בלי בדיקות כואבות: אבחון מחלת הצליאק - בבדיקת דם
מחקר שערך האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה בקרב 700 ילדים מ-21 מדינות, מצא כי בלמעלה מ-50% מהילדים שאובחנו כחולי צליאק, לא נדרשו אנדוסקופיה וביופסיות מעי לביצוע אבחנת המחלה, ואפשר היה להסתפק בבדיקת רופא ותוצאות בדיקות הדם
כשהילדים סובלים מכאבי בטן ומעצירות: כך תטפלו
מחקר קובע שאפשר להסתפק באבחון מחלת הצליאק בבדיקת דם ולא להשתמש בבדיקות פולשניות וכואבות: מחקר נרחב שבוצע בקרב מאות ילדים מעשרות בתי חולים באירופה מצא כי אצל יותר ממחצית מהחולים לא נדרשו אנדוסקופיות וביופסיות מהמעי כדי לבצע את אבחנת המחלה.
המדובר בפרוצדורות מורכבות הדורשות אשפוז ולעתים גם הרדמה כדי ליטול דגימה ממערכת העיכול. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת הרפואי Gastroenterology.
במשך עשרות שנים אבחנה של המחלה הייתה באמצעות לקיחת ביופסיות מעי באנדוסקופיה עליונה (גסטרוסקופיה). כעת מצא המחקר כי בלמעלה ממחצית המקרים ניתן להגיע לאבחנה גם ללא פעולה פולשנית זו.
תגובה חיסונית של הגוף לגלוטן
מחלת הצליאק המוכרת גם בשם "מחלת אלף הפנים" נגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית לחלבון גלוטן המצוי בחיטה, שעורה שיפון ומוצרי מזון המכילים אותם.
ההסתמנות השכיחה של צליאק בילדים היא של כאבי בטן מלווים בשלשול, אך ייתכנו גם סימפטומים שאינם מערבים את מערכת העיכול ובהם אנמיה, בעיות גדילה, ואפילו כאבי ראש והפרעות נפשיות.
בעקבות החשיפה לגלוטן, אצל ילדים הרגישים לו, מתפתחת בגוף תגובה חיסונית אוטואימונית המשפיעה בעיקר על רירית המעי הדק.
רירית המעי הדק בנויה מסיסים רבים אשר תפקידם העיקרי הוא הגדלת שטח הפנים של המעי, ובכך הגברת יכולת המעי לספוג רכיבי המזון ולהעבירם אל זרם הדם. התגובה הדלקתית האופיינית גורמת לנזק לסיסי המעי הדק, כתוצאה מכך, קטן שטח הספיגה של המעי ולא מתאפשרת ספיגה נאותה של רכיבי המזון.
הטיפול מוביל להיעלמות תופעות המחלה
מחלת הצליאק ניתנת לטיפול (דיאטה נטולת גלוטן) המביא להיעלמות תופעות המחלה, בהקפדה על דיאטה נטולת גלוטן. שכיחות מחלת הצליאק באוכלוסיה הינה 1 ל- 100 אנשים (1% מהאוכלוסיה).
לצורך אבחון, רופאים מבצעים בדיקת דם המגלה רמות גבוהות של נוגדנים מסוג tTGA-IgA. נוגדנים אלה הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי החיסון ומכוונים אל רקמת המעי עצמה. עליית ערכי tTGA-IgA בדם מעלה את סבירות האבחנה של מחלת הצליאק. אולם עד כה, לקבלת אישור של נגעים בריריות, נדרשת גסטרוסקופיה עם דגימת רקמות (ביופסיות) מן המעי העליון. אצל ילדים הפעולה מתבצעת בהרדמה.
בשנים האחרונות סבר האיגוד האירופאי כי אפשר להימנע מביופסיות מעיים לילדים עם רמות tTGA גבוהות מאוד בדם (פי 10 או יותר מהגבול העליון של הנורמה), אם קריטריונים נוספים מסוימים מתקיימים, ביניהם נוכחותם של סימפטומים המצביעים על מחלת הצליאק, נוכחותם של נוגדנים אחרים (EMA-IgA) ועדות להימצאותם של פקטורי סיכון גנטיים (HLA-DQ2 / DQ8).
על מנת להעריך את הקריטריונים לגישה של אי ביצוע ביופסיה, האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה, בראשו עומד פרופ' רענן שמיר, ביצע מחקר בינלאומי, במסגרתו השתתפו 33 בתי חולים לילדים ב-21 מדינות בעולם, בכלל זה ישראל, ומהם נאספו נתונים מכ-700 ילדים ומתבגרים אשר בחנו יעילות נוגדנים שונים ואת תרומת הביופסיות באבחון צליאק.
המחקר הראה בבירור כי השילוב של רמות נוגדנים גבוהות מסוג tTGA-IgA ו- EMA-IgA מאפשר אבחון מובהק של מחלת הצליאק בילדים עם תסמינים, ללא ביצוע ביופסיה.
כל המטופלים שמילאו את הקריטריונים, נבדקו באופן חיובי לגורמי הסיכון הגנטיים, ולכן ניתן לאשש את הגישה שאין צורך בביצוע ביופסיה לאבחון צליאק.
"הימנעות מביצוע ביופסיה מיותרת תחסוך מילדים רבים את הפעולה הפולשנית על הסיכונים הכרוכים בה", אומר הפרופ' רענן שמיר, נשיא האיגוד האירופי לגסטרואנטרולוגיה ומנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים.
"יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשל המורכבות בביצוע האבחנה, יש לבצע אבחנת מחלת הצליאק אצל רופא גסטרואנטרולוג ילדים או רופא ילדים בעל ידע במחלקת הצליאק, על מנת לאשר את האבחנה, בין אם באמצעות ביופסיה ובין אם לאו".
לפנייה לכתב/ת 
