מה עוד יכול לצנן את הקיץ הישראלי הכי לוהט שידענו, אם לא גביע מתוק וקר של גלידה? עזבו אתכם מווניל, שוקולד או פיסטוק שחוקים. בפסטיבל הגלידה הראשון של ישראל, שייפתח מחר (ד') בשוק הנמל שבנמל תל־אביב, תמצאו את טעמי הגלידות הכי מקוריים שתפגשו.
על עגלות גלידה מתוקות או מאחורי ויטרינות מעוצבות, יחכו לקהל המבקרים גלידת צנוברים וגלידת לחם וחמאה, גלידת תאנים מקורמלות וגלידת קורנפלקס עם חלב, גלידת צמר גפן מתוק וגלידת עוגת גזר. יהיו שם גלידת פונץ'-בננה נוסטלגית בטעם של פעם, לצד גלידת קמפרי תפוזים וגלידת מאצ'ה עדכניות.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
מהגלידרייה של שני החברים הטובים בגליל, דרך הצרפתי שעבר מההוט קוטור בפריז לגלידרייה בתל־אביב והגלידרייה השכונתית והחמה בירושלים, ועד הגלידה מעוטף עזה שהפיחה חיים באהבה ישנה - חמש גלידריות שמשתתפות בפסטיבל ושאתם חייבים להכיר.
גלילטו | קיבוץ שדה נחמיה
קחו שני חברי ילדות שגדלו יחד בקריית אליעזר בחיפה וחלום לייצר גלידה, שנולד במהלך טיול באיטליה, תוסיפו לימודים בארץ המגף והשתלמות בהכנת הג'לאטו עם עוד קצת נחישות ויזמות – וקבלו את גלילטו. החלום האיטלקי התחיל אצל רפי אשכנזי, ואליו הצטרף ג'קי מזרחי, איש שיווק ומכירות עם נסיון של 30 שנה, שעזב את עבודתו כדי להצטרף לחברו הטוב ולהפוך את חלום הגלידה לעסק פעיל. החברים והמשפחה הפכו למפיצי הבשורה, וגלידריית הבוטיק יצאה לדרך.
"הקסם של הגלידה הוא לראות את העיניים של הילדים, ואיך הם קופצים כששמים להם גלידה בתוך גביע או כוס. זה התענוג הכי גדול בחיים", מתאר ג'קי, "זה מתוק, זה רך, זה יפה לעין, מרענן ועובד על כל החושים. זה מדבר אל כולם, מבוגרים וילדים. כששאלו אותי אם שווה לי לפתוח עסק של גלידה, חשבתי ביני לבין עצמי מי קהל היעד והבנתי שזה פונה לאנשים החל מגיל 3 ועד 103, אז בטוח ששווה".
הגלידות שלהם מופחתות סוכר, גם בהשוואה ליצרני בוטיק אחרים ובטח בהשוואה ליצרנים המסחריים והתעשייתיים. "זה המסר שאנחנו מעבירים ללקוחות, כי כשעושים גלידה עם מרכיבים מאוד איכותיים ושמנת באיכות טובה, הכימיה של הכנת הגלידה מאזנת את רמות הסוכר. זה מה שלמדנו באיטליה וככה גם אנחנו עושים".
מה הטעמים הכי מיוחדים שהכנתם?
"מסקרפונה פקאן, בראוניז בטטה, בזיליקום ואשכולית אדומה וגלידות פירות של קיווי, מנגו פסיפלורה".
הגלידרייה שלהם שוכנת במבנה חדר האוכל של הקיבוץ שאותו שיפצו לפני שלוש שנים, ושם הם גם מייצרים את הגלידה.
איך מגיבים חברי הקיבוץ?
"הם התחברו אלינו בצורה מושלמת, והם שמחים וגאים שיש להם גלידרייה בקיבוץ".
והשוטטות של הלקוחות במשק לא מפריעה?
"עד היום לא שמעתי אף תלונה. מגיעים אלינו המון אנשים, מטיילים, ישראלים יפים שלא מייצרים מהומות ובלגן בקיבוץ ולכן זה עובד נהדר. בכלל, יש היום מגמה לפתח עסקים בתוך הקיבוץ, זה גם כלכלי וגם מעלה את רמת החיים של התושבים".
