איך יונה אליאן מצליחה להיראות צעירה בגיל 68
השחקנית יונה אליאן מקפידה על "אכילה מודעת", מסתפקת באימוני פילאטיס, ומתמסרת פה ושם לבוטוקס. המומחים ממליצים לה לא להתכחש לחיבתה ללחם, לצאת להליכה ספורטיבית ולנסות תרגילי כוח, ואפילו לשקול טיפול אסתטי בטכנולוגיות זעיר־פולשניות
מי אני:
"שחקנית. 'הקומה השלישית' בבית ליסין, ששי ואני התחלנו להריץ מופע משותף, 'עדיין נשואים?', נשואים 45 שנה וזה מצדיק מופע. מצלמת עונה חמישית של 'סברי מרנן': כולנו נהנים על הסט, מתייחסים לזה כמו אל קייטנת קיץ, התקבצו אנשים מוכשרים ונהדרים, זה בילוי, באים בבוקר ומתחילים לצחוק."בתחילת הדרך, אחרי הסרט 'נורית' והבימה, עשיתי את '3, 4, 5 וחצי'. עבדנו על תוכנית אחת במשך שבוע. גדל דור שלם על התוכנית הזו, ומה שמפתיע אותי עכשיו זה שאני מופגזת בבקשות לברכות ווטסאפ לבר־מצווה וסלפי עם ילדים - אני מגדלת עוד דור עכשיו. הכיף שעובר עלינו בצילומים יוצא מהמסך החוצה.
"אני יו"ר אגודת הידידים של שדולת הנשים, עושה עבודה התנדבותית, זה בדמי. לאחרונה השדולה השיגה צו בית משפט שאוסר לעשות קורסים לגברים בלבד, יש קו חם לנשים שצריכות ייעוץ משפטי, הישגים בהעברת חוקים בכנסת. אני גם יושבת בהנהלת קרן הקולנוע, וחוץ מזה אני אמא של ואשתו של. אני ילידת 1950גרה בתל־אביב, גובה 1.70 מ', שוקלת 67 קילו בערך, קצת מתניידת".
יום העבודה שלי:
"יש ימי עבודה שיש בהם רק הצגה בערב ואז אני נותנת לעצמי פריבילגיה של יקיצה טבעית, לקראת 11 בבוקר. כל הגוף שלי מכוון לעבודת לילה כי אז אני צריכה להיות במיטבי. אחרי הצגה לוקח המון זמן עד שמגיעים הביתה, ואם זה בעיר יש אדרנלין, ואני לא נרדמת לפני 3 בלילה. פעמיים בשבוע אני מופיעה בערב. כשאני מצלמת בבוקר המונית אוספת אותי כבר בחמש וחצי בבוקר, משם יוצאת להצגה, וחוזר חלילה. כמעט לא ישנה. לפעמים אני גונבת שעת שינה בצהריים כשזה מתאפשר."תוך כדי זה יש לדאוג לבית, לארוחות לילדים. אני אוהבת לארח ולבשל, זה ממש תחביב שלי. כשאין לי עבודה אני מזמינה ילדים או חברים לבוא לאכול, אני במטבח מהבוקר, עומדת על הרגליים, זה עונג אדיר. לצערי שישי־שבת הם לא ימי מנוחה בדרך כלל: ההופעות עם ששי הן בימי שישי, ובשבתות כמעט תמיד יש הצגות בערב. הילדים שלי מתעסקים באמנות, הבן מוזיקאי והבת שחקנית, יש להם לו"ז דומה ומשונה".
אוכל זו התאווה שלי. יונה אליאן(צילום: רמי זרנגר)
התזונה שלי:
"יש לי נטייה להשמנה ועם הגיל קשה לרזות, אבל מצד שני מעולם לא עשיתי דיאטות נוקשות. אני תמיד מודעת לאוכל, לכמויות ולסוג האוכל. אני שומרת על משקל הגיוני רוב הזמן, יש חודשים שאני מעלה או יורדת, אבל זה כמעט אותו משקל בשנים האחרונות. אני דוגלת בזה שלפעמים אני מרשה לעצמי לאכול הכל ולמחרת 5־4 סנדוויצ'ים קלים. אם אנחנו במסעדה או באירוע, אני לא עושה חשבון. התאווה הגדולה שלי היא לאוכל, אני מאוד אוהבת לחם. אני משתדלת להיות על המשמר, אבל לא בהפרזה. ממעטת באורז ובתפוחי אדמה, אוהבת ירקות וכל מיני סוגים של סלטים, אוהבת בשר."מאז שהילדים עזבו את הבית אני מבשלת כשבא לי, כך שבאופן רגיל אנחנו אוכלים אוכל לא מבושל כמו סלטים או סנדוויץ' לארוחת צהריים. מי החליט שחייבים לאכול אוכל מבושל בצהריים? לחם עם גבינה לבנה ומלפפון או צנונית זה נפלא ליד ביצת עין. צריך להוציא מהראש שחייבים לאכול מבושל בצהריים. אני אוכלת כרובית בתנור, שעועית, ברוקולי, זה פשוט טעים לי.
