ארגון הבריאות העולמי לרופאים: צמצמו את השימוש באנטיביוטיקה
ישראל היא אחת משיאניות העולם בשימוש יתר באנטיביוטיקה, ומבקר המדינה כבר הזהיר כי השימוש הנפוץ באנטיביוטיקה תורם לאלפי מקרי תמותה בשנה מזיהומים מחיידקים עמידים. ארגון הבריאות העולמי קורא עכשיו למדינות העולם לצמצם ככל האפשר את השימוש באנטיביוטיקה, והם מזהירים שכבר היום ישנם חיידקים עמידים נגדם אין כלל טיפול
האנטיביוטיקה מצילת חיים, אך שימוש היתר שלה קטלני: ארגון הבריאות העולמי מזהיר כעת, כי בשל השימוש הנפוץ מדי באנטיביוטיקות, נוצרה עמידות של חיידקים וכבר כיום ישנן מחלות רבות נגדן אין כל טיפול.
צפו: כך תמנעו בעצמכם התרבות חיידקים עמידים
צלם: אלי סגל | מנהל אולפן: עידן ארבל | מפיקים: נמרוד איטקין, גיא סופרי | עורכי וידאו: הילה רוזנברג, גלעד ילון | ציוד רפואי: שרותי בריאות כללית | עורך ראשי: ניר (שוקו) כהן | במאי: גידי ישראלי
על פי מחקרים עולה כי צריכת האנטיביוטיקה הגבוהה ביותר בעולם היא במזרח הרחוק, שם כל ילד מטופל בממוצע 3.5 פעמים בשנה באנטיביוטיקה. בארצות הברית, ובמרכז אירופה ודרומה, מקבלים הילדים טיפול אחד עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה בשנה בממוצע, ואילו במדינות סקנדינביות נמצא הצמצום הגדול ביותר בטיפול האנטיביוטי עד לחצי טיפול באנטיביוטיקה בשנה לילד ואף פחות מזה.
אצלנו שיעור צריכת האנטיביוטיקה דומה לזה שבארה"ב, 1 עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה לילד בשנה בממוצע.
שימוש היתר הזה מוביל אצלנו להיווצרות חיידקים קטלניים עמידים לאנטיביוטיקה: דו"ח שפורסם לפני שלוש שנים הראה כי מבין מדינות אירופה ממוקמת ישראל במקום השני בשכיחות התחלואה בחיידק האלים MRSA אשר עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם.
החיידק שכיח בבתי חולים וגם מחוץ להם. עמידויות נוספות נרשמו גם בכל הנוגע לחיידקים אלימים אחרים ובהם אי קולי, סלמונלה ו-KPC. עוד מגלה הדו"ח כי ישראל ממוקמת במקום השישי באירופה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה רבת העוצמה קרבפנם.
משמעות העמידות הגוברת של החיידקים לאנטיביוטיקה קשה ביותר: בעתיד הלא רחוק לא ניתן יהיה לטפל באנטיביוטיקה בזיהומים הנובעים משריטה קלה או מכוויה, והפציעה עלולה להסתיים במות הנפגע.
בארגון הבריאות העולמי מאשימים את היווצרות הזנים העמידים בשימוש נרחב באנטיביוטיקה שלא לצורך, ובבחירת אנטיביוטיקה רבת עוצמה גם לצורך טיפול בזיהומים קלים. בנוסף, חברות התרופות אינן מפתחות אנטיביוטיקות חדשות, ובשל כך צופים בארגון כי שיעור התמותה מזיהומים פשוטים יעלה.
אחד החיידקים העמידים הוא כאמור MRSA הגורם למותם של 19 אלף אנשים מדי שנה בארצות הברית בלבד - הרבה יותר מאיידס, לשם השוואה. מספר דומה של מתים בקרב אלה שנדבקו ב-MRSA מדווח גם באירופה מדי שנה.
גם החיידק אי קולי, שבעבר גרם לדלקות שתן פשוטות שלעתים חולפות מאליהן, פיתח זנים עמידים, וביותר ממחצית המקרים האנטיביוטיקה הפשוטה כבר אינה יעילה נגדו.