מיסטיק | תל־אביב
מרק שטיקמן, 65, עבד כל חייו בזירת ההוט קוטור בפריז. הוא היה בעלים של חנות לאופנה עילית שבה עברו כל הפאשניסטיות של עיר האורות. לפני שמונה שנים הוא עלה לארץ בעקבות ילדיו, וממש לפני הקורונה החליט לפתוח בארץ גלידרייה בהשראת הגלידה הפריזאית, שמסתמכת על חומרי גלם מעולים ומכילה יחסית מעט סוכר. בגלידרייה שלו תמצאו טעמים כמו נוגט צרפתי עם דבש ומי זהר, שוקולד ושקדים מקורמלים, וניל אמיתי, פיסטוק מסיציליה ועוד.
הדבר הכי חשוב בגלידה, אומר מרק, זה העדינות, השימוש בחומרים טריים ואיכותיים, והיד הנדיבה. "הכנתם גלידת וניל, שימו הרבה וניל. הכנתם סורבה, שימו הרבה מאוד פירות. הישראלים לא אוהבים סורבה כי הם התרגלו שהסורבה בארץ הוא בטעם של מים, אבל הסורבה הצרפתי שאני מכין פה מבוסס על מאה אחוז פרי, כך שהטעם של הגלידה ממש נגזר מטעם הפרי. למשל, כשאת אוכלת את הסורבה תות שלי את מרגישה שאת אוכלת ממש תותים".
הרעיון לגלידרייה הגיע לאחר שעשה עלייה, והבין שקשה להתפרנס בישראל מאופנה. הוא חיפש פרנסה בתחום האוכל כי "בישראל אוהבים לאכול. לחם, פלאפל, גלידה ורצוי בכמויות כמה שיותר גדולות. אבל צריך להבין שמה שקובע זו לא הכמות, אלא האיכות. אם נשנה את זה ונלמד את הישראלים לצרוך איכות ולא כמות, זה יהיה מצוין, כי צריך גם ליהנות אבל גם לשמור על הבריאות. למשל, שואלים אותי אם יש לנו גלידה בלי סוכר. אני לא יודע איך לעשות גלידה בלי סוכר, אבל אני יודע לעשות גלידה איכותית מאוד עם מעט סוכר. עדיף לאכול כמות קטנה של גלידה איכותית עם מעט סוכר וליהנות".
אבל הישראלים אוהבים גלידות מתוקות.
"נכון, אבל הם מתחילים לאט־לאט להבין שהגלידה הטובה יותר היא פחות מתוקה, כי צריך לטעום את הטעמים של הפרודוקטים ולא את הטעמים של הסוכר. כששמים יותר סוכר, זה כדי לכסות על זה שהשתמשת בפחות פרודוקטים, שהם יקרים יותר. כמו למשל שמנת עם אחוזי שומן גבוהים".
ואילו טעמים הישראלים אוהבים?
"בזמן האחרון, כל מה שמקורמל. שקדים מקורמלים או קרם ברולה שזה וניל עם קרמל. ואני גם משלב מי זהר בגלידה, שזה טעם שהישראלים אוהבים".
סופטי | תל־אביב
אנחנו רגילים לגלידה אמריקאית בשני טעמים: וניל ולפעמים גם שוקולד. אבל כשרעות גרין החליטה להתחיל לייצר גלידה וחשבה איך לעשות את זה באופן ייחודי, עלה במוחה רעיון - היא תכין גלידה אמריקאית, כלומר גלידה רכה, אבל בטעמים של גלידה "רגילה". כי מי אמר שצריך להיצמד למה שאנחנו רגילים אליו?
התוצאה: גלידות סופט סרב (אמריקאיות) בטעמי תות, נוטלה, פיסטוק, לימונענע, לוטוס, יוגורט ועוד. הגלידרייה שלה ברחוב יהודה מכבי בעיר נפתחה לפני שנה ומאז הפכה סיפור הצלחה.
הישראלים הולכים פחות עם הסופט ויותר עם הג'לאטו, נכון?
