הנחיות חדשות להקאות ושלשולים: השתמשו בפרוביוטיקה
איגודי רפואת הילדים בישראל פרסמו עדכון חדש לטיפול בגסטרואנטריטיס - מחלה שגורמת להקאות ושלשולים. בין החידושים: מתן התרופה "זופראן", שניתנה עד כה לחולי סרטן העוברים כימותרפיה, והוספת פרוביוטיקה
הנחיות חדשות לטיפול בהקאות ושלשולים בילדים: איגודי הרופאים בישראל פרסמו עדכון לטיפול במחלת הגסטרואנטריטיס הגורמת לתסמיני מערכת העיכול ועלולה להביא לכדי התייבשות אצל תינוקות וילדים. בין החידושים: מתן התרופה "זופראן" ששימשה עד כה למניעת בחילות בחולי סרטן.
גסטרואנטריטיס חדה היא אחת המחלות השכיחות ביותר בילדים. כ-13% מכלל האשפוזים בבתי חולים הם בשל המחלה, הגורמת להקאות ושלשולים. מדובר בזיהום של דרכי העיכול, בדרך כלל על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס.
נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס. במיעוט המקרים מדובר בהדבקה בחיידקים שיגלה, סלמונלה, אי קולי או קמפילובקטר.
הסכנה המרכזית בעיקר באוכלוסיות סיכון ובהם תינוקות, ילדים וקשישים היא התייבשות, העלולה לגרום לפרכוסים, איבוד הכרה ובמקרים קיצוניים גם למוות.
קראו עוד:
אמא כואב לי: כל כאבי הבטן - הסיבות והפתרונות
מגיפת שלשולים והקאות: האם יש טיפול מונע?
החזרת נוזלים לגוף
ההדבקה מתרחשת בעיקר במעבר של הנגיפים והחיידקים מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא מוקפדת מספיק בתום שהות בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון או החלפת חיתולים שאחריה מגע עם מזון. הדבקה שכיחה גם בקרב ילדים שכוססים ציפורניים.בהנחיות חדשות, שנקבעו על ידי החוג למחלות זיהומיות בילדים, האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים והאיגוד לרפואת ילדים, נקבע כי החזרת הנוזלים והמלחים היא הבסיס לטיפול בילדים הסובלים מגסטרואנטריטיס המלווה בהתייבשות. השיטה המועדפת היא החזרת נוזלים דרך הפה, וכשאינה מתאפשרת, מתבצעת החזרת נוזלים באמצעות עירוי לווריד.
בהנחיות נקבע עוד כי לילד הסובל משלשולים והקאות יש לתת תמיסת מינרלים (דוגמת "מינרלי" או "אלקטרורייס"). לא הוכח בספרות הרפואית כי הוספת מרכיבים נוספים לתמיסה זו, כמו אבץ, דבש או פרוביוטיקה מביאה לשיפור משמעותי.
החידוש בהנחיות קובע כי התרופה זופראן במתן דרך הפה או לתוך הווריד, יעילה בילדים קטנים הסובלים מהקאות, אך לא בילדים הסובלים משלשולים, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לעלייה בתדירות השלשולים ולהחמרה בהתייבשות.
ההנחיות קובעות עוד כי אין מקום לטפל בתרופות לעצירת שלשול (דוגמת לופרמיד) העלולות להחמיר את המחלה ולגרום להתארכות של משך תקופת השלשולים.
עדויות חדשות בספרות הרפואית מחזקות את הרושם שטיפול בפרוביוטיקה, בנוסף לתמיסת מינרלים, יעיל בהפחתת משך השלשולים ועוצמתם, על כן קובעים המומחים לשקול לטפל בפרוביוטיקה בזנים שהוכחו כיעילים כמו לקטובצילוס וסכארומיצס. עם זאת, לא הוכחה היעלות של פרה-ביוטיקה (Prebiotis).
בהנחיות החדשות נקבע עוד כי מאחר שמרבית ארועי הגסטרואנטריטיס נגרמים על ידי נגיפים – אין לטפל באנטיביוטיקה. כאשר יש חשד לזיהום בחיידק שיגלה המתבטא בשלשול דמי-רירי, טיפול אנטיביוטי במקרה של זיהום בשיגלה נמצא כמקצר משמעותית את משך השלשול, החום ומשך הפרשת החיידק בצואה. הטיפול המומלץ במקרה כזה הוא באנטיביוטיקה אזניל למשך חמישה ימים או בזריקה צפטריאקסון (רוצפין) אם הילד סובל מהקאות ואינו מסוגל לבלוע תרופה דרך הפה.
החיידק סלמונלה עלה בשנה האחרונה לכותרות, בעקבות הזיהום בדגני הבוקר ובמוצרי מזון אחרים. ההנחיות קובעות כי במקרה של זיהום בחיידק זה, אין לתת טיפול אנטיביוטי, אלא כאשר קיים חשש להדבקה בילדים הסובלים מחסר חיסוני או בילדים מתחת לגיל שלושה חודשים. במקרה כזה, הטיפול הוא בזריקה צפטריאקסון, או באנטיביוטיות אזניל, ציפרו או רספרים הניתנים בסירופ.
מה הטיפול בבית?
לפני שתרוצו לרופא בקופת החולים או לבית החולים, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות: הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בתוספת של מלחים וסוכרים.
אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הווריד. כאמור, לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.
אך עוד לפני שתרוצו איתו לרופא בקופת החולים או לבית החולים ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות:
נוזלים, נוזלים ועוד נוזלים: אם החולה סובל משלשולים מימיים או מהקאות מרובות, תנו לו לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם.
העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן).תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה.
מזון יבש ומלוח: אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח. מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתייה, ובמקביל - המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.
הקפידו על היגיינה מקסימלית: כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.
מתי יש לפנות לטיפול רפואי?
כאמור, הדרך הראשונה והחשובה ביותר היא מתן נוזלים עם תמיסת מינרלים דרך הפה. אם גם אז הפעוט פולט את נסיון השתיה, ובעצה אחת עם הרופא ולאחר בדיקתו, ניתן להפחית את מידת ההקאות באמצעות נר "פראמין" או "מוטיליום".
אם מופיעים סימני התייבשות קשה (אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה, יובש ניכר בחלל הפה, בכי ללא דמעות תוך כדי הקאות או שלשולים מרובים) יש להגיע לחדר מיון.
צפו: כך חודר חיידק הסלמונלה אל הגוף
לפנייה לכתב/ת 
