פענחו בעצמכם: כך תגלו בבדיקות הדם אם חסר לכם ברזל
אם אתם סובלים מעייפות, חוסר ריכוז, תשישות או קוצר נשימה אחרי מאמצים קלים, אולי כדאי לכם לגשת לבדיקות דם לאיתור אנמיה. אלפי ישראלים סובלים ממחסור בברזל ולעיתים עוברות שנים עד האבחון. אלה הבדיקות שצריך לבצע - וכך מאבחנים את המחסור ומטפלים בו
אלפי ישראלים סובלים ממחסור חמור בברזל, שגורם למגוון עצום של תסמינים ובהם עייפות, תשישות, בעיות קשב וריכוז, חולשה ואפילו דיכאון. אבל רבים ממשיכים לסבול שנים עד שניגשים לאבחון.
אנמיה היא משפחה נרחבת של מצבים שכוללת תתי סוגים רבים. השכיח שבהם הוא אנמיה בשל חסר בברזל. אנמיה מוגדרת כרמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר. הפגיעה בתפקוד הגוף מתרחשת רק ברמות נמוכות מאוד של ברזל.
תאי הדם האדומים אחראים להוביל את החמצן מהריאות, ואת דו תחמוצת הפחמן מתאי הגוף אל הריאות ומשם – החוצה מן הגוף. חסר בכדוריות הדם האדומות או בכמות ההמוגלובין האחראי על הובלת ושחרור החמצן והפחמן הדו חמצני נקרא אנמיה, והוא גורם לירידה בחימצון רקמות הגוף. התוצאה: פגיעה בתפקוד המערכות.
מי בקבוצת סיכון?
אנמיה שכיחה מאוד אצל נשים בגיל הפוריות, אצל חולי אולקוס הסובלים מכיב מדמם, אצל חולים במחלות כרוניות דוגמת צליאק וקרוהן הלוקים בבעיות ספיגה או דימום מדרכי העיכול וגם אצל תינוקות הסובלים מבעיות ספיגת ברזל.
עוד כתבות:
אוכלים בשר וחסר לכם ברזל? זו כנראה הסיבה
זיהוי מוקדם: 10 עצות לטיפול הטוב ביותר באנמיה
פענחו בעצמכם: המדריך המעודכן לבדיקות דם
אנמיה אצל תינוקות היא תופעה שכיחה הנגרמת בשל חסר תזונתי בברזל. לשם גילוי התופעה והטיפול בה, הונהגו בתחנות טיפות חלב בדיקות המוגלובין לכל התינוקות בגיל 9 חודשים עד שנה.
עד אמצע שנות השמונים קיבלו תינוקות שרמת ההמוגלובין שלהם הייתה מתחת ל-11 גרם לדציליטר תוסף ברזל כטיפול. זאת בעקבות מחקרים שהראו כי ההתפתחות של תינוקות הסובלים מרמות המוגלובין נמוכות ירודה יותר.
הברזל דרוש למספר תהליכים של מערכת העצבים המרכזית. תוסף ברזל לתזונת התינוק הלוקה בחסר ברזל משפר את הישגיו ואת תגובותיו לסביבה - הן מבחינה חברתית והן מבחינה גופנית.
עם ההכרה בחשיבות הברזל להתפתחות הילד, המליץ משרד הבריאות על מתן תוסף ברזל במינון מונע לכל התינוקות, ללא קשר לרמת ההמוגלובין שנמדדה בהם, החל מהחודש הרביעי עד גיל שנה.
סימנים: מחולשה ועד פגיעה בלב
אחד הסימנים העיקריים לאנמיה הוא חולשה ועייפות עד כדי עילפון. אנמיה עלולה לגרום גם לנשירת שיער, לשבירת ציפורניים, להופעת פצעונים לצד הפה, וגם להחמרת מחלות לב אצל מבוגרים. אנמיה קיצונית גורמת גם לתופעה הנקראת "פיקה", המעוררת יצר לאכילת חול או סיד.
אנמיה איננה מחלה קשה, אבל היא מהווה נורת אזהרה המחייבת בדיקה של מקור האנמיה ואיתורה. האנמיה פוגעת באיכות החיים, והטיפול בה, שעשוי להיות פשוט מאוד, יכול להעלים את התסמינים המציקים במהירות.
בדיקות הדם ופירושן
תחילת הבירור מתבצע בפאנל בדיקות המכונה "אנמיוגרם" הכולל ספירת דם, ויטמין B12 , חומצה פולית, פריטין, טרנספרין ורוויון ברזל.
הבדיקה החשובה ביותר היא ספירת דם, ובה נמדדים גם מספר כדוריות הדם האדומות, רמת ההמוגלובין שבמרכזו מולקולת ברזל הקושר את החמצן מהריאות ומשחרר אותו לתאי הגוף, ופרמטרים נוספים המעידים על גודל כדורית הדם האדומה ונפחה.
הרופא עשוי לשלוח גם רמות של ויטמין B12 וחומצה פולית, שחסר בהם עלול להעיד על אנמיה מקרוציטית הגורמת להופעת כדוריות דם גדולות מהרגיל, רמת רטיקולוציטים והפטוגלובין – מרכיבים בדם המהווים מדד להרס דם (המוליזה), קומבס – בדיקה לגילוי נוגדים לכדוריות הדם האדומות הגורמים להרס הדם, ובדיקה לאיתור תת פעילות של בלוטת התריס העלולה גם היא לגרום לאנמיה.
אחת הסיבות האפשריות לאנמיה היא מחלת הצליאק המכונה גם "מחלת אלף הפנים" בשל התסמינים הרבים שלה. מדובר ברגישות לחלבון גלוטן המצוי בחיטה. חשיפה לגלוטן עלולה לגרום לתסמינים במערכת העיכול, עיכוב גדילה, הפרעות קשב וריכוז וגם אנמיה. לפיכך כל בירור לחסר דם, חייב לכלול גם בדיקת נוגדנים לצליאק. במידה ותוצאת הבדיקה חיובית, כלומר קיימים נוגדנים – נשלח המטופל לביופסיה של המעי.
כיצד מטפלים?
הטיפול באנמיה מתחיל עם בירור הסיבה. אם מדובר בדימום, יישלח המטופל לבדיקות הדמיה לאיתור מקור הדימום, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה הבודקות את מערכת העיכול. במקרים שבהם מדובר בחסר בברזל ללא מקור דימום ברור, מקבל החולה טיפול בברזל, במקרים קלים בטבליות, ובמקרים קשים בעירוי לתוך הווריד. במקרים של אנמיה חמורה, לרוב כשרמות ההמוגלובין נמוכות מ-7, נדרש אשפוז ועירוי של מנות דם.
לפנייה לכתב/ת 
