דלקת בגידי המרפק: ממש לא רק לטניסאים
היא שכיחה למדי, מהווה מטרד יומיומי לאלו הסובלים ממנה ומסיבה כלשהי רבים חושבים כי רק טניסאים מועדים לפתח אותה. דלקת בגידי המרפק, או בשמה המוכר יותר - "מרפק טניס" - תוקפת רבים באוכלוסייה. מי צריך להיזהר וכיצד ניתן לטפל בה?
ומה עושים עם כאבי ברכיים כרוניים? צפו וגלו:
זה קורה פתאום. אתם מבצעים פעולה פשוטה עם היד ולפתע מרגישים כאב לא מוסבר באזור המרפק. זה בסדר, אתם ממש לא לבד. דלקת בגידי המרפק, או בשמה הלועזי Tennis Elbow (בעברית - מרפק טניס), היא דלקת נפוצה - ולאו דווקא בקרב שחקני טניס. התופעה נגרמת כתוצאה מתנועות חוזרניות של שורש כף היד והאמה, כאשר הגידים מועמסים יתר על המידה.
כתבות נוספות:
רגע לפני הבריכה: צפו באימון שיבליט את השרירים
מסלול ריצה בכל עיר זרה: האפליקציה שתשמור על כושר בחו"ל
לחטב את הבטן ב-10 דקות ביום
הדלקת תתבטא לרוב בכאב ממוקד בצדו החיצוני של המרפק, אך הכאב יכול להיות מוקרן גם לאמה בצדה החיצוני ולשורש כף היד. הכאבים יופיעו בעיקר בתנועות הנגרמות כתוצאה מיישור שורש כף היד כלפי מעלה - כמו אחיזת כוס, פתיחה וסיבוב של ידית דלת, או אחיזה ושימוש בחפצים כמו פטיש וסכין חיתוך.
כאשר ממדי הדלקת מחריפים ניתן להרגיש בה גם בפעולות פשוטות כמו שימוש בעכבר המחשב. בנוסף, במקרים מסוימים עשויה להתלוות חולשה של היד עצמה, המהווה צורת ביטוי נוספת של הכאב. במידה ואכן מופיעים הסימפטומים הנ"ל, ניתן תחילה לנסות לטפל עצמאית ע"י הנחת קרח באופן ממוקד על נקודת הכאב, במשך 8-10 דקות, מספר פעמים ביום. במקרים בהם הכאב תוקף גם בלילה - מומלץ להתייעץ עם רופא משפחה או אורטופד בנוגע לנטילת תרופות נוגדות דלקת וכאב.
גם מקצועות אחרים מגבירים את הסיכון
הדלקת, שהשכיחות ללקות בה עולה בין גיל 30-50, נוצרת כתוצאה מתנועות חוזרניות של שורש כף היד המאמצות את שרירי האמה החיצוניים. אלו גורמות לקרעים קטנים בגיד המחבר בין שרירי האמה החיצוניים לעצם המרפק.
כמו כן, גורמי סיכון נוספים הם מקצועות מסויימים כמו צבעים, טבחים, נגרים - ואפילו אנשים שעובדים עם מחשבים, שמבצעים פעולות חוזרניות המערבות את העומס הנוצר על שרירי האמה ושורש כף היד. ספורטאים האוחזים מחבט כמו טניסאים, למשל - נמצאים גם הם בסיכון מוגבר, בייחוד אם טכניקת האחיזה אינה אופטימאלית והשרירים אינם חזקים דיים.
האבחון יחסית פשוט. ניתן לאבחן את הדלקת בבדיקה קלינית קלה על ידי מישוש המרפק בצדו החיצוני, ועל ידי תחושת הכאב המופיעה תוך הרמה של שורש כף היד כלפי מעלה. לרוב אין צורך מעבר לכך בהדמיות מסוגים שונים, אלא אם כן יש חשד או סיבה לחשוד בפתולוגיה אחרת.
חשוב לזכור כי קיימת גם אבחנה מבדלת העשויה לגרום לאותם הסימפטומים. לעתים מקור הכאבים יהיה נעוץ בבעיות צוואר המקרינות לאזור המרפק. על כן, קיימת חשיבות רבה לאבחון ובדיקה קלינית לפני תחילתו של טיפול מקומי.
איך מטפלים?
הטיפול השמרני בפיזיותרפיה כולל הפחתת כאבים ועומסים במרפק ובהמשך עליה הדרגתית במאמץ של אותה היד עד לתפקוד מלא, ללא כאבים. בין אמצעי הטיפול ניתן לכלול אלקטרותרפיה לשבירת מעגל הכאב, מתיחות, קירור, דיקור - ואף שימוש ברצועת סד למנוחה למרפק במידת הצורך. בהמשך ישולבו תרגילים הדרגתיים לחיזוק השרירים הרלוונטיים ע"י כיווץ במצבם הקצר והארוך ביותר. כמו כן, הטיפול השמרני יעסוק בשימור ובהגדלת טווחי התנועה במפרקים המקורבים.
הזרקה מקומית של סטרואידים לאזור הפגוע היא אפשרות קיימת אך נמצא כי היא מקלה על הסמפטומים באחוז מסויים בלבד ולא לאורך זמן. כמו כן, לטיפול מסוג זה עשויות להיות השלכות שליליות על הרקמות המוזרקות.
הכותב: סאם ח'מיס MSc.PT, איימקס - המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט
לפנייה לכתב/ת 
