רנטגן, CT, MRI ואולטרסאונד: המדריך השלם לבדיקות הדמיה

הם חוללו מהפיכה בעולם הרפואה והביאו לאיבחון מוקדם ומדויק, פתרו צורך מניתוחים מיותרים, והפחיתו תמותה של מיליונים ברחבי העולם. בדיקות ההדמיה הן מרכיב שעולם הרפואה אינו יכול בלעדיו ולמעשה לא ניתן לאבחן חלק ניכר מהמחלות כיום – בלעדי ממצאי הצילום והסריקה.

קיראו עוד:

חדש בשניידר: צילום רנטגן מופחת קרינה לילדים

פריצת דרך: סריקת MRI ב-5 דקות במקום שעה

פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI

צילום רנטגן. אין צורך בהכנות מיוחדות

שמות נוספים: צילום רנטגן, X-rays.

מה זה: צילום הרנטגן עושה שימוש בקרני X ומאפשרים הדמייתן של רקמות קשות בגוף (לרוב עצמות), ושל רקמות רכות הנראות בגוונים כהים ומעומעמים. הצילום מאפשר גם את הדמיית מערכת העיכול ומערכת השתן, באמצעות החדרת חומר ניגוד (כגון באריום).

סוגי בדיקות: צילום חזה, צילום בטן (המכונה גם: צילום בטן סקירה או צב"ס), צילום חוקן באריום המדמה את המעי, צילום של מערכת השתן, ועוד.

היכן: צילום רנטגן מתבצע בקופות החולים ובבתי החולים ברחבי הארץ.

אופן הבדיקה: לרוב מוצמד לוח צילום לאיזור המבוקש. המטופל מתבקש שלא לזוז והצילום אורך מספר שניות.

הכנות לפני הבדיקה: צילום לרוב אינו דורש הכנות מיוחדות.

תופעות לוואי: צילום הרנטגן אסור על נשים בהריון, בשל חשש למומים מולדים בעובר.

עלות: הצילום לרוב אינו כרוך בתשלום.

מונחים שתמצאו בפענוח צילום רנטגן:

לזיה – נגע, ממצא לא תקין.

תסנין – ממצא המחליף את האוויר בתוך הריאה. לרוב מסמל דלקת ריאות.

תפליט פלאורלי – נוזל בקרום הריאה. נמצא לרוב בדלקת ריאות, אי ספיקת לב, גידול ממאיר, או חבלה.

שמות נוספים: טומוגרפיה ממוחשבת, Computerized Tomography.

מה זה: בדיקת CT מייצרת קרני X (קרני רנטגן) בדומה לאלו הנוצרים בצילום רנטגן רגיל. עם זאת למכשיר ה-CT מוצרף סורק ממוחשב שקובע באמצעות חישובים מורכבים באלו רקמות וכיצד תיספג קרינת ה-X. כך, מסוגל מכשיר ה-CT ליצור חתכים של מבנים בגוף ואף לדמות איברים מבלי שיוסתרו על ידי רקמות שכנות.

סוגי בדיקות CT: בדיקה רגילה לקבלת "פרוסות" של גוף האדם, CT הכולל חומר ניגוד המאפשר לזהות גם כלי דם או עצבים, CT סלילי (ספירלי) המאפשר ליצור תמונה תלת ממדית.

היכן: בדיקת CT מבוצעת ברחבי הארץ במכונים פרטיים, מרפאות ולמאושפזים - במחלקות הרדיולוגיה בבתי החולים.

אופן הבדיקה: החולה שוכב על מיטה נעה המצויה בתוך מתקן דמוי סופגניה. המתקן מכיל שפורפרות המייצרות קרני X ונעות בתנועות סיבוביות סביב גוף הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה ואורכת מספר דקות.

בדיקת חומר ניגוד להדמיית כלי דם מוחדרת באמצעות קטטר (וונפלון) לווריד הזרוע. יש לדווח לטכנאי הבודק באם קיימת אלרגיה כלשהי לחומר הניגוד.

הכנות לפני הבדיקה: אם הבדיקה כוללת החדרת חומר ניגוד, יש לצום כ-3 שעות לפני. נבדקים הסובלים ממחלה כרונית צריכים לדווח עליה לטכנאי. אם המדובר ב-CT בטן, יתבקש הנבדק לשתות חומר ניגוד מספר שעות לפני הבדיקה.

מאחר שמדובר במכשיר מגנטי רב עוצמה, אסור להיכנס לחדר הסריקה עם מתכות. ילדים שבשיניהם טבעות מתכתיות צריכים להסירם לפני הבדיקה.

