להזיע לחינם: האם יש מגבלה להוצאה הקלורית היומית?

לרוץ, לרכוב או פשוט להרים משקולות, העיקר להזיע יותר. כבר שנים שאנו שומעים שפעילות גופנית היא הפתרון לעלייה במשקל, אך האם יכול להיות שגם למידת ההשפעה שלה ישנם גבולות ברורים? בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה למדידת ההוצאה הקלורית אנו מגלים כי קיימת תקרת זכוכית לסך שריפת הקלוריות היומי. הגבלה זו קבועה ואינה משתנה, גם אם נקפיד להיות פעילים או נתאמן בחדר הכושר.

קיראו עוד:

לא תאמינו: כמה קלוריות תורידו בניקיונות החג? בדקנו

כמה קלוריות באמת שורפים בזמן מנוחה

14 שיטות לשרוף יותר קלוריות בעת הליכה

בעולם הישן האדם הקדמון היה תלוי בפגעי מזג האוויר ובזמינות מזון המשתנה בין עונה לעונה, כאשר במהלך עונות יבשות ירידה בכמות בעלי החיים הזמינים לציד וקושי במציאת פירות ואגוזים לליקוט, חייבו אותו בהשקעת אנרגיה רבה יותר למציאת מקורות הזנה.

המאמץ הגופני אמנם פתר את המחסור הזמני במזון, אך הוא גם הביא עימו עלייה נוספת בהוצאה הקלורית, ולבסוף דרישה למציאת כמות מזון גדולה יותר. ככל שהאדם השיג יותר אוכל, כך גם הלכה ועלתה ההוצאה הקלורית במעגל אינסופי המזין עצמו שוב ושוב.

מעגל הקסם הזה לא תרם להישרדות האדם הקדמון אלא להיפך - היקשה על קיומו והביא להכחדות זנים שונים. אם לזנים אלו היה מנגנון אבולוציוני המאפשר עלייה בפעילות היום-יומית ללא "תשלום" קלורי, כנראה שזני אדם רבים יותר היו מצליחים לשרוד בתנאים קשים ולעבור בשלום תקופות של חוסר במזון. למרבה ההפתעה, המנגנון הזה קיים אצלנו.

האם גם להוצאה הקלורית שלנו יש גבולות?

מנגנון ההישרדות היעיל של הגוף

מחקר פורץ דרך בנושא חקר את אורח חייהם של שבט ההדזה (Hadza) - שבט אפריקאי החי בסוואנה בצפון טנזניה, המנהל חיים קדמוניים בהם הנשים מלקטות והגברים צדים. התנועה היום יומית של ההדזה גבוהה פי 15 מזו של האדם המערבי הממוצע, אמנם ממצאי המחקר חשפו שההוצאה הקלורית היומית שלהם זהה.

בנוסף מחקרים מצאו כי תושבים המתגוררים בארצות מתפתחות כמו איי סיישל, גאנה, ג'מייקה ודרום אפריקה שורפים את אותה כמות קלוריות כמו תושב ממוצע בניו יורק, אמסטרדם או תל אביב.

גם בקרב בעלי חיים התמונה דומה. קופים, דובי פנדה וחיות אחרות שורפים את אותה כמות קלוריות כאשר הם בשבי ובטבע למרות שהפעילות הגופנית שלהם בשני המצבים שונה לחלוטין. כאשר מכניסים עכברים לכלובים במעבדה ומאפשרים להם לרוץ על גבי גלגל ריצה הם תמיד "יקפצו" על ההזדמנות ויגבירו את מספר סיבובי הגלגל בכל יום. אך גם כאן, למרבה ההפתעה, ללא עלייה בהוצאה הקלורית היומית.

מפתיע, אך לאדם המערבי הוצאה קלורית יומית הזהה לזו של שבט אפריקאי

כיצד ניתן להסביר את המנגנון השומר על האדם ובעלי החיים לחסוך בסך הקלוריות היומי? אחד ההסברים הוא היכולת להקטין את רמת הפעילות הגופנית היומיומית הלא יזומה, זו הנפרדת מפעילות המטרה, כמו זו הדרושה להשגת מזון למשל. האדם הקדמון רץ עד שהשיג את טרפו אבל לאחר מכן ישב ונח שעות רבות, ממש כמו האריה ששוכב תחת העץ ומניף את זנבו לכאן ולכאן במשך שעות רבות.

הסבר נוסף הוא היכולת של שרירי הגוף להתייעל ולבצע את אותה פעולה במספר קלוריות נמוך יותר, כמו מכונית משומנת המסוגלת לנסוע יותר על כל ליטר דלק. ההסבר האחרון הוא שגופנו למד לצמצם פעולות פחות הכרחיות בשלבים של צמצום בצריכה הקלורית: למשל להקטין את זמן המחזור החודשי ולהגדיל את התקופה בין מחזור למחזור, לצמצם את העלייה בהוצאה הקלורית בזמן היריון והנקה, ולהקטין את ריכוז הטסטוסטרון בדם אצל גברים.

חשוב גם לזכור שרק פעילות גופנית לבדה ללא שינוי תזונתי איננה יכולה לתרום לירידה משמעותית במשקל. מחקרים עדכניים מצביעים על ירידה של 100-300 גרם בלבד בשבוע במהלך תוכנית אימון שבועית הכוללת 4-5 ימי אימון, בהם נשרפים 400-500 קלוריות.

מודל "תקרת הזכוכית" שתואר מסביר בדיוק את הסיבה לתוצאות לא מספקות אלו. עם זאת כדאי לזכור שלפעילות גופנית השפעות בריאותיות ומנטליות מרחיקות לכת שאין עליהן עוררין בספרות המדעית.

הכותב הוא דיאטן קליני המתמחה בהרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט

רוצים לדעת כיצד לעבור את חג הפסח ללא קלוריות מיותרות?