"אני מקשיבה לגוף, שמה לב אם אני רעבה. אני לא אוכלת בלילות וזה לא פשוט אצל שחקנים. אני אוכלת בארבע אחר הצהריים וחוזרת ממש רעבה, אבל חותכת מלפפון וגמבה, מוציאה גבינה לבנה, אולי ביצה קשה, זה משביע. זה סטייט אוף מיינד. כמעט כל יום אני על הבמה, ואני צריכה להיראות טוב ולהיכנס לאותו בגד. יש לי מדד מתי מתחיל להיות צפוף עליי. בצילומים תמיד נראים רחבים בחמישה קילו, צריך איכשהו לתמרן בין ארוחות וסנדוויצ'ים".
כושר:
"אני לא ממש אוהבת התעמלות מלבד פילאטיס מכשירים. אני באה מתי שאני רוצה, בהתאם ללו"ז. משתדלת פעמיים בשבוע, אבל לא תמיד מצליחה. אני מנסה לשמר את זה לאורך זמן. כשאני וששי בחו"ל אנחנו הולכים עשרה קילומטר ביום. בארץ אנחנו לא עושים הליכות לעיתים קרובות. לקראת ערב אני יוצאת לעבודה ובבקרים לא מתאפשר".
טיפוח:
"יש לי ספר שאני מכורה לו 25 שנה. הפסקתי לצבוע, עושה רק גוונים שמשתלבים עם השיבה. אני לא חושפת את עצמי לשמש ומטפלת בעצמי בקרמים טובים. בגלל שאני מתאפרת כל יום, אני מקפידה לנקות היטב את העור לפני השינה, זה אולי הכי חשוב. אני לקוחה קבועה של לה פררי, הם באמת יקרים אבל טובים. גם מניקור אני עושה בעצמי, אני יודעת למרוח לק היטב ואין לי זמן לכל הסידורים האלה. לפני שמונה שנים עשיתי הרמת עפעפיים, פחדתי פחד מוות, רציתי לברוח, אבל הייתי מרוצה. עשיתי בוטוקס פעם או פעמיים, אבל אני לא מתמידה, בגלל שאין לי זמן וזה גם לא מטריף אותי. הזרקות אחרות אני לא עושה בכלל, כי בעיניי קמטים יותר יפים מפנים נפוחות."אני מתעניינת בהרמת קו הלסת, אבל מתברר שאי־אפשר לעשות משהו קטן ואז זה כבר מפחיד אותי. מתישהו אני אאזור אומץ, אני מחכה עוד קצת. בכל מה שקשור לתחזוקת גוף ופנים, לדעתי עשרה אחוז זה מה שאת עושה ותשעים אחוז תורשה. קיבלתי מאמי עצמות לחיים גבוהות שמחזיקות לי את הפנים. אפשר לעזור לזה קצת, אבל לא ממש לשנות משהו שקיבלת בירושה".
לנפש:
"אני מאמינה בלב שלם שמידה מסוימת של סיפוק והגשמה בחיים היא הקוסמטיקה הכי טובה. המקצוע שלי מכניס אותי למתחים, אבל היכולת לשלוט בדברים, לראות את היופי במה שיש לך, אלו הקרמים הכי טובים. ולאהוב הרבה, לאו דווקא במובן הרומנטי. הארכת תוחלת החיים זו אחת המהפכות הגדולות של הדור שלנו, זה גיל התבונה, כבר שילמת את החובות ועכשיו אפשר לדאוג לכך שזו תהיה מערכה נהדרת.
"פעם חשבתי שאני אפרוש ואחיה במקום רגוע, אגדל בזיליקום, אבל מסתבר שדווקא התעסוקה ממלאת אותי. זה גיל שאני פחות עושה חשבון מה חושבים עליי. אין לי צורך לרצות מישהו - איכשהו, כבר חבל על הזמן. אני מתרחקת מרוע, נותנת לעצמי את הספייס. אני וששי מדברים על זה במופע שלנו, במקום לענות לכל אחד ששואל 'איך מחזיקים מעמד?' יש הקרבה אבל גם יש זכיות".