"זה סוג שעד עכשיו לא היה כאן. כשאומרים גלידה אמריקאית, בארץ חושבים על גביע של עשרה שקלים שקונים לילדים בלונה פארק, עם תדמית של משהו זול שמבוסס על אבקה ומעורבב עם מים.
"אנחנו לוקחים גלידת שמנת איטלקית אמיתית, ואותה מערבבים עם פירות טריים. זו תוצאה מרעננת מאוד ואחרת לגמרי מהגלידה האמריקאית הרגילה. יש ילדים שעפים על זה כי זה חדש להם, זה קליל וכיף וקייצי ומשהו אחר, ויש מבוגרים שבאים בגלל הנוסטלגיה".
והטעמים?
"בגלל שזה מכונות בייצור עצמי ומכינים את הגלידה במקום, אנחנו כל הזמן משחקים עם הטעמים. הבסיס הוא וניל שמנת ועליו יש פיסטוק, לוטוס, מנגו, תות, קמפרי תפוזים ומלבי, עם המון תוספות מיוחדות כמו פטל מיובש, פיסטוק קלוי, דבש, רוטב תותים, מקלות מרנג, פירורי וופל, שערות סבתא ודובוני גומי כמובן".
ציגה | ירושלים
לאחר שאביה נפטר, ואחרי שנים בתחום השיווק ורפואת השיניים, החליטה סיגל אוחיון לחשב מסלול מחדש. התוצאה: גלידרייה קטנה בשכונת בקעה בירושלים, שהפכה מהר מאוד מוקד עלייה לרגל לחובבי הז'אנר, והכל בזכות השילובים היצירתיים שלה. לימון ובזיליקום, פיסטוק עם פטל, מנגו עם קוקוס, שוקולד לבן ופטל, אמרטו, אגוזי לוז ומנטה, שוקולד, בייגל וקרמל עם חמאת בוטנים, והשוס: 20 טעמים טבעוניים.
"גלידה זו אהבת חיי", צוחקת אוחיון, "את מכירה את אלה שנוסעים לחו"ל ורק מחפשים גלידה? שנים חלמתי על מקום קטן שאוכל להכין בו גלידות, למכור לילדים קטנים, ושאני אתן להם את הגלידה במו ידיי מעבר לדלפק. ועכשיו החלום התממש".
"בקעה היא שכונה מעורבת של דתיים, חילונים, עולים אמריקאים, צרפתים ואנגלים, רבנים ורבות, ותיקים וחדשים. שכונה ציורית וקטנה", היא מספרת, "יש משהו קסום ואהוב בשכונתיות של פעם, בילדים שאמא משאירה להם את המפתח אצלי בגלידרייה. אני לא מעצבת את הגלידה ולא מוסיפה שוקולדים חמים, אבל זו גלידה ביתית איכותית שאני מכינה כל יום ללקוחות שלי שמכירים אותי. ילדים באים ומתחבקים איתי ויש פרופסורים שבאים לשבת אצלי, וזה מזכיר לי את המקום שבו התאהבתי בגלידה - בטיול עם ההורים שלי בסיציליה, שם ראיתי סבתא מוכרת בחנות גלידה, וחלמתי לחיות כמוה".
מה הקסם של הגלידה בעינייך?
"זה כמו בועות סבון, אנשים חוזרים למשהו ילדותי שלהם, לטעמים עדינים, לאיזו נחמה. יש זקנים בני 90 שבאים אליי בקבוצות עם המטפלות לאכול גלידה בחמש אחרי הצהריים. אני עושה פונץ'-בננה של פעם ואין אחד שאני נותנת לו לטעום ולא אומר לי 'וואו, טעם ילדות'. גם המוקה שאני עושה, כמו שהיה בילדות מהקרטונים, אבל לא מתועש. הכל בחנות של 24 מטר, שם מתרחש כל הנס", היא מתפייטת.
את הפירות שעל בסיסם היא מכינה את הגלידה היא רוכשת בסוף היום מהירקן הסמוך, כשהסחורה כבר לא טובה למכירה – אבל מעולה לגלידה. לאחרונה היא החלה להכין את מה שמתברר כלהיט החדש בתחום: גלידת חלבון למכוני הכושר בסביבה. חוץ מזה, היא גם מכינה ללקוחות גלידה לפי הזמנה.
