איך ליא קניג מתחזקת בריאות מושלמת בגיל 88
השחקנית האגדית ליא קניג שמורה היטב בגיל 88, גם בזכות תזונה מארוחות מוכנות ואימוני הידרו מסודרים בבריכה הסמוכה לביתה. המומחים המעריצים מבקשים ממנה לדאוג לצריכת סידן נאותה, לחזור לאימוני הפילאטיס שזנחה, להכיר בנפלאות הסרום – ולהישאר נהדרת
מי אני:
"שחקנית בתיאטרון הבימה: 'שלוש אחיות', 'משהו טוב', 'פתאום הגיע הסתיו', 'מה עושים עם ג'ני'. בנוסף יש את 'הרביעייה' עם מרים זוהר, אלברט כהן ואילן דר. לא מזמן קיבלתי פרס מרשות היידיש ופה ושם יש עוד איזו הופעה. יש לי כלבלב, גרה בגבעתיים. בת 88, אבל נמאס לי ששואלים בת כמה אני ומאחלים 'עד 120, שתזכי'. שוקלת 70 קילו, גובה 1.68 מ'".
יום העבודה שלי:
"קמה בשש, שש וחצי. לעומת זאת אני הולכת לישון מאוחר, חוזרת מהצגה לקראת חצות ואם ההצגה מחוץ לעיר אני מגיעה הביתה באחת בלילה. אחרי הצגות האדרנלין עובד וצריך להוריד איפור, זה לוקח תמיד זמן וגם לא בא לי מיד ללכת לישון. לפעמים אני רואה מבזק בטלוויזיה או איזו שטות, בדרך כלל אני קוראת טקסט להצגה. לימוד תפקידים חדשים גוזל זמן מקריאת ספרים, כי יש לי התחייבות להיות מוכנה לתפקיד על הבמה.
"בגלל הגיל, הטקסט כבר לא נכנס למוח במהירות כמו לפני שנים, צריך לשנן הרבה פעמים, אבל אני לא מתלוננת. אני מופיעה כמעט כל ערב בהבימה, בקושי יש לי זמן לחיי חברה. אני נפגשת עם חברים טובים בימי שישי. רוב חבריי צעירים ממני ואני מאוד מאושרת מזה שהם אוהבים להיות בחברתי ולא משתעממים איתי.
"החלוקה של זקנים וצעירים היא חלוקה מאוד לא מוצלחת. למה אין מגורים לסטודנטים בבתי אבות? למה שבקנטינה לא ייפגשו מבוגרים וצעירים? אנשים מבוגרים צריכים ללכת עם הזמן, לקבל את הסלולר ולהבין את הצעירים, אבל יש אנשים שממהרים להלביש על עצמם את הגיל, את הכובד. אין לי ילדים, כי כשעליתי לארץ ב־61' רציתי לבנות חיים, לא לעשות מיד ילד. באנו מהגוש הקומוניסטי ורצינו לראות עולם, נסענו וטיילנו, ופיספסנו את המועד. לפעמים אני מצטערת ולפעמים לא, אני לא יודעת מה חסר, כי לא היה לי".
התזונה שלי:
"קמה בבוקר ושותה שתי כוסות מים. ארוחת הבוקר מאוד פשוטה: קצת פייבר וואן עם אקטימל, קצת לבן וכוס קפה עם מעט חלב בלי סוכר. אם אני בחזרות אני לוקחת איזה נשנוש קטן, כמו ביסקוויט או בייגלה. מאז שבעלי איננו אני מבשלת פחות ופחות, אין לי כל כך סבלנות. הייתה תקופה שלא רציתי להשמין אז התחלתי עם דיאט־לי, זאת מנה עם בשר או דג עם תוספות של ירקות, לפעמים אורז או פסטה, בערך 400 קלוריות. מביאים לי הביתה כל שבוע."בבית יש עוגות שאני משתדלת לא להגזים באכילתן, ולפני התיאטרון אני לוקחת חתיכה קטנה ליד הקפה. אני לא יכולה לאכול לפני שאני עולה לבמה, ממש לא עושה לי טוב. בערב אני לא אוכלת לפני הצגה. כשאני חוזרת אני מכינה סלט, ביצה קשה, קצת סלמון. אחרי ההצגה אני יכולה לטרוף, אבל חייבת להיות בתשומת לב למה שאני אוכלת. כשאני מוזמנת לצהריים בשבת אני מבקשת שזה לא יהיה אחרי השעה אחת, כדי שאהיה קלה על הבמה.
"אחרי גיל 45 מתחילה בעיה בירידה במשקל והיום בגילי לרזות זאת בעיה. אם את רוצה להוריד קילו את צריכה לצום וגם אז לא בטוח, הכל יותר איטי. בגיל מסוים לא טוב להיות רזה מדי, גם ככה הכל נופל. הגוף שלי מאוד השתנה, אבל אני מתלבשת בהתאם לגיל שלי, לא הולכת עם גופיות. אני מקבלת את עצמי בראש מורם ומקרינה את השמחה שלי החוצה".
