דלקת חניכיים או מחלת חניכיים: כך תזהו
מחלת חניכיים היא חמורה הרבה יותר מדלקת חניכיים ורבים טועים לחשוב שמדובר באותו דבר. מה ההבדל ביניהן, איך מאבחנים ומהו הטיפול היעיל?
מכירים את התחושה שנגסתם בתפוח וראיתם סימנים של דם? או אולי את התחושה שאתם מפחדים לנגוס בתפוח או גזר כי יש פחד שהשיניים יפלו?
כל אלו ועוד הם סימנים לדלקות ומחלות חניכיים.
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
מהי דלקת חניכיים?
בדיוק כפי שמלמדים רופאי שיניים, הדרך הטובה ביותר להבין מתי יש דלקת היא קודם כל להבין כיצד נראות חניכיים בריאות:
בניגוד למחשבה המקובלת, צבע החניכיים אינו מעיד בהכרח על בריאותן. חניכיים בריאות עשויות להיות במגוון צבעים אך לרוב צבעם יהיה ורוד (ולא אדום / סגול כפי שניתן לראות פעמים רבות בדלקת חניכיים).
הדבר החשוב הוא שהחניכיים יהיו ללא נפיחות (סימן לבצקת), ויעקבו אחרי צורת השורש. ככלל חניכיים בריאות אינן מדממות. בריאות החניכיים מותניית בשמירה על צחצוח קפדני וביקורים תקופתיים אצל השיננית ורופא השיניים.
דלקת חניכיים היא מהמחלות הנפוצות במין האנושי. מעל 90% מהאוכלוסייה לוקים בדלקת חניכיים ברמה זאת או אחרת. במילים אחרות, אם טרם חוויתם דלקת חניכיים, ככל הנראה תסבלו מארוע אחד כזה בהמשך. חניכיים מודלקים מתאפיינים בצבע אדום, נפיחות ולעיתים אף קיימת רגישות.
איך יודעים שסובלים מדלקת חניכיים?
התסמינים (סימפטומים) האופייניים הם: דימום של החניכיים בזמן צחצוח (כאשר אנחנו מבצעים צחצוח נכון בקרבת החניכיים), או דימום ספונטני- דימום שנגרם ללא מגע.
הסיבה העיקרית למחלה היא הצטברות חיידקים באזור המפגש של החניכיים והשן - פלאק ואבנית.
איך ניתן לטפל?
דלקת חניכיים מתונה היא מצב הפיך.
כמו הרבה מאוד מחלות, הטיפול הטוב ביותר שמאפשר הפחתה של פגיעה מהמחלה הינו טיפול מונע. יש להקפיד על צחצוח שיניים נכון עם מברשת שיניים מתאימה, להקפיד על שימוש במשחת שיניים, ואמצעי ניקויי בין השיניים. צחצוח נכון וקפדני יאפשר את סילוק רובד החיידקים ויאפשר להחזיר את המצב לקדמותו - חניכיים בריאות.
ההבדל בין דלקת חניכיים בשלב המוקדם לבין מחלת חניכיים כרונית הוא הפגיעה במנגנון התאחיזה והתמיכה של השן (רקמות חיבור הנמצאות בחניכיים ותומכות בשן הנפגעות בזמן מחלה כרונית).
אמנם דלקת חניכיים בשלביה המוקדמים אינה פוגעת במנגנון התאחיזה והתמיכה של השן, אך אי טיפול בה עלול לגרום להחמרה במצב ואז להפוך את המחלה למחלת חניכיים כרונית.
מה ההבדל בין מחלת חניכיים לדלקת חניכיים?
מחלת חניכיים היא מחלה נפוצה אך לא באמת מוכרת בקרב האוכלוסיה. שלושה מתוך ארבעה אנשים סובלים מבעיות חניכיים (נתוני איגוד רופאי השיניים בארה"ב ). בקרב מבוגרים בעולם המערבי מעל גיל 40, למעלה מ- 50% מהשיניים שאובדות הן עקב מחלת חניכיים, בישראל נמצא ש65% מהשיניים שנעקרו באוכלוסיה מבוגרת היו עקב מחלות חניכיים מתקדמות .
בדומה לדלקת חניכיים קלה, מחלות חניכיים הן מחלות זיהומיות הנגרמות על-ידי חיידקים מזיקים השוהים על פני השיניים, במרווחים בין השיניים לחניכיים.
מחלת חניכיים פוגעת במנגנוני התמיכה של השיניים: העצם בלסת והסיבים המחברים את השן לאותה העצם.
המחלה מאופיינת ביצירת "כיסים" (מרווח גדול יותר בין החניכיים לעצם והשן ), בהם מצטברים החיידקים המזיקים. ככל שהמרווח גדל (כלומר "כיסים" עמוקים יותר), למטופל יהיה קשה יותר לנקות בצורה יעילה את האזור ולסלק את גורמי המחלה.
