנויות ותיקות לממכר בשר ועוף. הריח, נתחי הבשר החשופים לעיני כל והאווירה ברחוב הזה לא מתאימים לכל אחד, ובשביל לחשוב שאנשים יגיעו לבלות ולאכול במקום כזה – צריך הרבה אופטימיות ותעוזה.
אבל המציאות הייתה חזקה יותר מכל דמיון, וכמעט בין לילה, מסעדת m25 שניהל בורוביץ' יחד עם השותפים שלו - השף ירון קסטנבוים, עו"ד יניב בר נור ואורי ויינשטיין – הפכה לאחד המקומות המעניינים והמבוקשים באזור. אם הייתם תיירים בארץ זרה, זה בדיוק המקום שבו הייתם שמחים לאכול. גם הקרבה לחומרי הגלם בשוק הולידה שם מטבח טרי ורענן.
"אתה נעלם מהעולם בלי הטלפון שלך. הרגשתי כאילו בלעה אותי האדמה, לכי תסבירי לאנשים מה קרה. אני, יו"ר בהתנדבות של עמותה, יושב בחקירה? כל מה שהיה בא לי זה לזרוק הכל ולברוח, לא הבנתי איך הגעתי לסיטואציה הזאת"
החיה הפוליטית שהייתה רדומה בו, לא באה לידי ביטוי עד 2015, כשעבר בכנסת חוק הפיקדון לעובדים זרים, ואז בורוביץ' ניסה להראות לכולם שהוא הרבה יותר מפרצוף יפה שהופך שיפודים על המנגל.
מה בחוק הפיקדון לעובדים זרים העיר בך את האקטיביזם הפוליטי?
"קראתי את דברי החקיקה והייתי בהלם, כי כל החוק הזה תוכנן אחרי הסאגה של מתקן חולות. הבנתי שיש פה אוכלוסייה שאגף פוליטי מסוים רוצה לגרש אותה מכאן ולא מצליח באמצעים רגילים. אז הם בנו את מתקן חולות מתוך מחשבה שאפשר לכלוא אנשים לתקופה בלתי מוגבלת, ובג"ץ פסל את הדבר הזה. זה גם לא מילא את התכלית שלו ולא עודד את האנשים ללכת מכאן, מהסיבה הפשוטה שאין להם לאן ללכת.
"אחרי שחולות נכשל הם שוב ישבו וחשבו איך לגרש אותם, ואז נולד חוק הפיקדון. הבנתי שכל המהות של החוק הזה הוא שאנחנו ניכנס לנעלי המדינה ונהיה אלה שיגרמו להם לעזוב על ידי זה שנוריד להם אחוז לא נורמלי מהשכר – לכאורה לצרכי פנסיה. יש שאלתי את עצמי למה אתם מנסים לחסוך להם לפנסיה אם אתם רוצים לגרש אותם מפה? ואיך בדיוק מורידים לעובד 36 אחוז מהשכר? זה לא הגיוני. קראתי את ההצעה הזאת והבנתי שלא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית כזה דבר עובר. הבנתי שמדובר על זכויות סוציאליות אבל אף רגולטור שקשור לזה לא השתתף בחקיקה.
"עוד לפני שהמסעדנים התערבו בזה, ארגוני זכויות אדם הלכו לבית המשפט העליון וביקשו צו מניעה. בסופו של תהליך שלקח כמה שנים, ובאמצע משבר הקורונה, החליט בית המשפט להוריד את זה ל-16 אחוז. כשמנסים להסביר את זה לעובד זר זה לא פשוט. כל הפעילות שלי התחילה בגלל הסיפור הזה כי הרגשתי שהמדינה משתמשת בנו, המעסיקים, בתור משטרת הגבולות שלהם. אני לא הריבון במדינת ישראל, יש פה ריבון ואני מכבד את זה. הדבר הזה העיר בי משהו שירשתי מאימא שלי, זיכרונה לברכה – חוש צדק. אני לא אומר מי צריך להיות פה ומי לא, זה לא התפקיד שלי לעשות את זה, אני בסך הכל טבח משוק הכרמל".