כושר:
"הייתי עושה פילאטיס 30 שנה והפסקתי, כי לפעמים כואב לי הגב, והיום אני עושה הידרו בבריכה קטנה ליד הבית שלי. זה מצוין, אני עושה התעמלות במים וקל לי יותר. הבמה מחייבת אותי להיות תנועתית ומרוכזת, וכשיש לי אדרנלין אני שוכחת מהכאב. כשאני יוצאת אני מתמוטטת, אבל כל זמן שאני על הבמה זה מחייב".
טיפוח:
"אין לי קוסמטיקאית, אני משתמשת בקרם כדי שתהיה לחות לעור. תמיד מורחת קרם גוף אחרי אמבטיה, פעם בשלושה שבועות מסתפרת, עושה קצת פסים, מניקור־פדיקור. אני מסירה איפור לפני השינה, עם שמן של ל'אוקסיטן שמוריד טוב את האיפור. עשיתי קצת הזרקות בפנים לפני שנה או שנתיים, וזהו, ניתוח פלסטי כבר לא אעשה. לשמחתי יש לי עור טוב".
לנפש:
"אני לא יכולה להתלונן כי בגיל כזה, 88, אם אני יכולה לעלות על הבמה ולעשות מה שאני עושה והקהל קם על הרגליים ומוחא לי כפיים – איך אפשר להתלונן? יש לי כוחות לעבוד על תפקידים חדשים, ברחוב מחבקים אותי, זה מחמם, זה נותן כוח ותקווה שיימשך כמה שאפשר. אי־אפשר בלי מחשבות על הגיל, תמיד יש, אני מתפללת שהראש יעבוד ולא יעזוב אותי, וכשהמחשבות מתגברות אני אומרת לעצמי 'תפסיקי, לכי תהיי עסוקה במשהו'."יש לי כלבה שמקבלת יחס אישי ויש אנשים שמורידים אותה ולוקחים אותה לספא, עושים לה פריזורה ומטפלים בה. בבית יש לי פינה מוארת ושם אני יושבת ללמוד טקסטים. בכל תפקיד אני נותנת פול, אי־אפשר להיות שאנן, זה מסוכן בתיאטרון. חונכתי על ידי הורים נבונים שחייהם לא היו קלים, הם הזהירו אותי כשהלכתי להיות שחקנית, שכל הזמן אהיה מתחת למיקרוסקופ של ביקורת. הם גם לימדו אותי לא לחשוב שתמיד אצליח ושתמיד ירצו אותי, אמרו לי לדעת לקבל את זה בהבנה. כשאני יוצאת אל הבמה המשמעת הפנימית שלי כלפי הקהל מלאה.
"בעלי נפטר לפני 20 שנה, התגברתי, אבל לא היה פשוט לחלק את החיים היומיומיים עם החוסר הזה. מה שנתן לי את הפוש להמשיך היה העבודה שלי בתיאטרון, היא מילאה אותי באהבת הקהל. כשבעלי נפטר שיחקתי במחזה 'שלוש נשים גבוהות' והיה מונולוג שבו אני מספרת על בעלי שנפטר מסרטן. לי בבית היה אותו הדבר וזה היה ממש מרגש. אני לא מרגישה לבד בבית, שנכנסנו אליו כשנתיים לפני שנפטר. אני מרגישה שהוא פה, הוא שומר עליי. גם ההורים וסבתא שלי שומרים עליי חזק".
שורה תחתונה:
"תודה לאל שהגעתי עד פה".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"נורמות המשקל בגיל השלישי שונות מאשר בגיל צעיר. המשקל של ליא תקין ביחס לגובהה, לכן אין הצדקה לירידה במשקל. הרגלי האכילה שלה טובים, היא יודעת להגביל את עצמה כאשר היא צורכת 'קלוריות ריקות' ומקפידה לצרוך מזון לאורך היממה.
"התפריט שלה מזין ומכיל את כל אבות המזון. בכל ארוחה היא מקפידה לשלב חלבון ופחמימה, היא צורכת כמות נאותה של סיבים תזונתיים, המגיעים מהדגנים המלאים ומהירקות, והם חשובים למניעת עצירות, תופעה שכיחה בגיל השלישי. עליה להקפיד במקביל על שתיית מים מספקת.
"ליא לא אוכלת סמוך למופע ובצדק, עליה לשמור על פעילות מינורית של מערכת העיכול כדי שלא תכביד עליה בזמן ההצגה. רצוי שתוסיף לתפריט שתיים־שלוש מנות פרי ביום. היא יכולה לשלבן סמוך לתחילתו ולסיומו של המופע, כך תקבל אנרגיה זמינה וקלה לעיכול.
