ממה סובל הזמר אדם שאושפז במצב קשה
אליל הנוער משנות השמונים, הזמר אדם (חיים כהן) אושפז בבית החולים איכילוב לטיפול ממושך לאחר שעבר ניתוח שהסתבך. מה אירע שם, וכיצד הוא מטופל?
בשנות ה-80 הוא שר "אין מוצא", ונקלע לסיטואציה כמעט דומה לאחרונה: הזמר אדם (חיים כהן) אושפז בבית החולים איכילוב לניתוח שכיח מאוד להוצאת כיס מרה, אלא שהניתוח הסתבך, והוביל לדלקת בלבלב שגרמה לפגיעה באיברים סמוכים.
.jpg "אדם בשיא הקריירה שלו (צילום: עילית לוין)")
בדף הפייסבוק כתב הזמר: "לפני כחודש וחצי אושפזתי בבית חולים איכילוב לניתוח להוצאת כיס מרה, לכאורה ניתוח פשוט שכנראה עבר בהצלחה. כעבור שבועיים, אושפזתי שוב עם צהבת וכאבים חזקים בבטן. עברתי החדרה של סטנט ועשו לי חתך בלבלב שגרם לדלקת חריפה ולדלקות באיברים פנימיים נוספים. על פי הרופאים מדובר בתהליך ארוך ובעל סיכון".
"אני אופטימי", הוסיף הזמר, "כי ברור לי שרוצה להבריא. כשאתה מתבונן על החיים מהזווית הזו והחיים נעצרים, אתה מוכרח להתרכז בנשימות ולאחוז בטוב, למשל שלא מעשן כבר שבועות".
כיס מרה: מכאבי בטן ועד חסימה
אדם אושפז לפני כחודש כאשר עבר ניתוח להוצאת כיס מרה, איבר קטן בחלקו הימני של חלל הבטן, מאחורי הכבד. הוא משמש לאגירת מיץ המרה אותו מייצר הכבד, שאחראי בין היתר על פירוק מזון שומני.
מיץ המרה הוא נוזל חום צהבהב המיוצר בכבד, ומכיל מים, כולסטרול, שומנים ומלחי מרה שמפרקים שומן. יחד איתם נמצא בכיס המרה גם הצבען בילירובין, המעניק למיץ המרה וגם לצואה את הצבע החום. הכבד מסוגל לייצר מיץ מרה בנפח של כשלושה ספלים מדי יום, וכיס המרה מסוגל לאחסן בכל רגע כמות של ספל מלא של מיץ מרה מרוכז.
לרוב מבוצעת הוצאת כיס מרה עקב חסימות שונות, ובהן אבני כיס מרה, מהן סובלים כ-20 עד 30% מהאוכלוסיה. מדובר בגושים של חומר מוצק שנוצרים בכיס המרה כשהחומרים שמרכיבים את מיץ המרה, ובראשם כולסטרול, מתגבשים.
גודלן של האבנים האלה אינו קבוע. הן יכולות להיות קטנות מאוד, בגודל גרגר חול, אבל עלולות להגיע אפילו לגודל של כדור פינג פונג. לפעמים מתפתחת בכיס המרה אבן גדולה יחידה, ולפעמים אבנים קטנות שמספרן עלול להגיע לעשרות בודדות או במקרה חריג כמה מאות.
אבני מרה נוצרות בדרך כלל עקב שילוב של כמה גורמים: תהליכים כימיים בכבד, עודף משקל, הפרעה בתנועתיות כיס המרה, נטייה משפחתית והרגלי אכילה. לפעמים הן נוצרות בגלל התרוקנות לא מלאה של כיס המרה.
ברוב המקרים אין לנוכחות האבנים כל תסמינים. במקרים האלה הן מכונות "אבנים שקטות". נוכחותן בגוף אינה גורמת לבעיה רפואית כלשהי ואינה מחייבת טיפול. אבל לפעמים האבנים נודדות מכיס המרה אל דרכי המרה – שמחברות בין כיס המרה לכבד – שם הן עלולות לגרום להפרעה בזרימת המרה ואף לחסום כליל את דרכי המרה. במקרה כזה עלולים להופיע סיבוכים שונים, כגון דלקת בכיס המרה וצהבת.