קיימים שני סוגים של מחלה זו:
Adult Chronic Periodontitis מחלת הגיל המבוגר ( מעל גיל 30), המאופיינת בהרס איטי וכרוני, עם נזק מצטבר במהלך השנים
ומחלת הגיל הצעיר – Aggressive Periodontitis בה לוקים ילדים, נערים ובוגרים עד גיל 30 לערך, המאופיינת בתהליכי הרס מהירים יותר של רקמות התמיכה.
לעיתים למחלה זו רקע תורשתי, ושכיחותה לא גבוהה. מחלת חניכיים לסוגיה השונים מצריכה טיפול מקצועי אצל מומחה למחלות חניכיים (רופא שיניים שלאחר סיום לימודיו עבר התמחות בתחום מחלות החניכיים).
ללא מודעות לנושא, לעיתים קרובות השלב בו המטופל כבר יבחין במחלת החניכיים הוא בשלב בו קיימים נזקים בלתי הפיכים לחניכיים ולשן .
איך יודעים שסובלים ממחלת חניכיים?
בניגוד לאינטואיציה, ברוב המקרים לא יהיה כאב.
בשלביה הראשונים של המחלה יהיה אפשר להבחין בדימום מהחניכיים, חניכיים אדומות ובוהקות ואפילו נפוחות.
סימנים חמורים יותר עלולים להעיד על שלבים מתקדמים יותר של המחלה:
ניידות של שיניים –עשויה להתבטא כקושי באכילה, או רגישות בלעיסה.
תזוזה של שיניים - פתיחת מרווחים בין שיניים סמוכות. בשל הירידה באחיזת השן על ידי החניכיים והעצם, השיניים יכולות בקלות רבה יותר לזוז ממקומן. לרוב המטופל יבחין כי המרווחים בין השיניים הקדמיות גדלים.
• תחושה של טעם לא טוב בפה – במצבים חמורים עשויה להיווצר מורסה (אבסס) בחניכיים מצב זה ילווה בכאב. לעיתים תהיה גם הפרשה מוגלתית היכולה לגרום לטעם רע.
ריח פה – תלונה עצמית או הערות מהסביבה. קיים קושי בניקיון תקין וסילוק שיירי המזון הקיימים.
נסיגת חניכיים: תופעה זו מלווה בחשיפת השורש בשל אובדן רקמת חניכיים. הביטוי עשוי להיות רגישות לחום או קור, עששת בשורש השן ופגמים אסטתים שונים בחלל הפה.
• במצבים מתקדמים המחלה אף עלולה לגרום לאובדן שיניים שיביא לפגיעה אסטטית ופונקציונלית (אכילה ודיבור). כמו כן כל סיכוי הצלחת טיפולי השיניים והאופציות הטיפוליות קטנים.
בשלביה המתקדמים ישנה פגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופל.
בנוסף נמצא קשר בין מחלות חניכיים ומחלות סיסטמיות שונות כגון: סוכרת, לידה מוקדמת במשקל לידה נמוך. מחקרים עדכניים הראו כי קיום היגיינת פה ירודה קשור בסיכון מוגבר למחלות רבות - מחלות כלי הדם והלב, מחלות ריאה, מחלות כבד, הריון ועוד.
איך מטפלים?
טיפולי חניכיים מיועדים לשמר את השיניים הטבעיות. המפתח לטיפול במחלת חניכיים הוא מניעה. הפעולות הקשורות במניעת התפתחות המחלה מתבססות על שמירת ההיגיינה של הפה, השיניים והחניכיים.
התמדה בסילוק חיידקים על בסיס יומי מונעת במרבית המקרים את הופעת המחלה, או עוצרת את התקדמותה.
סילוק החיידקים הוא מכני בעיקרו (מברשות שיניים, קיסמים, חוט דנטלי וכד') . שימוש במשחות ושטיפות פה מסייע לשמירת היגיינת הפה ותומך בניקוי המכני של השיניים.
מה לעשות במצב שמחלת החניכיים כבר קיימת?
השלב הראשון בטיפול הוא אבחון נכון על ידי רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט/ית). הוא יזדקק לצילומים עדכניים ויבצע בדיקה מקיפה בה תיקבע חומרת המחלה. מומחה הינו רופא שיניים שהמשיך בהכשרה נוספת של 3-5 שנים וקיבל תואר מומחה ממשרד הבריאות לאחר סיום כל שלבי ההתמחות בהצלחה.
טיפול ראשוני במחלות חניכיים כולל: ניקוי פני שטח השיניים והשורשים (מעל מתחת לחניכיים), החלקת השורשים מאבנית ורעלני חיידקים ("הקצעות שורשים"), במקרים מסויימים ניתן לשלב מתן אנטיביוטיקה עם טיפול זה. במקרים בהם התוצאות הטיפוליות לא מספקות, מבוצעים טיפולים ניתוחיים ובמקרים מסויימים אף ניתן להוסיף תחליפי עצם.
אין תחליף מלא לשמירה על השיניים הטבעיות בגופנו.
ד"ר נתלי פרומקין היא מומחית למחלות חניכיים,יועצת לחברת מרידול
לפנייה לכתב/ת 