"ישנם כמה דגשים תזונתיים שעליה לתת עליהם את הדעת, בעיקר בנושא בריאות העצם: עליה לדאוג לאספקה נאותה של סידן שמקורותיו העיקריים הם חלב ומוצריו, טחינה משומשום מלא וסרדינים, וכן לוודא שרמות הוויטמין D תקינות".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה בהולמס פלייס:
"ליא מודעת לחשיבות העיסוק בפעילות גופנית, וניכר שזו הסיבה שהכושר תמיד היה חלק מחייה. ליא תירגלה פילאטיס במשך שנים רבות ומדובר בתרגול מעולה ששם דגש על מרכיבים רבים החשובים לכלל האוכלוסייה ולמבוגרים בפרט. המעבר של ליא לפעילות במים מובן מצד אחד, היות שבמים ההתמודדות עם משקל הגוף היא פחותה, מה שמאפשר להוריד עומסים ממפרקים ועדיין להתאמן בצורה אינטנסיבית ומותאמת. מצד שני, לאי־נשיאת משקל יש גם מחיר, בעיקר בגיל המבוגר ובקרב נשים, שכן השכיחות של אוסטיאופורוזיס גבוהה ופעילות נושאת משקל חשובה ביותר.
"אחת המטרות החשובות באימון אנשים מבוגרים היא לחזק מרכיבים תפקודיים התורמים למניעת נפילות, שנחשבות גורם מרכזי לפגיעה, לסיבוכים ולתמותה בגיל הזה. תרגול של שיווי משקל, נשיאת משקל גוף, מעברים נכונים ממנחי גוף שונים (ישיבה, עמידה, רצפה) חשובים ביותר, והתרגול במים לא תמיד מאפשר את העבודה הזו. הייתי ממליץ לליא להמשיך בהידרו המצוין ואולי כן לחזור לפילאטיס, לשיעור שיותאם לה ובו תקבל השלמה לאימון הרצוי בגילה".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"לליא גישה מציאותית, בריאה ונכונה לגבי סימני הגיל, הנותנים אותותיהם גם על העור, אף שהיא נראית צעירה לגילה ובעלת עור מצוין. ליא מקפידה להסיר איפור בכל לילה וזה מעולה. הייתי ממליצה מדי פעם לשטוף את הפנים גם בסבון פנים עדין (ולא מייבש) נוסף על השמן שבו היא משתמשת. כדאי למרוח סרום מתחת לקרם הלחות, כי החומר מרוכז ונותן לעור 'דחיפה' של הזנה ולחות. ליא לא מעוניינת בניתוח פלסטי, כך שאני ממליצה לשלב בין הזרקות לטכנולוגיות לא פולשניות שמשתמשות בעיקרון של חימום כדי לייצר מתיחה של העור".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"כמה אור וחדוות יצירה יכולים להיות באדם אחד. ליא אישה מיוחדת במינה, מהמקום שהיא נמצאת בו היום היא מצליחה לראות את התמונה השלמה של חייה ואולי גם של החיים עצמם. היא נותנת מקום רגשי לעצב ולכאב על לכתו של בעלה, על חלק מבחירות חייה, ועם זאת יודעת להסתכל ולאחוז תמיד בצדדים החיוביים של החיים. יש בה משהו מפוכח מאוד, מלא אינטליגנציה רגשית והמון אהבה פשוטה למסע הזה שנקרא החיים. לא תמיד היה לה קל, היא חוותה הישרדות ומחסור, אך לימדה את עצמה לעבוד קשה, להתמיד ולהתפתח בפן המקצועי והאישי לאורך כל הזמן הזה. ליא היא אישה נדירה, אשר לא נכנעת לגיל או לתכתיבי התרבות או החברה ומצליחה בכל פעם להישאר רלוונטית ולהמציא את עצמה מחדש.
"היא שומרת על אורח חיים פשוט ומלא תבונה, אוכלת לפי צרכיה, מטפחת את עצמה בעדינות. יש בה קבלה עצמית מעוררת השראה וקנאה, היא מעריכה כל רגע שניתן לה להמשיך ולעשות את מה שהיא הכי טובה בו – להופיע על במה. נראה שהיא מסוג האנשים שחיים את המקצוע שלהם ושהמקצוע הופך להיות כל עולמם. טוטאליות כזו יכולה להערים לא מעט קשיים ולהוליד לא מעט מחירים, אבל במקרה של ליא נראה שהאישיות שלה פשוט מצליחה להתמודד עם הכל וליצור חיים שלמים, פשוטים ועשירים בכל טוב. מה עוד ניתן לבקש? רק בריאות לעוד המון שנים של יצירה פורייה. שתמשיך ככה. אמן".
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