בורוביץ': "בהמלצתה של אימא שלי אבא בחר שלא לעשות עסקת טיעון, הלך לבית משפט ובסוף הפסיד. המשפט נמשך חמש שנים, ואימא שלי לקחה את זה כל כך קשה, עד שבסוף היא חלתה בסרטן ונפטרה אחרי שנה. האירוע הזה ריסק לנו את המשפחה"
בורוביץ' הצטרף לאיגוד המסעדנים, העמותה היחידה שפעלה אז בתחום המסעדנות, אבל הוא לא התחבר לאג'נדה, ומהר מאוד הוא כבר היה, יחד עם תומר מור, אז הבעלים של בית קפה ג'רמייה בתל אביב, על המסלול המהיר להקמת גוף נוסף שייצג את המסעדנים במדינת ישראל – מח"ב (מסעדנים חזקים יחד). יחד הם הגו פעילויות שונות, ובין היתר את "מס כחלון", על שם שר האוצר דאז, שראו בו את האחראי למצוקת המסעדנים, שנוסף להם סעיף חדש בהוצאות - היטל העסקה על עובדים זרים. הם פיזרו במסעדות ברחבי הארץ פוסטרים של השר כחלון והכניסו לחשבון בחלק מהמסעדות שורה שנקראה "מס כחלון".
האירוע שריסק את המשפחה
לפני כתשעה חודשים בורוביץ' מונה ליו"ר מח"ב, ובהתאם לחוק העמותות, הוא בעל אחריות. כך מצא את עצמו, לפני פחות מחודשיים, במרכז חקירה של רשות התחרות, שנולדה מתכתובת בקבוצת וואטסאפ. החקירה בעניינם של בורוביץ' ומור עדיין תלויה ועומדת, והחוקרים של הרשות עדיין לא מיצו את החקירה.
בחודש יוני האחרון, חודשים ספורים אחרי פתיחת המסעדות והחזרה לשגרה, כתב תומר מור, מנכ"ל העמותה, בקבוצת וואטסאפ של מסעדנים, הודעה המתייחסת להתייקרות מחירי המזון ולעליית מחירים, הודעה שהייתה הטריגר של רשות התחרות להתחיל בחקירה: "חשוב לנו להפנות את תשומת הלב למגמה המתגברת של העלאת מחירים במשק", כתב אז מור בקבוצה בה חברים מאות מסעדנים, "עם כל הקשיים שקיימים כיום במסעדנות ועם הניסיון לחזור לעבוד ככל שניתן, בשגרה, חשוב שכל מסעדן ייבחן את הרווחיות שלו לאור העלאות המחירים המתרחשות במשק... תבחנו את הרווחיות שלכם ותפעלו ככל שיש צורך לטובת החוסן הכלכלי של העסק".
ההודעה הזו הודלפה לעיתונות, ותוך זמן קצר בורוביץ' ומור מצאו את עצמם בעין הסערה: בצו בית משפט הוחרמו להם הטלפונים הסלולריים והם נקראו לחקירה שנמשכה שעות ארוכות. אצל משפחת בורוביץ' זה גם עורר זיכרונות רדומים שהם היו מעדיפים לשכוח מהם – אביו, ד"ר איתמר בורוביץ', שהיה אז מנכ"ל הפניקס, הורשע, כאמור, בשנת 2002 במסגרת פרשת "קרטל הביטוח", ונדון לשישה חודשי מאסר בפועל שאותם ריצה בעבודות שירות; לשנת מאסר על תנאי; ולקנס בסך 600,000 שקל. הצער במשפחה היה גדול כל כך, שהאם חלתה זמן קצר אחרי כן, ונפטרה.
"הייתי בטוח שהם רוצים לשאול כמה שאלות וללכת, הגשתי להם סודה והתכוננתי לדבר איתם ולהסביר את עמדתי, כי אין לי שום דבר להסתיר. אבל השניים לא רצו לדבר. הם אפילו לא שתו את הסודה. מיד הוציאו לי צו של בית משפט שמאפשר להם להחרים לי מטלטלין, מסמכים ואת הטלפון הסלולרי שלי"
מה בדיוק קרה?
"תומר מור פרסם בכמה קבוצות וואטסאפ של מסעדנים הודעה שמדברת על התייקרות מחירי המזון. זה דבר שמדברים בו מדי יום בעיתונות הכלכלית, יש לא מעט ידיעות על עליית מחירים, על מחסור עולמי בסחורה ועל הקורונה שפגעה בסחר העולמי. אנחנו, כמסעדנים, נמצאים בקו הראשון, אנחנו קונים חומרי גלם מסיטונאים ואנחנו מיקרוקוסמוס של הסיפור הזה.
