המדריך השלם: כל הסימנים שדורשים לרוץ דחוף לחדר המיון
לחץ בחזה, שיתוק, דימומים בעור ללא חבלה ואפילו סתם כאב בשריר האחורי - כולם עלולים להעיד על מקרה חירום רפואי שדורש מכם להגיע בדחיפות לחדר המיון. מתי המצב פחות מסוכן ואפשר להסתפק בביקור אצל רופא המשפחה, מתי יש להזעיק מד"א ומה הסכנות מעיכוב בטיפול? מדריך מיוחד עם כל סימני האזהרה
חשים כאב, קוצר נשימה, חולשה, פריחה או בלבול? ייתכן שאתם סובלים מבעיה שמצריכה טיפול דחוף. מיליוני פעולות מתבצעות בגופנו מדי יום ביומו, וכשהן משתבשות אנחנו מקבלים סימני אזהרה בדמותם של סימפטומים שונים. ריכזנו עבורכם את ה"דגלים האדומים" השכיחים ביותר, כאלו שדורשים עזרה רפואית מיידית.
שיתוק נימול או חולשה בצד אחד של הפנים או הגוף
השיתוק והחולשה עשויים להופיע עם או בלי בלבול בדיבור, והם הסימנים הקלאסיים של אירוע או שבץ מוחי. במצב זה העורקים המובילים חמצן אל המוח מוצרים או נחסמים והתוצאה היא שרקמת המוח, הרגישה כל כך למחסור בחמצן, עוברת תהליך של נמק, כלומר מוות תאי. התאים מתים באופן סופי שעות אחדות לאחר האירוע ואז המצב הינו. ובלתי הפיך
כאשר מתרחשת היצרות זמנית בכלי הדם, הסימנים הללו חולפים תוך שניות או דקות, ואז המצב מכונה אירוע מוחי חולף, שלרוב אינו מותיר כל זכר. אך אירוע שכזה הוא תמרור אזהרה ברור למצב החמור יותר: שבץ מוחי. שבץ מוחי מתרחש כאשר קיימת חסימה מלאה, ואז, אחרי שעות אחדות, לא ניתן להשיב את מחוגי הזמן לאחור והסימפטומים נותרים לצמיתות.
לרוב מתרחשים הסימפטומים בצד אחד, למשל חולשה או שיתוק. אם כלי דם קטן יותר נפגע השיתוק והחולשה יפגעו רק בזרוע, ברגל או בפנים.
צפו: כך נראה שבץ מוחי
מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
מתי לרוץ למיון: אם הבחנתם בתסמינים הכוללים חולשה, שיתוק, נימול, בלבול, שלרוב, כאמור, מופיעים בצד אחד של הגוף, אל תהססו והזעיקו מגן דוד אדום. ככל שתגיעו מהר יותר לחדר המיון, כך גדל הסיכוי שרקמת המוח שלכם תינצל.
הטיפול כולל מתן טיפול ממסי קרישים ("טיפול תרומבוליטי"), הפותח לעתים (ומודגש שלא תמיד!) חסימה בכלי הדם, או הרחבה על ידי צינתור עורק המוח החסום. טיפולים אלה צריכים להינתן בתוך שלוש שעות מתחילת הסימפטומים. יודגש כי יש סיבות רבות מדוע הטיפול אינו מתאים לחולה ובחדר המיון יסביר הרופא את האלטרנטיבות האפשריות.
לחץ בחזה המוקרן ללסת, לגב לכתף או לצוואר
זה מרגיש כמו מכבש המוחץ את החזה. לחץ כואב ביותר, עם או בלי זיעה קרה, קוצר נשימה או בחילות. אלה התסמינים הידועים של התקף לב. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהסימפטומים הללו, או בכולם גם יחד.
לעתים התקף הלב אינו מלווה בכאבים, בפרט אצל נשים ואצל חולי סוכרת, ומסיבה זו הן מאובחנות לעתים מאוחר מדי, כאשר נגרם כבר נזק חמור לשריר הלב.