תופעות לוואי: כעיקרון בדיקת ה-CT הינה בטוחה. חשיפות בודדות לקרני הרנטגן הנפלטים מן ה-CT אינם אמורים לגרום לתופעות לוואי, אולם צילומים מרובים עלולים לפגוע בתאי הזרע ולגרום לעיתים רחוקות להתפתחות גידולים.

חלק מהנבדקים מדווחים על תחושת חום בגוף וטעם מלוח בעקבות חומר הניגוד, תחושה החולפת בתוך מספר דקות. אצל חלק מהנבדקים קיימת אלרגיה לחומר הניגוד העלולה להסתיים בתופעות לוואי קשות, לכן חשוב לדווח לטכנאי על אלרגיות ידועות.

שימושים: רוב צילומי ה-CT ברחבי העולם נועדו להדמיית רקמת המוח. בחדרי המיון מבצעים בדיקת CT לכל נפגע ראש. במחלקות הנוירולוגיות מבוצעת הבדיקה לחולים שונים הסובלים מפגיעה, גידול או מחלה עצבית או מוחית.

צילומים נוספים נעשים להדמיית שינויים בעצמות, ולמעשה - בכל איבר בגוף. הרופא המטפל ידע מתי יש צורך להפנות לבדיקת ה-CT.

החסרונות: בהשוואה ל-MRI, בדיקת ה-CT היא מהירה וזולה. ה-CT התלת ממדי מצליח להפיק תמונות המתקרבות באיכותן ל-MRI. עם זאת לא תמיד הבדיקה מצליחה לזהות נגעים וגידולים קטנים.

עלות: למבוטחי קופות החולים, הבדיקה כרוכה בתשלום סמלי של כמה כמה עשרות שקלים, ודורשת הפנייה של הרופא המומחה.

מכשיר סי טי. לא תמיד הבדיקה מצליחה לזהות נגעים וגידולים קטנים(צילום: shutterstock)

מונחים שתמצאו בפענוח צילום סי-טי:

היפרדנסי – רקמה בעלת צפיפות גבוהה, הנראית בצילום כלבנה. מסמלת לרוב תהליך של דימום, הסתיידות (הצטברות סידן) או רקמה שנצבעה על-ידי חומר ניגוד.

היפודנסי – רקמה בעלת צפיפות נמוכה. ממצא היפודנסי שכיח בציסטה, או גידול שעבר נמק.

האדרה – צביעת רקמות. המדובר בהזרקת חומר ניגוד דרך הוריד, והופעתו ברקמות השונות.

פגם מילוי – פגם המופיע באיבר חלול כמו צינור עיכול, קיבה וכלי דם. המדובר ברקמה אשר מוקפת על-ידי חומר הניגוד שהוזרק, בתוך האיבר.

שמות נוספים: סורק תהודה מגנטית, Magnetic Resonanse Imaging.

מה זה: המכשיר מבוסס על מגנט רב עוצמה וגלי רדיו. במהלך הבדיקה משדרים את גלי הרדיו וקולטים אותם. לכל רקמה יש צורה שונה של החזרת גלי הרדיו, ועל סמך זה ניתן להבדיל בין הרקמות השונות.

הבדיקה מוצגת כפרוסות פרוסות בצורה דומה ל-CT אך הן יכולות להיות במנחים שונים: לאורך ולרוחב הגוף.

היתרון הגדול ב-MRI הוא שהבדיקה אינה כוללת קרינה. לרוב אין צורך להשתמש בחומר ניגוד. ה-MRI מצליח להבדיל באיכות טובה יותר בין הרקמות השונות.

שימושים: ל-MRI איכות תמונה טובה יותר בהדמיית המוח: פעמים רבות ניתן לזהות שינויים וגידולים במוח ובמערכת העצבים, שלא התגלו ב-CT.

ה-MRI משמש גם לאיתור גידולים סרטניים שלא אובחנו ב-CT. ניתן לבצע גם MRI לדרכי המרה, במקום בדיקה פולשנית בדרכי המרה. כך, ניתן לגלות אבנים במרה, גידולים ואף מומים מולדים.

חסרונות: הבדיקה אורכת זמן רב וגם התור אליה ארוך למדי, ולכן אינה מתאימה לבדיקות דחופות. בעלי קוצב לב אינם יכולים לעבור בדיקת MRI שכן הקוצב עשוי לרוב ממתכת.