"מסעדה כפופה לעליות נדל"ן, כפופה לשכר עובדים - כולל לחל"ת הקטסטרופלי, והיא קונה חומרי גלם – אנחנו הכי חשופים בעולם לתנודות מאקרו כלכליות. הבעיה שלהם הייתה שההודעה מדברת על עליית מחירים. אני לא ראיתי שום דבר מוזר בהודעה הזו כי אני חי את זה יום-יום. אבל רצה הגורל, וההודעה הזאת הגיעה דרך גורמים אינטרסנטים לכתבת עדי דברת-מזריץ מדה מרקר, שראיינה מסעדנים בעילום שם, שהעידו שהם רואים בהודעה הזאת רוח גבית לעליית מחירים. כך נבנתה תמה שמסעדנים מתאמים עליית מחירים".
כשקראת את הכתבה הבנת לאן זה הולך?
"קראתי את זה אבל לא התרגשתי יותר מדי. לא חשבתי שזה יגיע למצב שאליו זה הגיע. ראיינו אותי על זה לתוכנית כלכלית ואני הסברתי שאין לנו שום יכולת לתאם שום דבר כי מדובר על כל כך הרבה עסקים עם שונות כל כך גדולה ביניהם, עצם הרעיון נשמע לי כל כך מופרך ולא הגיוני. אני יכול להגיד למישהו בכמה לקנות ובכמה למכור?"
ואז, כמו קוביות דומינו שנופלות אחת אחרי השנייה, בצהרי היום שלמחרת הופיעו ברחוב הבשר בשוק הכרמל שני חוקרים של רשות התחרות.
"הייתי בטוח שהם רוצים לשאול כמה שאלות וללכת, הגשתי להם סודה והתכוננתי לדבר איתם ולהסביר את עמדתי, כי אין לי שום דבר להסתיר", הוא נזכר. "תומר היה באותו זמן במילואים, הוא אלפיניסט בחרמון. אבל השניים לא רצו לדבר. הם אפילו לא שתו את הסודה. מיד הוציאו לי צו של בית משפט שמאפשר להם להחרים לי מטלטלין, מסמכים ואת הטלפון הסלולרי שלי.
"באותו זמן ממש, עשה את דרכו צוות אחר של חוקרים להר החרמון לשירות המילואים של תומר, כשיבידו צו דומה. שנינו מצאנו את עצמנו מנותקים מהעולם. החוקר אמר שיש באפשרותו לעשות לי חיפוש במסעדה ואמרתי לו 'בבקשה, זאת המגירה של הקבב וזאת המגירה של החסה'. שני חוקרים מרשות התחרות נכנסים לשיפודיה בשוק הכרמל – זה נשמע כמו התחלה של בדיחה".
הסיפור הזה עורר אצלך זיכרונות מפרשת "קרטל הביטוח" שבה הורשע אבא שלך, ד"ר איתמר בורוביץ'?
"בוודאי. אני מכיר היטב את רשות התחרות. בפרשת קרטל הביטוח היו 16 נאשמים ורובם עשו עסקת טיעון, אבא שלי, שהאמין בחפותו ובצדקתו, הלך למשפט וקיבל מאסר בפועל שהומר בעבודות שירות. לאימא שלי היה חוש צדק מפותח מאוד, והיא האמינה שהוא לא אשם ועודדה אותו ללכת למשפט. בהמלצתה הוא בחר שלא לעשות עסקת טיעון, הלך לבית משפט ובסוף הפסיד. המשפט נמשך חמש שנים, ואימא שלי לקחה את זה כל כך קשה, עד שבסוף היא חלתה בסרטן ונפטרה אחרי שנה. האירוע הזה ריסק לנו את המשפחה.
"היום זה פצע שעבר, אבל אני יודע היטב במה מדובר כשזה קשור לרשות התחרות. המחוקק נתן לרשות כוח גדול מאוד בידיים כדי להילחם בדברים שעושים את החיים יקרים לכולנו – קרטלים, מונופולים, תיאום מחירים בין נותני שירות ונושאים כאלה. החבר'ה האלה רציניים, ופתאום התחלתי לחשוב שאם הם הגיעו עד אלי והגיעו עד לתומר לחרמון, זה סיפור רציני. הרבה מחשבות עוברות בראש. הרגשתי שלקחו סכין חלודה ודחפו לי אותה בפצע שכבר הגליד".