התקף הלב מתרחש כאשר ישנה חסימה באחד העורקים הכליליים, המזין דם מחומצן לשריר הלב. על פי כלי הדם החסום, נפגע האיזור בלב. את האיבחון הראשוני מבצעים כבר בבית המטופל: צוות ניידת טיפול נמרץ מבצע בדיקת אק"ג, שיכולה להראות סימנים אופייניים להתקף לב.
מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
מתי לרוץ למיון: אם לקיתם באחד או יותר מהסימנים הללו, צלצלו למד"א בטלפון 101 ובמקביל קראו לבן משפחה ושבו במנוחה מוחלטת על כיסא נוח או כורסה. אל תלכו לשום מקום, גם לא לשירותים, כיוון שכל מאמץ קטן עלול להחמיר את הפגיעה בלב.
הערה: אם הגעתם לחדר המיון בגלל חשש לאירוע מוחי או בגלל כאבים בחזה, לא תאלצו לשלם בגין הביקור בכל מקרה, כך שגם שיקול זה אינו צריך לעכב אתכם מלפנות לבדיקה.
כאב בשריר הירך או השוק
עשוי להופיע עם או בלי כאב בחזה, קוצר נשימה או שיעול דמי. אלה התסמינים של קריש דם ברגל, המכונה "פקקת ורידים עמוקה" או DVT. המצב נגרם פעמים רבות בשל ישיבה ממושכת, למשל בטיסות טרנס אטלנטיות או בנסיעה ארוכה ברכב.אך אופייני לחולי לב וראות ובעיקר לחולי סרטן.
במצב זה נוצר קריש דם בגפיים התחתונות כתוצאה מחוסר זרימת דם טובה בכיוון המנוגד לכוח המשיכה, כלומר מעלה אל הלב. כתוצאה מכך גורם קריש הדם לנפיחות, כאב ורגישות בשריר הסובך, אותו שריר אחורי בשוק הרגל.
המצב מסוכן במיוחד שכן הקריש עלול להתנתק ממקומו ולהיסחף אל הריאות. אגב, בצקת בכף הרגל בלבד אינה נגרמת כמעט אף פעם עקב קריש דם וכנ"ל כאבים בשתי הרגליים.
מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
מתי לרוץ למיון: אם נתקלתם בכאב מתמשך שכזה, שאינו נגרם מחבלה או מתיחת שריר, מדובר במצב חירום רפואי הדורש פנייה דחופה לחדר המיון.
קוצר נשימה בחולה לב
קוצר נשימה עשוי לבשר על הצטברות נוזלים בריאות או מצב של בצקת ריאות, במיוחד בחולים עם ליקוי בתפקוד הלבבי. התסמינים יכולים להיות קוצר נשימה במאמץ קל ואף במנוחה או בשכיבה או התפתחות קוצר נשימה לילי פתאומי.
מתי להגיע לרופא המשפחה: סימנים אלה שתוארו הם סימני חירום ויש להתפנות לחדר מיון באופן מיידי באמצעות אמבולנס.
מתי לרוץ למיון: בכל אחד מהמקרים הללו צריך להזעיק עזרה רפואית במטרה למנוע הידרדרות והתפתחות מצוקה נשימתית.
דפיקות לב מהירות
חולה המתלונן על דפיקות לב מהירות עשוי לסבול מאחת משתי הפרעות מסכנות חיים: פרפור עליות או טכיקרדיה חדרית. תלונות נוספות המתלוות לדפיקות הלב יכולות להיות קוצר נשימה, סחרחורת ואף איבוד הכרה.
מתי לרוץ לרופא המשפחה: אם אתם סובלים מדפיקות לב מהירות (מעל 100 במנוחה), בעיקר אם אינן סדירות, יש לגשת לרופא המשפחה לביצוע בירור הכולל בין היתר בדיקה גופנית, בדיקת מינוני התרופות שאתם נוטלים, בדיקת אק"ג, ובדיקת תפקודי תריס.
