צפו - פינגווין בן 80 פלוס: המסעדה המיתולוגית של נהריה
(צילום: אסף מגל)
הסיפור של מסעדת פינגווין הוא סיפור על משפחה אחת שעשתה היסטוריה בעיר חוף צפונית בארץ: כשהוגו אופנהיימר פתח בשנת 1940 את בית הקפה שלו ברחוב הראשי של נהריה, הוא לא ידע ש-80 שנה אחרי כן הנין שלו, אמיר אופנהיימר, ינהל את המקום ויגיש כמעט את אותם המאכלים שהוא בעצמו היה מגיש.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
אז נכון שמאז ועד היום, בית הקפה של משפחת אופנהיימר התרחב וגדל והפך למסעדה, וגם שינה קצת את התפריט ואת העיצוב, אבל הצליח לשמור על השם, על המיקום ועל הסמל המסחרי שלו - פינגווין.
הכל התחיל כשארנסט אופנייהמר, הבן של הוגו והסבא של אמיר, הגיע לארץ, התיישב בנהריה והחליט לעסוק בחקלאות. אחרי ששתל הפוך חלקה שלמה של גזרים, הוא הבין שהוא בחקלאות כבר לא יעסוק והחליט לפתוח בית קפה יחד עם אבא שלו.
בית הקפה נפתח בצריף קטן במרכז הרחוב הראשי, וכך נשאר כעשור. בשנות ה-50 הוא הוסב למבנה אבן שתוכנן על ידי האדריכל משה גרסטל. כיום מבנה המסעדה הוא מעין מתחם קניות קטן, שבו גם שתי חנויות הפועלות במקביל למסעדה.
לאורך השנים פינגווין תפקדה לא רק כמסעדה אלא גם כמעין "היכל תרבות" ומקום מפגש פופולרי. מפורסמים רבים ביקרו בה, ובהם אומנים ופוליטיקאים: בן גוריון, משה דיין, יצחק רבין, שלמה להט צ'יץ, יפה ירקוני, אורי זוהר, שייקה אופיר ורבים אחרים. מדי שנה, לאחר תחרות מלכת היופי של ישראל, המשתתפות היו מגיעות למסעדה ומופיעות בתצוגת האופנה המסורתית שנערכה בחצר המסעדה.
בכל שנות פעילותה, הצליחה המסעדה לקבע בתודעה גם כמה סיפורי גבורה: בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ, כשחיילים בריטים היו מגיעים למסעדה, החתיכות של נהריה היו עושות להם עיניים, והם היו נשארים לשבת ומזמינים עוד בירה, בה בשעה שספינת מעפילים הייתה עוגנת בחופי נהריה ומורידה מעפילים אל החוף. כמה שנים אחר כך, במלחמת העצמאות, בשעה שנהריה הייתה נצורה, העיתון היחידי בעיר היה תלוי במסעדה, וכך יכלו התושבים להתעדכן בנעשה.
התפריט של פינגווין שומר עדיין על מנות הדגל מהמטבח היקי כמו שפצלה, שטרודל תפוחים וגולת הכותרת - שניצל פינגווין, שניצל ענקי העשוי הודו, וממנו נמכרים, עד היום, אלפי מנות בחודש.
ולשאלת השאלות, מאיפה השם פינגווין? מסתבר, שהכל קשור להוצאת ספרי כיס אנגלית בשם פינגווין, ולוגו שמצא חן בעיני ארנסט. אילן אופנהיימר, דור שלישי במסעדה, מסביר: "בזמנו הייתה הוצאת ספרי כיס אנגלית שהלוגו שלה, עד היום, זה פינגווין. הם היו סיפור הצלחה ואבא שלי אמר שניקח את הלוגו משם כי גם ככה לא היה אז מי שיעשה לנו לוגו, וגם ככה מכרנו בבית הקפה גלידות של שטראוס, אז הפינגווין התאים לנו".