הכנות מיוחדות: אינן נדרשות. לפני הבדיקה תתבקשו להסיר שעונים, תכשיטים ודברי מתכת שעליכם, שכן מכשיר ה-MRI עלול להעיפם או לשבשם.

MRI. ניתן לזהות שינויים וגידולים במוח ובמערכת העצבים(צילום: shutterstock)

מונחים שתמצאו בפענוח צילום MRI:

היפראינטנסי – איזור הנראה לבן יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.

היפואינטנסי – איזור הנראה שחור יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.

קשריות לימפה – בלוטות לימפה האחראיות על ייצור חלק מתאי מערכת החיסון. הקשריות פזורות באיזורים שונים בגוף – צוואר, בית שחי, בטן, אגן ומפשעה, ונראות בצורת אליפסה. גודלן נקבע לפי קוטרן הקטן. קוטר של עד 10 מילימטרים נחשב תקין. הבלוטות מוגדלות לרוב בשל דלקת או גידול.

קשריות לימפה ריאקטיביות – קשריות לימפה המוגדלות שלא בשל דלקת או גידול ומסמלות לרוב מחלות כמו לימפומה, גרורות סרטניות, דלקת בתוך הבלוטה, מחלת סרקואידוזיס ועוד.

שמות נוספים: טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים ממוחשבת, שמות נוספים: PET scan, Positron Emission Tomography.

מה זה: הבדיקה עושה שימוש בטכנולוגיה היוצרת דמויות ברזולוציה גבוהה של תפקוד הגוף וחילוף החומרים בו. PET עוקב אחר תפקוד חומרים טבעיים בגוף, וביניהם גלוקוז, שימוש בחמצן וזרימת דם.

השיטה: לגוף מוזרק איזוטופ (חומר טעון רדיואקטיבית) ובהם פחמן, חנקן, חמצן ופלואור המוצמדים לסוכר גלוקוז ויוצרים תרכובת הקרוייה FDG. תרכובת זו רגישה מאוד, ועוברת חילוף חומרים מהיר בגוף. התרכובת "אוהבת" במיוחד לחדור לשריר הלב, לגידולים סרטניים ולזיהומים בזכות הסוכר גלוקוז המשמש כ"דלק" של הגוף.

שימושים: ה-PET הוא כלי מצוין בהערכת מצב המחלה ואבחונה, במיוחד בשטח האונקולוגיה, נוירולוגיה וקרדיולוגיה ואבחנה של מחלות זהומיות. הסורק מאפשר לאבחן גידולים זעירים עוד בראשיתם, בלוטות לימפה מוגדלות העלולות להצביע על סרטן, תקלות בזרימת החמצן בלב, ופגמים במוח הגורמים לאפילפסיה, שבץ מוחי, סכיזופרניה וגידולי מוח.

לאחרונה נמצא כי ל-PET תפקיד בבירור חום ממקור לא ידוע. גידולים שונים וביניהם לימפומות ותהליכים זיהומיים "נצבעים", מאותתים לרופא היכן טמונה הבעיה ומסייעים בהכוונה לבדיקות נוספות. בחלק מהמרכזים ניתן לשלב את תמונת ה-PET הממוחשבת עם תמונת CT וכך לקבל הדמיה באיכות גבוהה של המוח ובתוכו התהליכים אותם איתר ה-PET.

החסרונות: בארץ ובעולם ככלל קיימים מספר מועט מאוד של סורקי PET משום שעלותם גבוהה מאוד וכך גם עלות הבדיקה עצמה. במקרה הצורך משלמת קופת החולים על הסריקה, אולם יש להמתין לרוב חודשים ארוכים לתור, זמן ארוך שעלול לפגום ביתרונות הבדיקה: איתור מוקדם.

הכנות מיוחדות: על החולה לשכב ללא תזוזה במהלך הסריקה. ייתכן והנבדק יתבקש לצום לפני הבדיקה. חולים סוכרתיים יקבלו מנת אינסולין מיוחדת לפני הזרקת תרכובת הגלוקוז. הבדיקה בטוחה ואינה גורמת לתופעות לוואי מיוחדות.

שמות נוספים: על-קול, US, או"ס.

מה זה: אולטרסאונד היא שיטת הדמיה רפואית שאינה פולשנית, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלים על קוליים, שאינם נשמעים לאוזן האדם, המשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר.

הבדיקה זולה, מהירה ומאפשרת את בדיקת תקינות האיברים, כלי הדם, בלוטות הלימפה וכמובן - העובר ברחם.

