המקרה שלי: "החלמתי מסרטן השחלות בלי כימו"

באמצע החיים, בגיל 48, למרות עומס המשימות והתפקידים, החלטתי להקדיש יותר לעצמי. הצטרפתי לקבוצת תמיכה לאכילה נכונה והתחלתי לצעוד כמעט מדי בוקר כשעה בשדות. הקילוגרמים ירדו בהדרגה, ותהיתי מדוע הבטן נשארת ללא שינוי. ואז, ערב אחד, נגעתי בבטן התחתונה והרגשתי גוש.

בבית החולים כרמל ננעצו בי ארבעה זוגות עיניים מבוהלות של רופאי מחלקת הנשים שניסו, בעזרת אולטרסאונד, לפענח מה קורה בבטני. הם הסבירו לי שכנראה מדובר בציסטה בגודל 20 ס"מ שמקורה בשחלה הימנית. ביקשתי שהניתוח ייערך מיד, מחשש שהציסטה תפקע. מנהל המחלקה קיבל את בקשתי וקבע לי ניתוח לעוד יומיים. הוא הציג בפני את המנתח, פרופ' עופר לביא, רופא שזכרתי מפרק אחר בחיי - 12 שנים קודם לכן, באותו המקום, הוא ניתח את אמי האהובה וליווה אותה עוד שנים במהלך מחלתה.

לחיות חיים יותר פשוטים, לאכול נכון ולישון מספיק. פרנקל בלן בגינת ביתה

שבועיים אחרי הניתוח שבו הוצאה מגופי הציסטה, ויחד איתה גם מערכת הרבייה כולה, נקראנו בן זוגי ואני לשיחה דרמטית אצל פרופ' לביא. הוא בישר לנו שאני חולה בסרטן שחלות ברמת ממאירות גבוהה, אך ללא גרורות בחלל הבטן. בסרטן שחלות בשלב זה, כך הסביר, מתחייב טיפול כימותרפי משלים: "בין שישה לשמונה טיפולים".

קראו גם:

הרופאה שהפסיקה את הטיפולים והחלימה מסרטן 

המדריך השלם: דיאטת ניקוי רעלים בבית - בריאות

נפלה עלי מועקה כבדה. הייתי זקוקה למקום בו אוכל להתאבל על אובדן הבריאות ועל חיי שעומדים להשתנות, וגם לחבק את פחד המוות שפתאום נכנס לחיי.

עם זאת הרגשתי שבאופן כלשהו הגעתי לרגע הזה מוכנה, ולא רק בזכות אמא שלי, כי כבר שנים מרתקים אותי ספרים העוסקים בתהליך הריפוי וההחלמה מסרטן. "אהבה רפואה וניסים", "המוות חשוב לחיים" ו"סרטן כנקודת מפנה" הם רשימה חלקית בלבד. עם שובי מהניתוח קיבלתי מבן זוגי את ספרה של שרה חמו, "שביל הזהב לריפוי טבעי", ספר שפרץ את הדרך לנתיב ההחלמה שלי מהסרטן.

היעד: החלמה מלאה

מהיכרותי עם עצמי ידעתי שעליי לסמן יעד כדי להצליח. הדרך למטרה לרוב מתגלה לי תוך כדי התקדמות ובעזרת אנשים אחרים. העזתי להגדיר את היעד כהחלמה מלאה, למרות שכיום מקובל מאוד לנסות להרדים את הסרטן ולהפוך אותו לסוג של מחלה כרונית.

בן זוגי ואני קראנו מאמרים ושמענו הרצאות באינטרנט על סרטן השחלות, נפגשנו לחוות דעת נוספת עם רופאים בכירים בתחום, ושוחחתי עם חולות אחרות כדי לשמוע גם את התובנות שלהן.

בין הרופאים הייתה תמימות דעים שסרטן שחלות הוא סרטן אלים ושללא כימותרפיה, תוחלת החיים הצפויה לחולות בו קצרה. כיוון שנראה שהמחלה היא תורשתית (למרות שאמי לא נמצאה נשאית של brca), החלטתי לעבור ריצוף גנטי מלא ולדחות, לפחות עד קבלת התשובה, את ההחלטה לגבי הטיפול הכימותרפי.

המשפחה והחברים שאלו: "למה את מוכנה להמר על חייך? יש לך ילדים, איפה האחריות שלך? לא עדיף ללכת על בטוח? חצי שנה כימותרפיה ותגמרי עם זה". אך קול בתוכי אמר שהכימותרפיה יותר מסוכנת מהסרטן, ועזר לי להמשיך ללמוד ולחפש את הפתרון האמיתי.

"יותר מכל, הכימותרפיה סימלה עבורי את מותה של אמי"(צילום: shutterskock)

כעבור חודש וחצי, כשהגיעה התשובה שאני נשאית של brca1, כבר הייתי במקום אחר, שלמה עם בחירתי לוותר על הכימותרפיה ודבקה בתוכנית ההחלמה ש"תפרתי" לעצמי. במקביל אני ממשיכה במעקב רפואי ובבדיקות הנותנים לי ביטחון ומחזקים אותי בדרך שבחרתי.

וכך נראית תוכנית ההחלמה שלי

• קודם כל, אורח חיים על פי שיטת קינגסטון. מדובר בשיטה פשוטה והגיונית בה יש להקפיד על שלושה מרכיבים - שינה מספקת בשעות נכונות, פעילות גופנית יומיומית ותזונה טבעית, פשוטה ומאוזנת. נוכחתי שבעזרת אורח חיים בריא ומאוזן הגוף מפעיל את יכולתו הטבעית להבריא ויכול להתגבר גם על סרטן.

• יוגה. אני מדריכה מוסמכת ליוגה, כך ששילבתי מחדש את היוגה לשגרת חיי.

• ציור. הצטרפתי לסדנת ציור ומצאתי בתהליך תחושת חופש והנאה רבה.

• דמיון מודרך. לפני השינה אני מאזינה לדיסק לריפוי עצמי מסרטן של אבנר שילה, ובמהלך היום אני נעזרת בדימויים להבראה.

• לחיות חיים פשוטים. לגדל יחד עם בן זוגי את ילדינו האהובים, להמשיך בעבודתי כמנהלת מערכת החינוך בקיבוץ, לבלות יותר במטבח ולגדל ירקות בגינה.

חלפו מאז 4 שנים בבריאות טובה וקורנת, שיטת קינגסטון הפכה לחלק טבעי מחיי ואני מיישמת אותה בהנאה ובשמחה.

הדרך בה בחרתי להחלים היא יציאת מצרים הפרטית שלי. גיליתי שיש בכוחי להשפיע ולשנות את גורלי ונוכחתי שסרטן הוא הזדמנות לריפוי ברמות רבות.

בחרתי ללמוד את שיטת קינגסטון לריפוי טבעי, והיום אני מלווה חולים בתהליך ההחלמה, הכולל גם שינוי וצמיחה פנימית.

כמובן שבמאמר זה אינני ממליצה לאף חולה בסרטן שלא לעבור טיפולים כאלו או אחרים. זהו סיפורי האישי וזה מה שאני עברתי.