שיבא: במהלך כריתת רחם - ניקבו הרופאים את המעי

לאחר שהתגלה גידול שפיר ברחמה, עברה המטופלת בחודש אוקטובר 2013 בבית החולים "שיבא" בתל השומר ניתוח לכריתת הרחם בשיטה לפרוסקופית, שיטת ניתוח שאינה מצריכה את פתיחת הבטן של המנותח ומבוססת על החדרת מצלמה לגוף המנותח.

עוד בנושא:

במיון לא התייחסו להפניה - התינוק שוחרר והפך לצמח

"רופאים ניקבו את המעי בקולונוסקופיה - וגם החמיצו הגידול"

תביעה: המעיים נוקבו פעמיים ברציפות בקולונוסקופיה

לאחר הניתוח שוחררה האישה לביתה, אך כעבור מספר ימים שבה לבית החולים עם חשד לקרע במעי הגס שלה. בניתוח דחוף שעברה אובחן כי המעי שלה אכן נוקב והיא נדרשה לאשפוז נוסף. בנוסף, במשך כחצי שנה נאלצה התובעת להיעזר בנקז חיצוני וכן היא הזדקקה לניתוח נוסף להוצאתו.

ביהמ"ש: "בעת חיתוך הרחם פגע המנתח במעי"(צילום: shutterstock)

מומחה מטעם התובעת העיד בבית המשפט ותיאר כי החלטת המנתחים לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית הינה "תמוהה", כלשונו, שכן המנותחת עברה בעברה שני ניתוחים פתוחים, עובדה שמגבירה את הסיכון להידבקויות. "תמוה מדוע בחרו ניתוח לפרוסקופי ולא פתוח ביודעם את ממדי הרחם הגדולים המקשים על ניוד המכשירים בתוך הבטן ועל הוצאת הרחם דרך הנרתיק. לדעתי, רופא מיומן היה מתכנן את הניתוח מלכתחילה על ידי פתיחת הבטן", העיד המומחה.

המומחה מטעם בית החולים העיד מנגד כי ההידבקויות כתוצאה מניתוחי הבטן הקודמים אינן מהוות התווית נגד לכריתת הרחם בשיטה שננקטה, וכי האופן בו בחרו רופאי בית החולים לבצע את הניתוח מקובל מזה שנים רבות בפרקטיקה הרפואית.

"מצופה ממנתח סביר לוודא שלא נותר נזק למעי"

השופט מנחם מזרחי קובע בפסק דינו כי המנתחת של בית החולים התרשלה בכך שלא וידאה בטרם הוצאת הלפרוסקופ כי מעי של המנותחת לא נפגע בניתוח. "מצופה מרופאים מנתחים סבירים, שברשותם הכלים הטכניים המיטביים לכך, כי הניתוח לא יסתיים מבלי שהאוחז בלפרוסקופ יתבונן התבוננות קפדנית ביותר בכל איברי הבטן, ובפרט בחלקים המשיקים למעי, ולא יאשר את סגירת הניתוח אלא אם שוכנע בוודאות כרופא סביר שלא נותר נזק למעי", קובע השופט בפסק דינו.

השופט קבע כי רופאי בית החולים לא התרשלו בעצם הבחירה בניתוח הלפרוסקופי, אך קובע כי התובעת הוכיחה כי הניתוח היה רשלני שכן "בעת חיתוך הרחם והוצאתו פגע המנתח במעי", לשון פסק הדין.

השופט גם פסק כי רופאי "שיבא" לא הציגו בפני התובעת את האפשרות לנתח אותה בשיטה "הפתוחה" ולא פרשו בפניה את מלוא הסיכונים והסיכויים הכרוכים בשתי שיטות הניתוח. המנותחת, שאינה שולטת באופן מלא בשפה העברית, לא הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח בשפה הרוסית, ובכך נפגעה זכותה של האישה לאוטונומיה על גופה.

את נכותה של התובעת העריך השופט בשיעור של 19% בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מניקוב המעי. כתוצאה מניקוב המעי סובלת האישה מאי סדרים במערכת העיכול, אשר עשויים להחריף עם חלוף הזמן.

בית משפט השלום ברמלה פסק לתובעת פיצויים בסך יותר מ-540 אלף שקלים. את שכר טרחת עורך דינה העמיד השופט על 108 אלף שקלים.