אבל זה לא נגמר בהחרמת הטלפונים ומספר ימים אחר כך כבר היית בחקירה במשרדים של רשות התחרות.
"נכון, כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי בחקירה של 8 שעות וחצי במשרדים שלהם באור יהודה. אני לא יכול לספר מה היה שם, אבל אני יכול להגיד שעברתי 8 שעות של חקירה בגלל שאני נושא תפקיד יו"ר בהתנדבות של עמותה, וכל זה בגלל מישהו שהדליף התכתבות מקבוצת וואטסאפ ויצר בלון שהתנפח מעבר לכל פרופורציה".
לא הרגשת אחראיות לנושא?
"לא הבנתי איך אני, מהמנגל שלי בשוק הכרמל, יכול להשפיע ברמה מאקרו כלכלית על משהו. אנחנו אנשים שבאו לעבוד למען הענף, אנחנו עושים את זה לטובת המון אנשים אחרים, אז אתם נסעתם למילואימניק בחרמון עם צו בית משפט? הוא שירת את המדינה, הוא לא טס במטוסים פרטיים לחופשה בהוואי. מה לי ולזה? הטלפון שלי זה כלי עבודה מספר אחד שלי, כמו סכין שף. הפסדתי עבודות ואירוע שרצו שאבוא לבשל ולא הייתי זמין. אתה נעלם מהעולם בלי הטלפון שלך. הרגשתי כאילו בלעה אותי האדמה, לכי תסבירי לאנשים מה קרה. אני, יו"ר בהתנדבות של עמותה, יושב בחקירה? כל מה שהיה בא לי זה לזרוק הכל ולברוח, לא הבנתי איך הגעתי לסיטואציה הזאת".
הטענה הייתה שנתתם רוח גבית למסעדנים להעלות מחירים.
"אני חייב לומר שאני עדיין לא רואה בהודעה הזאת משהו לא חוקי. לא הוצאנו מחירון מומלץ, לא אמרנו למישהו לגשת למכרז או לא, לא כבלנו את רגליו של אף אחד – אנחנו אנשים של שוק חופשי וכלכלה מתקדמת, ובעד תחרות טובה של כלכלה. אני לא שוכח את הסיפור המשפחתי שלי ואת הטראומה, ובגלל זה אני מרחיק את עצמי מהדברים האלה.
"לא חשבתי שאי פעם אצטרך לשכור עורך דין בגלל הודעה בוואטסאפ, שבכלל לא אני כתבתי. אני שף, אין לי יועץ משפטי, אני גובה 68 שקל על המבורגר וסלט, ואוכלים אצלי חיילים מהקריה שסופרים את השקלים. לבוא ולהגיד שאני גורם לאי-תחרות זה מוזר. תראי את קצב תחלופה של מסעדות בענף הזה, מסעדות קמות ונופלות, זה הענף הכי תחרותי שיש. המטרה שלי היא שבסופו של דבר למסעדנים ולבעלי עסקים יהיו כמה שיותר אפשרויות כי כשהשוק משוכלל ויש תחרות טובה המחירים יורדים.
"במקום להבין שהאש מלחכת אותנו מסביב ובמקום להתעסק במה באמת גורם לעליות מחירים אצל הספקים, הם מחליטים לתפוס כותרת בעיתון ולהוציא לנו צו בית משפט. מה אנחנו יכולים לעשות בכלל? מי מתראיין בעילום שם ואומר שקיבל רוח גבית להעלות מחירים? אין מסעדן בארץ שיגיד לך שהספקים שלו לא הודיעו לו על עליית מחירים בחודשיים האחרונים".
ומה המסקנה שלך מכל זה?
"אני חושב שרשות התחרות צריכה להילחם בכרישים הגדולים ולא נגד עמותות כאלה, לא בשביל זה המחוקק הפקיד בידם כל כך הרבה כוח".
תגובת רשות התחרות לא התקבלה, הרשות אינה מגיבה על חקירות מתנהלות.