עמידות החיידקים: מוטציות ושינויים בהרכבי התא
איך החיידקים מפתחים עמידות? בזכות יכולתם להתאים את עצמם לסביבה. אחת הדרכים שבהן החיידקים משתנים היא על ידי יצירת אנזים הקרוי בטא לקטמאז. אנזים זה מפרק את הטבעת "בטא לקטאם", המצוייה באנטיביוטיקות רבות כמו פניצילין, צפלוספורין, קרבפנמים ומונובקטאמים. כך האנטיביוטיקה אינה יכולה לעכב את יצירת קרום תא החיידק והוא ממשיך להתרבות, לחדור לזרם הדם, ובמקרים קשים גם לגרום לתמותה.
במנגנון אחר, מונעים חיידקים עמידים מהאנטיביוטיקה לחדור לתא על ידי שינוי בהרכב החיידק ובאינטראקציה שלו עם התא אותו הוא מדביק. חיידקים אחרים מסלקים את האנטיביוטיקה מהתא עוד לפני שפגעה בחיידק העמיד או גורמות לשטיפתו החוצה מהתא אותו הדביקו.
החיידקים העמידים נוצרים כאמור בדרך של מוטציות: בשל ריבוי השימוש באנטיביוטיקה, חלק מהחיידקים משנים את המטען התורשתי שלהם, הדנ"א ויוצרים זן-על העמיד לתרופות. זן זה ממשיך להתרבות ולהתפשט.
דו"ח מבקר המדינה התריע לפני כארבע שנים מפני השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בישראל, הגורר עמו זיהומים קשים. המבקר ציין כי על פי ההערכות מביאים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, מהם ניתן למנוע 25%-75%.
בעולם החלו לנסות ולצמצם את הטיפול המיותר באנטיביוטיקה. כך למשל, במאמר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי בריטיש מדיקל ג'ורנל, קבעו מומחים כי אפשר לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי במחלות רבות. החוקרים כתבו כי החשש הראשון מפני עמידויות הובע בעבודתו המוקדמת של אלכסנדר פלמינג מפתח הפניצילין, שהראה שחיידקים עשויים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה שפיתח.
בשנת 1945 הוא דיווח על מטופל שסבל מדלקת גרון ופיתח חיידקים עמידים שעברו לאישתו שמתה מהזיהום. "אם אתם נוטלים פניצילין קחו מספיק אנטיביוטיקה!", אמר פלמינג בזמנו. אבל עתה אומרים המדענים, כי חיידקי סטרפטוקוק מעולם לא פיתחו עמידות לפניצילין, כך שהשערתו של פלמינג לפיה האישה מתה מחיידקי סטרפטוקוק עמידים כנראה כי הייתה שגויה.
מאידך טוענים החוקרים, המדע המודרני הוכיח ששימוש ממושך מדי של אנטיביוטיקה הוא שתורם דווקא להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות, כמו גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, כמו במחלות ויראליות, או שימוש באנטיביוטיקה שנלקחת גם כשהחולה כבר החלים.
בחודש אוגוסט האחרון פורסם על ידי שירותי בריאות כללית מסמך חדש שקובע כי בחלק מהדלקות יקוצר משך הטיפול באנטיביוטיקה ומספר המנות הניתנות ביום, זאת כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים.
כך למשל, על פי ההנחיות החדשות, בדלקת לוע ושקדים בילדים (טונסיליטיס) ניתן מעתה לטפל בתרופה מוקסיפן (אמוקסיצילין) פעם אחת ביממה, במינון של 50 מיליגרם לק"ג משקל גוף. משך הטיפול נותר בעינו – 10 ימים.
עוד קובעות ההנחיות החדשות כי משך הטיפול בדלקת ריאות במבוגרים יקוצר ל-5 ימים (במקום שבוע עד 10 ימים כפי שהיה עד עתה), זאת בתנאי שמצבו של החולה משתפר, החום יורד אל מתחת ל-37.8 מעלות ולחץ הדם, קצב הלב וריכוז החמצן בדם (סטורציה) תקינים.