מה הדברים הכי מוזרים שביקשו ממך להכין?
"גלידת סלק סלרי ותפוח, יש לי לזה קהל מעריצים. גלידת עוגת גזר, פאי תפוחים, מרנג לימון, ליים בזיליקום, שילובים של חטיפים של פעם, בתוך הגלידה".
גליאלה | קיבוץ אורים
גיא מגן הוא מוזיקאי. הוא קנה לעצמו מכונת גלידה והשתעשע בה מדי פעם, אך בשלב מסוים זנח את התחביב והמכונה הונחה בצד ללא שימוש. ההמשך כאילו יצא מתוך סיפור אגדה: יום אחד, במהלך מעבר דירה, נפל הארגז של המכונה ומגן גילה מחדש את אהבתו הישנה.
הוא התחיל לעשות ניסויים בגלידות. בהתחלה הכין רק למשפחה, אחרי זה התרחב לחברים. בזמן הקורונה הוא התגלגל להכנת משלוחי גלידה לכל הסביבה, והיום – חמש שנים אחרי שיצא לדרך – ניצבת בקיבוץ אורים שבעוטף עזה גלידריית הבוטיק גליאלה, על שם בנותיו גלי ואלה.
הוא מייבא את חומר הגלם מאיטליה, והתוספות מגיעות מחקלאים באזור: אננס, פסיפלורה, בזיליקום, ריקוטה, תאנים מקורמלות, קשיו קלוי ועוד. הלקוחות מגיעים אליו מכל רחבי הנגב והמועצה האזורית אשכול, ויש גם מי שמגיעים מבאר־שבע, אשקלון ואשדוד.
"האהבה שלי לגלידה התחילה כשהייתי ילד קטן ולכן היא מקושרת לכל זיכרון טוב שיש לי", מספר מגן, "גם הלקוחות כל כך מתלהבים אז בקרוב אני פותח פודטראק של גליאלה בבאר־שבע". ועד אז, גם הוא יחכה לכם בפסטיבל שבנמל תל־אביב.
עובר מסך
הטיפ של שחר ואורן, שפים, יוצרי תוכן ובעלי חנות אינטרנטית לחומרי גלם לבישול אסיאתי: אוגוסט הוא שיאו של החופש הגדול ושיאו של החום, ואנחנו צולחים אותו בעיקר בזמן איכות משפחתי במטבח, צמודים למזגן. אייל, האחיין שלנו, מאוד אוהב את המטבח, ולכן אנחנו מבלים שם ביחד, והוא אפילו זכה להופעת אורח אצלנו באחד המתכונים.
החום הישראלי מאלץ אותנו בעיקר לעבור ממזגן למזגן, וכמובן גם לנצל את הזמן לבילויים עם המשפחה והחברים בים ובבריכה. כל מה שישראלים אוהבים לעשות בקיץ.
כל מי שמגיע אלינו, האחיינים הקטנטנים או החברים שלנו, יודע שהוא מגיע אל קייטנת שחר ואורן: ממלאים בריכות בחצר, מבשלים ואוכלים אוכל טוב ובעיקר מנצלים את הקיץ ועושים המון כיף. / ליאור אוחנה
מתכון לגלידה ללא מכונה
גלידריית ציגה
המצרכים:
1/2 ליטר שמנת 38%
2 פחיות חלב מרוכז
70 גר' אבקת קקאו
50 גר' סוכר
קורט מלח
אופן ההכנה:
- מערבבים בקערה את החלב והסוכר. מוסיפים את הקקאו, מערבבים היטב ומוסיפים את המלח.
- בקערת מיקסר מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה.
- מקפלים את הקצפת לתוך התערובת שבקערה, כשבכל פעם מוסיפים שליש מכמות הקצפת עד להטמעה מלאה.
- מעבירים את התערובת שהתקבלה למיכל פלסטיק אטום, ומקפיאים למשך 6-4 שעות או עד שהגלידה קפואה לחלוטין.
נפתח לכם התיאבון לגלידה? פסטיבל הגלידות יתקיים בתאריכים 2-3/8 בין השעות 17:00-22:00 בשוק הנמל בהאנגר 12 בנמל תל-אביב