המכשיר כולל מתמר - מעין זרוע המונחת על הגוף, משדרת את הגלים וקולטת את ההחזרים, מקלדת ייחודית ומסך עליו מופיעות התמונות. ניתן להדפיס את התמונות הנראות על המסך - אפשרות חביבה במיוחד על אמהות הניגשות לבדיקה של העובר ברחמן.

אולטראסאונד: הערכת גודל ומין העובר(צילום: shutterstock)

המכשיר משמש במגוון תחומי הרפואה:

מיילדות: הבדיקה משמשת להערכת גודל ומין העובר, מצבו הרפואי, מספר העוברים המצויים ברחם, כמות מי שפיר ומבנה השליה המזינה את העובר. האולטרסאונד משמש גם לסימון מיקום הדקירה לבדיקת מי שפיר וסיסי שליה.

אולטרסאונד בטן: מאפשר בדיקת תקינותם של איברים שונים ואיתור גידולים, שלחופות (ציסטות), אבנים ותהליכים דלקתיים בכבד, כליות, טחול, תוספתן, בלוטות לימפה, כלי דם גדולים. כמו כן מאפשר האולטרסאונד סימון איזור דקירה לניקוז מיימת בחלל הבטן.

אגן: הבדיקה מעריכה את מצב שלפוחית השתן, הרחם והשחלות. בגברים ניתן לבדוק את מצב בלוטת הערמונית (פרוסטטה) ואת האשכים. ניתן לנטר את התפתחות הזקיק בשחלה בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות.

מערכת מין גברית: הבדיקה משמשת להערכת גידולים ונפיחויות העשויים לגרום לעקרות הגבר. אולטרסאונד פי הטבעת הינה דרך מקובלת לסריקת מחלות בבלוטת הערמונית, ובעיקרן - גידול שפיר של הבלוטה וסרטן הערמונית השכיח בגברים בישראל.

ראש צוואר: המכשיר מסייע להערכת מחלות וגידולים בבלוטות התריס ויותרת התריס, ולבדיקת זרימת הדם בעורק התרדמה הצווארי (קרוטיד).

שד: הבדיקה מבדילה בין שלחופה (ציסטה) לבין גידול, ומאפשרת לסמן מיקום דקירת המחט לצורך הוצאת דגימה לבדיקת ביופסיה, לשם אבחון הגידול (ממאיר או שפיר) וקביעת דרגת הממאירות של גידולים סרטניים.

אקו לב: הבדיקה שנעשית גם היא, במכשיר האולטרסאונד, משמשת להערכת מבנים שונים בלב, מדידת גודל העליות והחדרים בלב, תקינות מסתמי הלב וזרימת הדם דרך העליות והחדרים.

הכנות נדרשות:

בבדיקת כליות או איברי האגן, תתבקשו לשתות כמות גדולה של 6 עד 8 כוסות נוזל, כשעתיים לפני הבדיקה. הנוזלים מסייעים לתזוזת המעיים ולחשיפת איברי האגן למול מתמר האולסטרסאונד.

בבדיקת כיס מרה או לבלב, תידרשו לצום כ-6 שעות לפני הבדיקה, שכן לאחר ארוחה כיס המרה מתרוקן.

בבדיקת בטן, תתבקשו פעמים רבות לצום, כדי למנוע היווצרותן של בועות אוויר במעי, החסינות לגלי האולטרסאונד ומסתירות את ההדמיה.

מושגים בהם תיתקלו בדף תוצאות הבדיקה:

היפראקוגני – איזור שנראה באולטרסאונד בהיר או לבן. הממצא עלול להצביע על הסתיידויות (הצטברות של סיד).

היפואקוגני – איזור שנראה כהה באולטרסאונד. הממצא עלול להצביע על נוזל עכור באותו איזור (כדוגמת ציסטה).

אנ-אקואי – איזור שנראה באולטרסאונד כהה לחלוטין. עלול להצביע על נוזל צלול (כמו במיימת, או נוזל מרה במקומו או שלא במקומו).

צל אקוסטי – איזור הנמצא באיזור רחוק מאיזור מסויד (כמו אבנים) ונראה כאיזור שחור. עלול להצביע על אבנים בכיס מרה או אבנים בכליות.

 ממצא ציסטי – שלפוחית המלאה בנוזל (ציסטה). ציסטות עשויות להימצא בבלוטת התריס, בכבד, בכליות, בשחלות. לרוב מצביעות על תהליך שפיר (לא סרטני).