ביהמ"ש פסק: ניתן לאשפז בכפייה חולה באנורקסיה

צפו ביומן מצולם של נערה הסובלת מפרעות אכילה:

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע ערעור של חולת אנורקסיה וקבע כי אנורקסיה היא מחלת נפש. המשמעות של הגדרת האנורקסיה כמחלת נפש היא שניתן לאשפז בכפייה את הלוקים בה.

המערערת, צעירה כבת 20, אושפזה בכפייה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי בחודש מאי השנה כשמשקלה עמד על 24 קילוגרם, משקלו הממוצע של ילד בן שש. מאז היא מאושפזת, והפסיכיאטר המחוזי מאריך את משך האשפוז מעת לעת.

באחרונה פנתה הצעירה לבית המשפט בבקשה שיורה על שחרורה. לטענתה, התנאי לאשפוזו הכפוי של אדם הוא היותו חולה במחלת נפש, ואילו אנורקסיה, בניגוד לכך, מוגדרת כהפרעה נפשית. עוד טענה הצעירה כי על פי פסיקת העבר של בית המשפט, חולה אנורקסיה אינו לוקה בבוחן המציאות, אלא בעל תפיסה מעוותת רק בתחום דימוי הגוף.

אשפוז כפוי - כן או לא? אנורקסיה(צילום: שאטרסטוק)

המדינה טענה מנגד כי יש לדחות את ערעורה של חולת האנורקסיה. את עמדתה סמכה המדינה על נייר עמדה של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, שבו רופאים מתארים כיצד אשפוז כפוי של חולי אנורקסיה יכול להציל את חיי המטופלים. על פסק הדין פורסם אמש (יום ב') ב"כאן".

"לשיטת המחברים, החוק לטיפול בחולי נפש הוא המתאים לטיפול בחולה אנורקטית לפי שכתוצאה ממחלתה, פגומים כושר השיפוט והכושר לביקורת מציאות, ולפיכך היא עונה על דרישות החוק לטיפול בחולי נפש ביחס לאשפוז בכפייה", כותבים הפסיכיאטרים בנייר העמדה ומוסיפים: "המשקל הנמוך גורם לשיבוש מערכות הגוף, במיוחד של המוח, אך החולה מסרבת לאכול מפחד שתשמין, ללא שיקול דעת והבנה".

הכרעות בית המשפט בסוגיה אינן עקביות. ב-2003 דן בית המשפט המחוזי בסוגיה דומה וקבע כי אנורקסיה אינה מחלת נפש ואסר אשפוז בכפייה של חולה. בשנת 2012 נדרשו השופטים בשנית לסוגיה והגיעו למסקנה הפוכה. בחודש ינואר 2016 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי יש לשחרר נערה בת 17 שאושפזה בכפייה על רקע מחלת אנורקסיה.

"ההפרעה הנפשית עולה כדי מחלת נפש". השופט ציון קאפח(צילום: יריב כץ)

"השיח הרפואי והשיח המשפטי אינם בהכרח זהים"

המדריך לאבחון הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית מגדיר אנורקסיה כהפרעה נפשית ולא כמחלת נפש. עם זאת, על פי פסיקתו של השופט ציון קאפח, שדחה כאמור את הערעור, "המדריך לא נועד להוות אסמכתא משפטית. השיח המשפטי והשיח הרפואי אינם בהכרח זהים".

בפסק הדין החיל השופט גישה פונקציונלית לבחינת הסוגיה: "ייתכנו מצבים שבהם מטופל הסובל מהפרעה נפשית מסוימת יאובחן כלוקה במחלת נפש כמשמעה בחוק, בעוד מטופל אחר הסובל מאותה מחלה אך בעוצמת תסמינים שונה לא ייכנס תחת הגדרה זו".

שופט המחוזי קבע כי מאפייני המחלה של המערערת הם קשים וכי היא מצויה בסכנת חיים. "בנסיבות אלה ראיתי לקבוע כי ההפרעה ממנה סובלת המערערת עולה כדי מחלת נפש", לשון פסק הדין.

"אני ער לקושי שבתיוג המערערת כחולה במחלת נפש, ולא בלב קל אישרתי את המשך אשפוזה בכפייה", סיכם השופט את הכרעתו. "לשיטתי, האשפוז הכפוי צריך לשמש כמוצא אחרון. אלא שהוא הכרח בל יגונה כאשר מדובר במצב קיצון של מטופלת הסובלת מאנורקסיה חמורה, מסרבת לטיפול רצוני, ומצויה בסכנת חיים או עלולה להימצא במצב זה".