נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי ותפוצה על ידי המדינה
ג' נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי בעקבות תלונה אנונימית לשירותי הרווחה. למרות שהערר שהגישה על הטיפול הכפוי התקבל, היא נלקחה בכוח באישון לילה למרפאה הפסיכיאטרית ואף נאלצה לשלם על הבדיקה. משרד הבריאות יפצה בעקבות תביעה שהגישה
האישה, רווקה החיה בגפה באזור המרכז, נזקקה בפעם האחרונה לטיפול פסיכאטרי לפני יותר מ-10 שנים. מאז היא מנהלת אורח חיים עצמאי.
בחודש ינואר אשתקד ביקרה בביתה עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותי רווחה בעיר בעקבות דיווח אנונימי. בעקבות הביקור של העובדת הסוציאלית הוצאה הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה עבור האישה.
בכתב התביעה, שהגישה האישה לבית משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד שרון פרימור מעמותת בזכות ועו"ד נועם שיפמן, היא מציינת כי היא מצויה בסכסוך משפטי עם בני משפחתה וכי "יכול להיות וסכסוך זה עומד מאחורי הגלגל שהניע את האירועים", לשון כתב התביעה.
"וכך הגיעו לפתע לביתה 'אחים מאשפזים', תואר שמוענק למוסמכים לקחת בכפייה את האדם שכנגדו הוצאה ההוראה, והובילו אותה לבית החולים גהה לבדיקה כפויה", נכתב בתביעה.
עוד בנושא:
בית משפט שחרר חולה פסיכוטי מאשפוז כפוי
גם למטופלים המאושפזים בכפייה יש זכויות
המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה
"הקלות בה נשללת חירותו של אדם"
בסיכום הבדיקה הכפויה מתוארת האישה על ידי הרופאה כ"מבזבזת כספים ולא נוטלת טיפול גופני חיוני". לטענת האישה המקרה שלה מדגים את הקלות הבלתי נסבלת בה נשללת חירותו של אדם – "מדובר באישה שחיה לבדה בלי שיש תלויים בה. הטענה שהתובעת 'מבזבזת כספים' מופרכת ומכל מקום אינה מעניינו של איש. גם הטענה בדבר חוסר קבל טיפול גופני חיוני תמוהה", מתאר בתביעה עו"ד שיפמן ממשרד גוטגליק-שיפמן המתמחה ברשלנות רפואית ובזכויות בעלי מוגבלויות.
האישה מלינה כי בבדיקתה הכפויה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לא אובחן כי היא מסוכנת לזולת או לעצמה. עם זאת, מסקנת הפסיכיאטר הייתה כי הנבדקת סובלת מהפרעה בשיפוט ובוחן המציאות וכי היא "ללא תובנה למחלתה", והורה על מתן טיפול פסיכיאטרי כפוי.
לדברי האישה, היא בריאה בנפשה ולא נזקקת לכל טיפול תרופתי. היא פנתה לארגון "בזכות" לצורך הגשת ערר על הצו המורה על הטיפול הכפוי.
"שרשרת קשה של מחדלים"
בחודש מרץ התקיים הדיון בערר שהגישה האישה והוא התקבל. למרות ההחלטה לבטל את הצו לטיפול הכפוי, בלילה של הדיון הגיעו בשנית "אחים מבצעים" אל ביתה של האישה, שברו את מנעול הבית ולקחו אותה בכוח אל המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב.
הסבריה של האישה כי הצו שניתן בעניינה בוטל לא הועילו. למרבה האבסורד, למרות שהמטופלת הובלה לטיפול פסיכיאטרי שלא כדין היא נדרשה לשלם את עלות בדיקתה בסך 874 שקלים.
בכתב התביעה מתארת האישה כי "מדובר בשרשרת קשה של מחדלים, אם לא מעבר לכך. אף אם מדובר היה בהוראה חוקית, מה שלא התקיים במקרה דנן, לא ברור מדוע הגיעו האחים בשעה 2 לפנות בוקר ולא בשעות סבירות יותר.
"על האחים המבצעים היה להציג בפני התובעת את הוראת האשפוז הכפוי. הדבר לא נעשה. על האחים המבצעים היה להשיבה לביתה בסיום הבדיקה ולא להשאירה חסרת אונים ושוב הדבר לא נעשה".
התובעת טענה באמצעות ארגון "בזכות" כי מאז לקיחתה למרפאה הפסיכיאטרית בכפייה באישון לילה, "היא חיה בחרדה ובפחד מתוך חשש מי ומתי יתדפקו בשנית על דלתה".
משרד הבריאות הסכים באחרונה לפצות את התובעת במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. במסגרתו קיבלה התובעת 13 אלף שקלים בתמורה לסילוק התביעה.
עו"ד שרון פרימור, יועצת משפטית של ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, מסרה בעקבות המקרה כי "שליחת אדם לבית חולים פסיכיאטרי בכפייה מהווה פגיעה חמורה בחירותו ובאוטונומיה שלו. אולם, כפי שמראה מקרה זה, ההחלטה של הפסיכיאטר המחוזי התקבלה כלאחר יד, אף ללא בדיקה בסיסית וללא הפעלת שיקול דעת מנהלי מינמלי.
"כפיית טיפול רפואי חייבת להיות חלופה אחרונה בלבד, כשאין שום ברירה אחרת וכשנשקפת סכנה חמורה. אלא, מסתבר, כי במציאות כל חשד, גם להזנחת ניקיון הבית, יכול להגמר בכניסה לביתך באישון לילה וגרירתך לבית חולים פסיכיאטרי. אנשים עם מוגבלות נפש סובלים מסטיגמה חמורה, ומקרה זה מדגים כמה קל לטפול על אדם חשדות וכמה קל להתערב ברגל גסה בפרטיותם ובחייהם, וכן כי לפסיכיאטר המחוזי יש למעשה כוח בלתי מוגבל וגם שהוא מתנהל ברשלנות, אין בקרה בדיעבד.
"אנו מקווים שחיוב משרד הבריאות בפיצויים במקרה זה יסייע לחנך את המערכת להבין שמדובר בדיני נפשות, פגיעה קשה בזכויות אדם המחייבת שיקול דעת זהיר ומדוקדק".
לפנייה לכתב/ת 