את האבנים שנמצאות בכיס המרה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת אולטרסאונד פשוטה. אבל אבנים שנדדו לדרכי המרה קשות לפעמים לזיהוי ודורשות אמצעי אבחון מתוחכמים יותר, כגון אולטרסאונד אנדוסקופי או מכשיר תהודה מגנטית – אמ.אר.איי.
במקרה כזה הטיפול באבנים מתבצע באמצעות סיב דק שמוחדר אל דרכי המרה ומאפשר לשלוף, להמיס או לרסק את האבנים כדי להבטיח זרימה תקינה של נוזל המרה מהכבד למעי.
כאמור, אבני המרה גורמות לחסימה בכיס המרה, האחראי על פירוק השומנים במזון, וגם על הצבע של השתן והצואה. חסימה של כיס מרה גורמת להופעת צהבת. חסימות בכיס המרה נגרמות גם בשל דלקות, גושים סרטניים, מומים מולדים, או מצבים רפואיים נדירים יותר.
הטיפול השכיח במקרה כזה כולל כריתת כיס המרה בשיטה הלפרוסקופית, ללא פתיחת הבטן. הוצאת כיס המרה מהגוף אינה משפיעה על פעולת העיכול וגופנו מפצה על חסרונו ומפריש את מיץ המרה שקודם לכן נאגר בכיס המרה – ישירות מהכבד לדרכי המרה. כלומר, גוף האדם יכול להסתדר היטב גם בלי כיס המרה.
הסיבוך המשמעותי: פגיעה בלבלב
אלא שהוצאת כיס המרה לא סיימה את פרק האשפוזים של הזמר, ושבועיים אחר כך, אושפז שוב עקב הופעת צהבת וסיבוך של דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס). מדובר במצב קשה ומסכן חיים. הוא עבר החדרה של תומכן (סטנט) בלבלב, האיבר שאחראי על הפרשת אנזימים מעכלי מזון, וגם אחראי על הפרשת האינסולין המחדיר את הסוכר מהדם לתאי הגוף.
אלא שהניתוח הזה הסתבך, ואדם החל לסבול ממצב של דלקת בלבלב. מדובר במצב מסכן חיים, שבו אנזימי הלבלב רבי העוצמה זולגים לחלל הבטן, ושם גורמים לנזק בלתי הפיך לרקמות ואיברים ולמוות של תאים (נקרוזיס).
בחולים הסובלים מדלקת הלבלב, הסיבה לעתים קרובות היא חדירה של נוזל מרה לתוך צינור הלבלב, ושפעול האנזימים שבלבלב. התוצאה היא הרס של רקמת הלבלב ודלקת של איבר זה. דלקת בלבלב עלולה להיגרם ממגוון סיבות אחרות שכוללות זיהומים, גידולים, תרופות, ומצבים רבים אחרים.
כך או כך, התוצאה היא הרס תאי הלבלב, הרס צינורות הלבלב ועקב כך שחרור של אנזימים סביב הלבלב, לחלל הבטן ולחלק האחורי של הגוף, מאחורי השק (פריטונאום) ש"מחזיק" את איברי הגוף בבטן.
דלקת הלבלב, כאמור מצב מסכן חיים, גורמת לכאבי בטן, בחילות והקאות, חום גבוה, תפיחות הבטן, חסימת מעיים, אי ספיקת כליות ובמקרים נדירים יותר גם אי ספיקה נשימתית. דלקת לבלב היא מצב מסכן חיים, ודורש אשפוז ממושך, ניתוח, טיפול אנטיביוטי וצום כדי להפחית את הפעלת הלבלב והפרשת אנזימים מסוכנים נוספים.
הטיפול וסיכויי הריפוי
הטיפול המקובל בדלקת לבלב בנוסף לניתוח, כולל מתן עירוי נוזלים, תרופות משככות כאב, מתן אינסולין וגלוקוז, צום ממושך והזנה דרך זונדה, מתן ההורמון סומטוסטטין המעכב את פעילות הלבלב והפרשת האנזימים ההרסניים שבו, ובמצב קשה גם דיאליזה.סיכויי הריפוי של אדם טובים מאוד: על אף שהוא שייך לשתי קבוצות סיכון – השמנת יתר ועישון כבד משך שנים, הרי שהטיפול שקיבל היה מהיר, וההתאוששות שלו היא על פי המצופה.
לפנייה לכתב/ת 
