מאות ישראלים פונים להפריית מבחנה "כי רוצים בנים"
נתונים חדשים שהציגה הוועדה הארצית לבחירת מין העובר בכנס בקריה האקדמית אונו, חושפים כי מאות ישראלים פונים מדי שנה לטיפולי פוריות כדי לבחור ללדת בנים, גם כשאין צורך רפואי
הישראליות רוצות בנים: נתונים שהציגה הוועדה הארצית לבחירת מין העובר מגלים כי מאות זוגות פנו לטיפולי פוריות בשנים האחרונות, גם ללא צורך רפואי, בבקשה לבחור את מין העובר. רוב הזוגות מבקשים ללדת בנים. הנתונים הוצגו בכנס בקריה האקדמית אונו בשיתוף משרד הבריאות.
מסיכום נתוני ועדת משרד הבריאות לברירת מין היילוד עלה כי בשנים 2005 עד 2016 פנו לאישור הוועדה 787 זוגות, מתוכן 21 פניות חוזרות. כ-70% מהפניות הגיעו מהמגזר היהודי, ו-30% מהמגזר הערבי. מרבית הפונים ביקשו ללדת בנים.
רוב הפונים (70%) היו הורים ל-4 ילדים ומעלה מאותו מין, ובכך התאימו לקריטריונים לבחירת מין העובר. כ-22% מהנשים הפונות נזקקו לעבור טיפול רפואי, וביקשו "על הדרך" להשפיע על מין העובר. גילן הממוצע של הנשים הפונות היה 36.4 ואצל הגברים 40.2.
בישראל אין זכות לברור את מין העובר, אלא בנסיבות מיוחדות. משרד הבריאות קבע תנאי סף שרק העומד בהם יכול להגיש בקשה מיוחדת הנידונה בפני ועדת מומחים. התנאים כוללים 4 ילדים משותפים מאותו המין ואף ילד מהמין השני. כל הטיפול אינו ממומן על ידי סל התרופות, ובעלות המגיעה לכ-20 אלף שקלים – נושאים ההורים.
ניתן לשלוט במין העובר רק באמצעות הפריה חוץ גופית. לכן, גם אישה שאינה סובלת מבעיית פריון, תיאלץ לקבל את הטיפול ההורמונלי, לעבור שאיבת ביציות, הפריה במעבדה ולאחר מספר ימים החזרת העובר מהמין הרצוי. את המין בודקים על ידי הסרת תא אחד מהטרום-עובר ובדיקה גנטית של הכרומוזומים.
"שאלות אתיות כבדות משקל"
המרכיב העיקרי הקובע את סיכויי ההצלחה של בחירת מין העובר הוא גיל האישה. בעוד שעד גיל 33 מדובר בכ-18% סיכוי לכל סבב טיפול, האחוזים יורדים בחדות מעל גיל 35, וסביב גיל 41 הם פחות מ-1%. תופעות הלוואי העיקריות מהטיפול קשורות להורמונים הניתנים, כשהסיכון העיקרי העיקרי הוא גירוי יתר שחלתי שעלול לגרום לבצקות."סוגיית התרת בחירת מין היילוד סוערת בעולם", אמרה נירית פסח, חברת הוועדה לבחירת מין העובר, "אנחנו יושבים בעין הסערה בכל החלטה, כשהסיבות העיקריות לפניות הן רצון להגשמת חלום, איום על שלמות המשפחה, חשש מבעיה גנטית, לחץ משפחתי וחברתי, סיבות דתיות או מצב נפשי קשה של אחד מבני הזוג".
ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי בקריה האקדמית אונו מוסיף כי "בחירת מין העובר מאפשרת לעצב את המשפחה כרצון ההורים מה שמעלה שאלות אתיות רבות משקל. מתוך כ-50 אלף משפחות בישראל להן יש 4 ילדים ממין אחד ואף ילד לא מהמין השני, פחות מאלף פנו עד היום לוועדה לבחירת מין העובר. כלומר מדובר בשבריר של אחוז מבין הזכאים".
"בארצות הברית התנגדו לאשר את הטכנולוגיה לבחירת מין העובר בעוד שישראל החליטה במקום להתנגד למהלך, לקבוע רגולוציה ולהחליט לכל מקרה לגופו בוועדה", מוסיף ד"ר סיגל, "חשוב לדעת שלא כל טכנולוגיה רפואית מתאימה לשימוש לצרכים לא רפואיים, אבל יש כאמור חריגים ומשפחות שעונות על הקריטריון של 4 ילדים ממין אחד, זכאים לבקש אישור להפריה שתקבע את מינו של היילוד הבא".
אלו המשפטים שנשים שעוברות טיפולי פוריות נאלצות לשמוע:
לפנייה לכתב/ת 