מתי לרוץ למיון: אם בנוסף לדפיקות הלב המהירות אתם חשים חולשה קיצונית, קוצר נשימה, כאבים בחזה עם או בלי הקרנה לצוואר לידיים או לבטן יש להזעיק מד"א ולהתפנות לחדר מיון.
צפו: מה בעצם "כתוב" בתרשים האק"ג?
התקף אסתמה
התקפי אסתמה כוללים לרוב קוצר נשימה, צפצופים או תופעה הנקראת "אקספיריום מאורך", בה תהליך הנשיפה ארוך מהרגיל. בהתקף חמור קיים קצב נשימה מוגבר, שימוש עזר בנחיריים לנשימה, הבלטה של הצלעות והכחלה של השפתיים.
אם התקף האסתמה אינו מטופל הוא עלול לגרום לעייפות של שרירי הנשימה - הסרעפת והשרירים בין הצלעות. תופעה זו מסכנת חיים משום שרמת החמצן בדם צונחת ואילו רמת הפחמן הדו חמצני עולה ומצטברת בדם. השפעת הפחמן הדו חמצני הרסנית, משום שיש לה אפקט "מרדים" על המוח, מה שגורם לישנוניות ואף לאיבוד הכרה, עד כדי הפסקת נשימה מוחלטת.
מתי לפנות לרופא המשפחה: כאשר מדובר בקוצר נשימה חדש שאינו מוכר לכם, או התקף אסתמה שאינו מוקל על ידי משאפים, יש לפנות לרופא המשפחה לצורך בדיקה ושקילת שינוי הטיפול התרופתי.
מתי להתפנות לחדר מיון: בכל מצב של התקף אסתמה חמור, הכולל מעל 20 נשימות בדקה (ובפעוטות מעל 40 נשימות בדקה), עם או בלי הכחלה של השפתיים והבלטה של הצלעות, יש לפנות בדחיפות לחדר המיון או למוקד רפואה דחופה.
רתיעה מאור
סינוור מתאורה רגילה בחדר (פוטופוביה או "בעת אור") הוא תופעה העלולה להעיד על מיגרנה או במקרים חמורים על דלקת קרום המוח או אף על עלייה בלחץ התוך גולגלתי, הנגרמת במצבים כמו חבלת ראש, דלקת קרום המוח או, במקרים נדירים, מגידול. רתיעה מאור אינה מצב תקין, במיוחד אם היא מתלווה לחולשה כללית, הקאות, חום גבוה או לקשיון עורפי (חוסר יכולת לכופף את הראש כך שהסנטר מתקרב לחזה בזמן שכיבה).
מתי לפנות לרופא משפחה: כל מצב של רתיעה מאור, כמובן - לא כזו הנגרמת במעבר ממקום חשוך לתאורה ולא על רקע של מיגרנה, דורש בדיקה רפואית. אם הרתיעה מהאור אינה מלווה בסימפטומים נוספים כמו חום גבוה, הקאות, חולשה או שיתוק, וקשיון עורפי, יש לפנות לרופא המשפחה ולרופא עיניים להערכה ובדיקה.
מתי להתפנות לחדר מיון: בכל מצב של רתיעה מאור שאינה חולפת, או כזו שמלווה בחום גבוה, קשיון עורפי, הקאות, חולשה או שיתוק יש להתפנות מיד לחדר מיון באמצעות מד"א.
הקאות או יציאות דמיות
הקאה דמית טריה או בצבע של קפה שחור עשויה להעיד על דימום מדרכי העיכול העליונות, שנגרם בשל כיב מדמם או תהליך גידולי. גם יציאה דמית טריה גדולה או שחורה (מלנה melena) עשויה להעיד על דימום מדרכי העיכול. אם הדימום גדול ייתכן ותסבלו גם מסחרחורת, חיוורון וירידת לחץ דם.
מתי לפנות לרופא המשפחה: כל מקרה של הקאות או יציאות דמיות דורשות בדיקה והערכת רופא.
מתי להתפנות למיון: כאשר מדובר בהקאות מרובות או שלשולים מרובים ובמיוחד ללא יכולת לשתות, דימום ממושך של יותר מאפיזודה אחת, כאבים עזים, או כאשר מתלווים סימנים של חולשה, ישנוניות, או איבוד הכרה, יש להתפנות לחדר המיון.