בזיהום עור מסוג צלוליטיס נקבע כי אין יותר לטפל באנטיביוטיקה הוותיקה "אוגמנטין", זאת משום שמדובר באנטיביוטיקה רחבת טווח שעלולה להגביר את התפתחותם של חיידקים עמידים. ההנחיות קובעות כי תרופת הבחירה לצלוליטיס פשוטה היא צפוראל (צפאזולין).
המסמך מתייחס גם לאנטיביוטיקה חביבת הרופאים "אזניל". מדובר באנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהומים רבים והיא מועדפת על ידי ציבור הרופאים והמטופלים משום שיש ליטול אותה פעם אחת ביום בלבד, למשך 3 עד 5 ימים.
כעת קובע המסמך כי אין לטפל בתרופה הזו אלא כשלא קיימת חלופה מתאימה, כלומר כאשר יש חשד לחיידק שעמיד לאנטיביוטיקות אחרות, או כאשר קיימת רגישות לאנטיביוטיקות אחרות. גם כאן, הסיבה המרכזית היא החשש מפני התפתחות חיידקים עמידים לאזניל, בשל השימוש הרב מדי שנעשה בתרופה הזו.
באשר לדלקות שתן במבוגרים, מזהיר המסמך כי קיימת עמידות עולה וגוברת בישראל לאנטיביוטיקות ממשפחת הקווינולונים (אופלוקאצין וציפרופלוקסאצין), ולכן נדרשים הרופאים להימנע מלרשום אנטיביוטיקות אלה באופן "אוטומטי", אלא כאשר אין ברירה ואין אנטיביוטיקה מתאימה יותר. תרופת הבחירה לדלקות בדרכי השתן כטיפול קו ראשון, היא מקרודנטין (ניטרופורנטואין).
אז מה ניתן לעשות כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים בסביבתכם הקרובה?
1. אם החליט הרופא להתחיל לכם טיפול אנטיביוטי, בררו איתו שוב עד כמה הוא הכרחי, והאם ניתן לחלופין להמתין עם האנטיביוטיקה ולעקוב אחר התפתחות המחלה. במקרים רבים רושמים רופאים אנטיביוטיקה שלא לצורך רק כדי "לרצות" את המטופל.
2. בדקו אם הרופא האם הוא משוכנע כי המדובר במחלה חיידקית או ויראלית. נזכיר כי אנטיביוטיקה אינה פועלת נגד נגיפים, ואם אין עדויות משמעותיות לכך שאתם סובלים ממחלה חיידקית, כדאי אולי להמתין עם האנטיביוטיקה ולהישאר במעקב רפואי.
באופן כללי אפשר לומר שמחלה ויראלית מתבטאת באופן שונה ממחלה חיידקית, ובמרבית המקרים נזלת שקופה, שלשול מימי, הצטננות, שפעת או פריחה שנעלמת במגע קל, אפטות, הפרשות שקופות מהעיניים – כולם מעידים על סיכוי גבוה לוירוס ולא על חיידק.
3. אם קיבלתם אנטיביוטיקה מהרופא, כדאי לבדוק עד כמה היא רחבת טווח. ככל שהאנטיביוטיקה יותר רחבת טווח, או מדור מתקדם, כך עולה הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים. בררו עם הרופא האם אין אנטיביוטיקה חלופית מדור קודם יותר אותה אפשר לנסות, לפני שעוברים לאנטיביוטיקה "חזקה".
4. אם הרופא שלח אתכם לבדיקת תרביות, שבה "מגדלים" את החיידקים בשתן, בצואה או בגרון – במעבדה, והתשובה חזרה שלילית, כלומר אין צמיחת חיידקים (על התשובה כתוב "פלורה תקינה" או "תרבית שלילית" או "ללא צמיחת חיידקים") היוועצו עם הרופא האם ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטי.
5. אם ביקרתם בבית חולים, הג'ונגל של החיידקים העמידים הקטלניים ביותר, אל תשכחו לחטא ידיים בכניסה וביציאה. כיום בכל בתי החולים ישנן עמדות לחיטוי ידיים לציבור הרחב.
לפנייה לכתב/ת 