שורה תחתונה:
"אני אומרת תמיד לקרובים שלי, שאם יקרה משהו חלילה ומחר אמות, תדעו שהיו לי חיים טובים, שלמים, מלאים ומאושרים. ששי רוצה שיכתבו על המצבה שלו 'מת בגיל 130 טרם זמנו'. צריך לחיות את היומיום, למצות את עצמך בכל רגע, לאסוף את הרגעים הטובים עכשיו. לעשות עצירה, לא לחשוב על מה שהיה ולא לתהות לגבי מה שיהיה. אני עוצרת לנשום את הרגע כשהילדים יושבים איתנו וצוחקים, או כשאני עם ששי בחו"ל, או פתאום באמצע הצגה. אני אומרת 'תעצרי, תראי מה זה, נס, לא מובן מאליו'. אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"יונה אוכלת באופן שקול ויודעת לאזן אחרי שהיא מפריזה. התפריט שלה מגוון והיא אינה נמנעת מאף מזון, ובכך מספקת לגופה את כל הדרוש לו. התפריט שלה עשיר בירקות צבעוניים המספקים לגופה ויטמינים ומינרלים שונים.
"אין בעיה לאכול מזון לא מבושל. אפשר לקבל פחמימות, שומנים וחלבונים גם במזון קר. אהבה ללחם אינה דבר רע. היא יכולה לוותר על פחמימות כמו אורז, פסטה, דגני בוקר, ולאכול במקומם לחם כמקור לפחמימה. לחם מזין עם ממרח בריא וירקות זו ארוחה מצוינת. יונה נוהגת בתבונה כשהיא מעדיפה ארוחה קלה בלילה".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, ביה"ס להסמכת מדריכי כושר ותנועה, מקבוצת הולמס פלייס:
"פילאטיס מכשירים הוא אימון נפלא עם יתרונות רבים, ולרוב יונה מצליחה להגיע פעמיים בשבוע וזה מצוין. יונה וששי גומאים מרחקים בהליכה כאשר הם בחו"ל וחבל שהם לא מאמצים את העניין הזה כחלק מהשגרה היומית שלהם בארץ. הייתי ממליץ ליונה לבדוק אפשרות לשלב 2־1 אימוני כוח קלאסיים בחדר כושר".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
יונה מקפידה לאורך שנים על טיפול נכון, אשר כולל את המרכיבים החשובים מצד אחד ולא נוטה להגזמה מצד שני: ניקוי של העור, שימוש בתכשירי הזנה טובים, ומיעוט חשיפה לשמש. אני ממליצה להשתמש פעמיים בשבוע בתכשיר המכיל נגזרת פעילה של RETIN A במקום קרם לילה. יונה אומרת שקמטים יותר יפים מפנים נפוחות, וזה נכון, אבל היום יש דרך לטפל בעור בשילוב של טכנולוגיות וטכניקות אשר ישפרו מאוד נפילה של העור מבלי לשוות לפנים מראה נפוח או נטול הבעה. שיטות זעיר־פולשניות באמצעות גלי רדיו או לייזר יכולות לטפל במרפאה (ללא ניתוח, החלמה או אשפוז) במתיחת קו לסת וסנטר".
צביה חי־אל – מנחה, מאמנת, מנהלת מרכז מעגלים:
"יש תחושה שיונה עבדה קשה כל חייה כדי להגיע לרגע הזה ממש וליהנות מכל רגע. היא קוטפת עכשיו פירות של שנים ארוכות של עשייה, והיא מגיעה לשנים האלה של חייה כשהיא בשיאה מכל הבחינות. מבחינה נפשית ורגשית יש בה בשלות, עומק, והכי חשוב - פרופורציות נכונות לחיים.
"הקוסמטיקה הכי טובה היא סיפוק ושמחה. יונה רואה את היופי בכל דבר, היא מתנדבת, משקיעה את הנשמה שלה ואת רוחה במה שחשוב לה. ערכים, פיתוח נשים ותרומה לקהילה - אלו הם הכוחות המניעים והדלק של החיים שלה, וזה מרשים. כשאנחנו מנתבים את חיינו לנתינה, האנרגיה הזו חוזרת ומכפילה את עצמה ומגדילה את הרצון לתרום ולהיות בקשר עם האחר.
"יש לה חושים טובים לחיים, וגם כשיש בהם קצת בלגן היא יודעת איך לארגן את הכל מחדש. אורח חיים של שחקנים הוא באמת מאתגר מבחינת שעות הערות בלילה, ויונה מתמודדת עם זה כהלכה. גם מבחינת התזונה נראה שהשקפת העולם שלה מנהלת את העניינים באופן מאוזן יחסית. אהבתי את הגיוון ואת השאיפה לאיזון מתמיד בין האהבה לאוכל לשליטה בו.
"אין הרבה דברים חשובים יותר מאשר להיות שלם עם חייך ועם עברך, ובזה יונה פיצחה את חידת החיים. היא שלמה לגמרי עם המקום שהגיעה אליו, וברור שכמו אצל כולנו הדרך לא תמיד הייתה קלה. החוכמה בחיים היא להתבגר בשלום, לדעת שעשית את הכי טוב שלך, שלפעמים נפלת ולפעמים קמת, ושהכל היה חלק מאותה תמונת חייך. להגיע לגיל בוגר בשלמות, זו אחת המתנות הגדולות ביותר שאדם יכול לתת לעצמו".
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