דם בשתן ללא כאב
השתן שלנו אמור להיות נוזל בצבע צהוב בהיר. הוא נוזל סטרילי, אולם כאשר מופיע בו דם או כאשר הוא כהה מאוד, הוא דורש בדיקה רפואית. ישנן סיבות רבות להופעת שתן דמי, כשהשכיחות שבהן אלו דלקת בשלפוחית השתן (בעיקר בנשים), אבנים בכליות, זיהומים בבלוטת הערמונית, בכליות, בשלפוחית השתן או בצינורות השופכה.
מצבים אלה לרוב כוללים גם תחושת צריבה או כאב. כאשר השתן הדמי מופיע ללא כאב המצב עלול להיות מסוכן ולהיגרם בשל בעיה גינקולוגית חמורה או גידולים במערכת השתן או במערכת המין.
מתי לפנות לרופא המשפחה: מקרים של דם בשתן דורשים פניה לרופא המשפחה לצורך ביצוע בדיקת שתן ובמקרים מסויימים גם בדיקת דם נרחבת יותר.
מתי לפנות לחדר מיון: כאשר הדימום בשתן מלווה בקרישי דם או כאשר קשה לתת שתן ויש תחושת מלאות בשלפוחית (היכולה להיגרם מסתימת המוצא שלה בקריש דם) , או שהוא מלווה בחולשה, איבוד הכרה, חום גבוה, או אצל נשים בהריון – יש לפנות מיד לחדר המיון.
דיכאון ומחשבות אובדניות
אחד מכל שישה ישראלים לוקה בהפרעה דכאונית, ובחלק מהמקרים היא עלולה להסתיים בניסיון אובדני. רק כשליש מהסובלים מדיכאון פונים לקבלת טיפול רפואי, מהחשש שיתפסו כ"משוגעים", שמצבם ידווח לגורמים אחרים בסביבתם או פשוט בשל סטיגמות בנוגע לתרופות.
אבל האמת היא שהתרופות לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה הן בין הנמכרות ביותר והן מאפשרות כיום לחיות היטב, באורח חיים תקין ואיכותי, עם הפרעה נפשית. חלופה לטיפול תרופתי היא טיפול פסיכולוגי מסוגים שונים.
מתי לפנות לרופא המשפחה: תחושת דכדוך או דיכאון שכיחה מאוד, אולם רופאי המשפחה ולא רק פסיכיאטרים, מוסמכים לטפל במצב. בכל שינוי בתחושה, גשו לרופאה או לרופא המשפחה, ודברו איתם בפתיחות מלאה על מצבכם כדי למצוא את דרכי הטיפול המיטביים.
מתי לפנות לחדר המיון: תסמיני הדיכאון כוללים עצבות, עייפות, אפתיה, ייאוש, חוסר תקווה, חרדה, הפרעות בהרגלי השינה ואובדן תיאבון. כשהם מידרדרים למחשבות על אובדנות יש לפנות בדחיפות לקבלת סיוע, אם דרך קווי החירום הטלפוניים של ער"ן או חדר המיון.
פורפורות (דימומים עוריים) עם חום
ארגמנת, או בשפה הרפואית פורפורה purpura, היא דימום של כלי דם קטנים מתחת לעור, הנראים כנקודות אדומות. ההבדל בין ארגמנת לבין פריחה ויראלית או אלרגית, הוא שבארגמנת הנקודות לא מתבהרות כשלוחצים עליהן בעדינות. איך תבדקו? לטפו קלות את אזור הפריחה.
אם הנקודות נעלמות לשניות ספורות ושבות להופיע על העור - זו פריחה "טובה". אם הנקודות נותרות על העור (כאילו ניקדו על עורכם בעט אדום) - זו פורפורה. כשהפורפורות מופיעות בחלל הפה הן מכונות "אננתמות" ומעידות על סכנת דימום משמעותית.
חשוב לציין שפורפורה עלולה להופיע במגוון מחלות שאין בהם סכנת חיים מיידית, כמו הנוך שונליין פורפורה, בה נוצר תהליך דלקתי בכלי הדם, אצל חולי קדחת ים תיכונים FMF או כשספירת טסיות הדם נמוכה בשל מחלות וטיפולים שונים.
צפו: איך לזהות את הדימומים הקטנים בבית?
מתי לפנות לרופא המשפחה: פורפורה בשילוב חום היא מצב מסכן חיים ודורש הפניה לחדר מיון.
מתי לפנות למיון: פורפורה בשילוב חום גבוה היא מצב מסכן חיים שעלול לרמז על זיהומים קשים בחיידקים הקטלניים מנינגוקוק, סטרפטוקוק, סטאפילוקוק או בוירוסים ופרזיטים.
במצב כזה יש תמיד לפנות לחדר מיון שם יטלו בדיקות דם ויתחילו באופן מיידי טיפול באנטיביוטיקה רבת עוצמה. כל דקה חשובה, וככל שיתחיל הטיפול מוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי להציל את המטופל.
השתנה מרובה
כמות השתן אצל מבוגר צריכה להיות כחצי ליטר עד שני ליטרים ביממה, אצל פעוטות 24 מ"ל לק"ג ליממה, ואצל ילדים 12 מ"ל לק"ג ליממה. כמות שתן גדולה מזו מכונה פוליאוריה, והיא עשויה לרמז על מגוון עצום של מחלות הדורשות בדיקה.
אחת השכיחות והחמורות בהן היא מחלת הסוכרת, הדורשת בדיקת שתן כללית ובדיקת סוכר בקופת חולים - שתי בדיקות מהירות שניתן לבצע בכל מרפאה ולקבל תשובות בתוך דקה.
על פי ההערכות יש בישראל כ-400 אלף חולי סוכרת ידועים, ועוד מספר דומה של חולים שאינם מאובחנים. ישנם כמה סימני אזהרה למחלה, ובהם צימאון רב, שתייה מרובה, ירידה במשקל למרות אכילה תקינה, עייפות, גירודים בעור, ואחד הסימנים המרכזיים - השתנה מרובה.
השתנה מרובה עלולה להופיע גם בנוכחות של מאכלים ומשקאות משַתנים המכילים קפאין (שוקולד, קפה, שוקו, קולה), משקאות המכילים רמת חומציות גבוהה, משקאות אלכוהוליים.
מחלות אנדוקרינולוגיות הקשורות בהפרעות הורמונליות גורמות גם כן להשתנה מרובה. מחלות אלה יופיעו לרוב בשילוב עם תסמינים אחרים. בין המחלות האנדוקרינולוגיות שאליהן מתלווה לעתים הפרשת יתר של שתן: פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלת אדיסון (כשל של בלוטת האדרנל), רמות סידן גבוהות (היפרקלצמיה), תסמונת קושינג.
מחלות נוספות שעלולות לגרום להשתנה מרובה: פולידיפסיה פסיכוגנית (הפרעה נפשית הכוללת שתיית כמויות גדולות מאוד של נוזלים), נטילת כמויות גדולות של ויטמינים, הרעלה מתרופות משתנות כמו פוסיד ואלדקטון.
מתי לפנות לרופא המשפחה: תהא הסיבה אשר תהא, השתנה מרובה, במיוחד אם היא מגיעה בשילוב של צימאון רב, ירידה במשקל למרות אכילה תקינה, עייפות או גירוד בעור, דורשות בדיקת דם לאיבחון סוכרת ותחילת טיפול מוקדם, שכן איבחון מאוחר עלול לגרום לסיבוכים מסוכנים, ולעתים גם לסכנת חיים.
מתי לפנות למיון: בכל מקרה של השתנה מרובה שמלווה בחולשה, יובש בפה ותחושת צימאון, איבוד הכרה וירידה במשקל.
יעוץ רפואי לכתבה: פרופ' פיני הלפרן, מנהל חדר המיון במרכז הרפואי ת"א
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והכתב הרפואי של ynet.
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
