עלייה של מאות אחוזים בשימוש במשככי כאבים ממכרים בישראל

עלייה של המינונים(צילום: shutterstock)

משככי הכאבים ממשפחת האופיואידים הם תרופות נרקוטיות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית ונחשבות לחזקות ביותר. התרופות האלו מופקות מצמח הפרג, שממנו מופקים גם סמים כמו אופיום והרואין.

בקבוצת משככי הכאבים האופיאטיים נכללות תרופות כמו בופרנורפין, פנטניל, אוקסיקודון, טרגין, פרקוסט וטרמדול, המיועדות לחולים עם כאבים עזים כמו מטופלים לאחר תאונה או ניתוח או חולי סרטן, ובחלק מהמקרים גם לחולים הסובלים מכאב כרוני. התרופות הללו אמנם נועדו לשפר את מצבו הרפואי של החולה, אבל בחלק מהמקרים הם גורמים להתמכרות קשה: מחקרים מראים שבין 15 ל־20 אחוז מנוטלי התרופות האלו יתמכרו להן.

על פי הנתונים המתפרסמים כאן לראשונה, בקופת חולים כללית - שמבוטחיה מהווים כמחצית מאוכלוסיית המבוטחים בישראל - בשנת 2010 היו 148,584 מטופלים שקיבלו את אחת מהתרופות האופיאדיות לשיכוך כאב. בשנת 2017 המספר יותר מהכפיל את עצמו, והוא עומד כבר על 334,105 מטופלים. בהתאם, גם מספר המרשמים גדל בצורה דרמטית בשבע השנים האחרונות. גם בקופת חולים מאוחדת נרשמה עלייה: בשנת 2013 ניתנו 115,031 מרשמים על ידי רופאים בקופת החולים, ובשנת 2017 המספר זינק ל־165,784. קופות חולים לאומית ומכבי לא העבירו את הנתונים שלהן.

"הפתרון הכי קל עבור הרופאים"

"הכי קל לרופא לרשום למטופל את התרופה כדי שלא יכאב לו", מסביר ד"ר רון תומר, מנהל הוועדה המקצועית וחבר מועצה של ארגון הרוקחות בישראל. "התרופות האלו מפחיתות את הכאב של החולה, אבל לאט לאט המטופל מגדיל את המינון והוא עלול להתמכר".

לדבריו, הנתונים שנחשפים אינם מפתיעים, והם מהווים רק את קצה הקרחון של התופעה האמיתית. "יש הרבה אנשים שמצליחים לקבל את התרופות האלו בצורה לא חוקית", מסביר ד"ר תומר. "אין שום יכולת לבית־המרקחת לבצע מעקב או אכיפה נגד הדבר הזה".

"המערכת הרפואית גוררת את המטופלים לשימוש באופיואידים", מסבירה ד"ר נילי קרקו־אייל, ראש הקליניקה לזכויות החולה במכללה למנהל. "אדם שרוצה לקבל רישיון לקנאביס רפואי צריך להיות מטופל לפחות שנה במרפאת כאב במשכך כאבים, ולכן לא מפתיע שיש עלייה במספר המטופלים ובמספר המרשמים בשנים האחרונות".

"לפני כחצי שנה, כשמשככי כאבים מבוססי אופיום הוכרזו כגורם מוות עיקרי בארה"ב, היה לנו ברור שזהו נושא שחייבים לשפוך עליו אור גם פה בישראל", אומרת עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הוגשו בקשות חופש מידע לכל קופות החולים, והנתונים שהגיעו הפתיעו אותנו בחומרתם. נראה כי הזינוק המשמעותי בכמות המרשמים והמטופלים שם את ישראל במסלול דומה לזה שארה"ב צועדת בו כבר מספר שנים. עכשיו, כשהמספרים בחוץ והמידע חשוף, אנו בהחלט מצפים שמשרד הבריאות וקופות החולים יפעילו תכנית מניעה ולא יתעוררו כשהנזקים יהיו חמורים יותר".