האם הטרייה מיכל זוארץ נפגשת עם הפונדקאית

כתבת וידאו: גיל קורוטקי

צלם: טל שחר

עורכת: רחל קרחי

שתי נשים רוכנות בדאגה מעל העריסה הוורודה של אמה, פעוטה בת שישה שבועות השוכבת על גבה ומגהקת ללא הפסקה. "הרופא אמר לי שאין סיבה לדאגה", מספרת מיכל זוארץ, "הוא טוען שהגיהוקים האלה מטרידים את ההורים יותר ממה שהם מטרידים אותה". האישה השנייה, גבוהה ורזה, תכונה בכתבה זו באות הראשונה של שמה הפרטי – א'. לפני שישה שבועות היא נכנסה לחדר הלידה בבית חולים בצפון הארץ כשעל פרק ידה קשור צמיד ובו הכיתוב "אם נושאת". היא זו שהביאה לעולם את אמה, בתם של זוארץ ובעלה, משה לבקוביץ.

"לא פחדתי מעין רעה". מיכל זוארץ ובתה אמה

"למה צילצלת לרופא? היית צריכה לשאול אותי", אומרת א' ומלטפת את אצבעותיה של אמה. "הייתי מספרת לך כמה היא גיהקה ושיהקה כשהייתה בתוכי. אחת לארבע שעות היו לה התקפים כאלה. אני גם יכולה לספר לך באיזו שעה בלילה היא מתעוררת".

"באיזו?" מסתקרנת זוארץ, שעד לאחרונה הייתה רק אמא של טום בן ה־18 ועדיין מתקשה להתרגל למחשבה שחלום חייה התגשם.

"בשתיים וחצי לפנות בוקר", משיבה הפונדקאית.

"בול!" קוראת זוארץ ושתי הנשים נצמדות זו לזו בחיבוק שכולו אהבה. הקשר ביניהן נוצר לפני שנתיים, בתיווכן של עורכות הדין סיגל רוסק־גיסין ותמר רובינשטיין, שהקימו את "חיים חדשים – פונדקאות תמר וסיגל". במשך שנתיים, מיום שנחתם ביניהן החוזה, הן צעדו בדרך משותפת שידעה עליות וירידות. הניסיון הרביעי הצליח ולאור התוצאות הגבוהות של בדיקת הדם הועלתה האפשרות שהפונדקאית נושאת תאומים. "הייתי בקאנטרי, עם טום ובעלי, יצאתי למגרש הכדורסל וצרחתי לאלוהים 'תודה!' הייתי בטוחה שהוא מפצה אותי פעמיים על כל שנות הייסורים", מספרת זוארץ, "אבל האושר היה קצר, בשבוע החמישי א' הפילה".

בניסיון השישי, האחרון המותר על פי החוק, א' הרתה. במשך תשעה חודשים נשמר ההיריון בסודי סודות, מחשש לעוד אכזבה. "לא פחדתי מעין רעה", אומרת זוארץ, "אבל אני מאמינה בפסוק 'אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין'. רק בחודש השמיני שאלתי את הרופא, 'אני יכולה לגלות לאמא שלי?' והוא ענה 'כמובן'. לרגל יום הולדתי ה־50 קיבלתי את מתנת חיי – אמה".

למה דווקא אמה? 

"אהבתי את הצליל הרך של השם הזה, אבל בחרתי בו מסיבה נוספת. אמה זה ראשי תיבות של א', שמה של הפונדקאית, מ' זה אני ובעלי משה, וה' זה אלוהים, שבלעדיו הנס הזה לא היה מתרחש".

"פונדקאות היא חוויה מעצימה"

א', בת 40, נשואה ואם לשניים, לבושה בצניעות כיאה לשומרת מסורת, מחייכת. "אמה זה גם ראשי תיבות של 'אלוהינו מלך העולם'. ידעת?"

"וואלה, קניתי!" קורנת זוארץ שכבר עונדת לצווארה שרשרת זהב עם שם בתה, מתנה מחברה טובה. ב־6 באפריל היא קיבלה בווטסאפ צילום של זוארץ, ללא חולצה, מצמידה את אמה לחיקה. "לבקו, בעלי, היה בעננים ושלח את הצילום לכל מי שהוא מכיר, אפילו לקבוצות ווטסאפ של חברי ילדות מהצופים".

הצחוק שמתגלגל ביניהן לא מפריע לאמה, שנרדמה בעריסה. התקף הגיהוקים חלף. "חכי", מעידה א' בעלת הניסיון, "בעוד ארבע שעות הוא יחזור".

לא כל קשר בין אם ביולוגית לבין פונדקאית מסתיים בלידה טבעית, תינוק בריא וקשר טוב בין שתי האמהות. במקרה הזה הן הפכו לחברות נפש, אחיות בדם. זוארץ, שחקנית ומנחת טלוויזיה ("שישי עם מיכל"), החליטה לחשוף בכנות ובאומץ את המסע המפרך שעברה בדרך לילד שני מפני שעד לפני שנתיים לא ידעה שהאופציה של פונדקאות יכולה להתבצע בישראל. א', שכבר ילדה שני תינוקות בהליך פונדקאות, מספרת: "קיבלתי גנים טובים מאמא שלי, שילדה 11 ילדים בלי אפידורל. גם הלידות שלי קצרות וקלות. ברור שהתשלום הכספי מהווה גורם בהחלטה להפוך לפונדקאית, אבל זה לא העיקר".

-מה העיקר? 

"הידיעה שזכיתי להביא ילד לבני זוג שללא עזרתי לא היו יכולים להפוך למשפחה. עבורי, פונדקאות היא חוויה מעצימה. התינוקת הראשונה שילדתי בהליך פונדקאות כבר בת ארבע. ילדה מקסימה. אני מוזמנת לחגיגות יום ההולדת שלה והוריה שולחים לי זר פרחים ענקי ביום הולדתי. בלידה של אמה התרגשתי הרבה יותר מאשר בלידות של שני ילדיי הביולוגיים דווקא מפני שהיא לא שלי. ידעתי שאני חייבת להחזיר בשלום את העובר שניתן לי למשמרת, ברחם".

הכתבה המלאה ביום שישי ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים"