מחקר ישראלי: סם המסיבות קטמין יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון
מחקר שנערך בבית החולים איכילוב הראה ששימוש בסם ההרדמה קטמין, שידוע גם כסם מסיבות פסיכדלי, יעיל כטיפול מהיר בדיכאון גם שנוטלים אותו בשתייה. המשמעות: הטיפול יוכל להיות זמין יותר ולהינתן גם במרפאות בקהילה
תרופת ההרדמה קטמין, שמשמשת גם כסם מסיבות, יעילה ובטוחה לטיפול בדיכאון במתן בבליעה - כך מגלה מחקר ישראלי חדש שנערך באיכילוב ותומך בממצאים מדעיים קודמים.
קטמין היא תרופה המצויה בשימוש נרחב בהרדמה, ברפואת כאב, ברפואת ילדים וברפואת חירום, ומוכרת גם כסם מסיבות פסיכדלי. בשנים האחרונות הצטבר מידע כי מתן קטמין בעירוי מסייע בהפחתת תסמינים דיכאוניים, וכי השפעת הסם מהירה והוא בטוח לשימוש.
קטמין פועל באמצעות חסימת קולטנים לכאב ומניעת ספיגה מחדש של המעביר העצבי גלוטמאט. מדענים רבים מאמינים כי מעביר עצבי זה הוא אחד המרכזיים האחראיים על תפקוד מוחי תקין.
טיפול מהיר בדיכאון הוא תחום חדש ומתפתח, כיון שלתרופות הקיימות כיום נדרש פרק זמן של לפחות שלושה שבועות עד להשגת אפקט קליני משמעותי.
במחקר החדש בדקו חוקרי איכילוב, בהובלת ד"ר יואב דומני מהמחלקה הפסיכיאטרית וד"ר מאיה בלייך וד"ר חגי שרון ממרכז סגול, את האפשרות למתן התרופה בבליעה, בניגוד למחקרים הקודמים שבחנו את מתן הסם בעירוי. אפשרות זו עשויה לסלול את הדרך לטיפול הניתן בביתו של המטופל או במרפאות בקהילה.
המחקר היה אקראי, מבוקר פלצבו, כפול סמיות, כלומר שגם החוקרים וגם הנבדקים לא היו מודעים אם קיבלו תרופה או תרופת דמה ללא חומר פעיל.
עוד כתבות:
טיפול יעיל בדיכאון: 3 שלבים שאפשר (וצריך) לעשות בבית
אוניברסיטת חיפה: טיפול פסיכולוגי נגד דיכאון - בחינם
מחקר ענק מסכם: אלה נוגדי הדיכאון הכי יעילים
למחקר גויסו נבדקים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. נבדקים אלו חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות - האחת קיבלה קטמין והשנייה קיבלה פלצבו. החולים קיבלו את התרופה הפעילה או פלצבו למשך 21 יום, 3 פעמים בשבוע, כאשר את המנות הראשונות הנבדקים קיבלו בבית החולים ולאחר מכן חלק מהמנות ניתנו בביתם של הנבדקים. לאורך תקופת המחקר נאספו נתונים על אודות חומרת הדיכאון של החולים באמצעות שאלונים ייעודיים המודדים תסמיני דיכאון.
תוצאות המחקר הראו שקטמין סייע בהפחתת תסמיני הדיכאון באופן מהיר - תוך שעות - וכי ההקלה נמשכה לאורך כל תקופת המחקר, בעוד קבוצת החולים שטופלה בתרופת דמה לא הדגימה שיפור דומה. יתר על כן, בקבוצה שקיבלה קטמין 27% הפגינו היעלמות של תסמיני הדיכאון, ולעומת זאת אף נבדק מקבוצת הפלצבו לא הפגין היעלמות דומה של התסמינים.
מבחינת בטיחות הטיפול, נרשמו תופעות לוואי קלות ברובן - עייפות, בחילות וסחרחורות, וכל תופעות הלוואי חלפו בתוך שעה.
"המחקר פורץ דרך ומעלה את האפשרות לתת קטמין בבליעה גם בקהילה", מסביר ד״ר דומני. הממצאים פורסמו לאחרונה במלואם בכתב העת היוקרתי British Journal of Medicine.
מחקרים קודמים
מוקדם יותר השנה פורסם מחקר אמריקני כי תרסיס קטמין שנבדק על 68 מטופלים שסבלו מדיכאון קליני קשה ומחשבות אובדנות, הצליח לעצור את מחשבות האובדנות בתוך ארבע שעות מרגע נטילתו.
בשנה שעברה פורסם מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה והמכון הפסיכיאטרי של ניו יורק, בו נבדקו 80 חולים הסובלים מדיכאון קליני, לכולם היו מחשבות אובדניות. המחקר הראה כי בתוך 24 שעות המשתתפים שקיבלו קטמין דיווחו על הטבה בתסמינים והפחתה במחשבות האובדניות, בתסמיני הדיכאון ובעייפות. משתתפים בקבוצה מקבילה שקיבלו את תרופת ההרדמה מידאזולם, לא הראו שיפור משמעותי.
עם זאת, המחקרים הקודמים העלו שהטיפול בקטמין לווה בתופעות לוואי שכללו פגיעה בחוש הטעם בפה, בחילות ותחושות ריחוף או התנתקות. החוקרים הסבירו שהטיפול בסם, אם יאושר, אינו מיועד לטווח ארוך, אלא כגשר משלב המשבר הדיכאוני החריף ומחשבות האובדנות ועד לתחילת השפעתם של נוגדי דיכאון, המתחילים לתת את אותותיהם לרוב תוך כ-6 שבועות.
דיכאון: מייאוש וחוסר תקווה למחשבות אובדנות
דיכאון הוא ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם במאות האחרונות, ועל פי ארגון הבריאות העולמי הוא נמצא במקום השני בסיבות לתמותה בעולם. דיכאון מוגדר בעולם הפסיכיאטריה כאובדן יכולת ויסות הרגשות ופגיעה בפעילות הרגשית, החשיבתית, התפקודית והפיזיולוגית. עוצמת התסמינים והופעתם שונים מאדם לאדם.
אדם הסובל מדיכאון עשוי להיראות עצוב, מיואש וחסר תקווה. הוא עשוי לסבול מהתפרצויות בכי, רגשות אשם, חרדות, אי שקט, בידוד חברתי ואף התמכרות לסמים ולתרופות. אנשים בדיכאון סובלים גם מהפרעות שינה, בין שזו שינה ממושכת ובין שאלה קשיים להירדם ויקיצות מרובות.
אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים לחשוב בבהירות ולהתרכז ולוקים גם בהפרעות זיכרון. המחלה מידרדרת כשהסובלים מדיכאון יורדים במשקל עקב חוסר תיאבון או דווקא משמינים בגלל התקפי אכילה והימנעות מפעילות גופנית. לכל אלה מתלווים תסמינים שונים כמו כאבי ראש, כאבים בחזה או כאבים בשרירים בעצמות או במפרקים.
דיכאון גורם גם לפגיעה חברתית: הסובלים מדיכאון נוטים להתבודד עד כדי אי יציאה מהבית או מהמיטה, נעדרים מהעבודה, סובלים מהפרעות ביחסי מין או שסובלים מירידה מוחלטת בחשק המיני ואינם מקיימים יחסי מין כלל.
על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, כ-80% מאוכלוסיית העולם נפגעה או נחשפה לפחות פעם בחייה לדיכאון הפוגע בכלל המישורים של איכות החיים. מרבית החולים הסובלים מדיכאון אינם מטופלים, מאחר שלעיתים המחלה נסתרת ואינה נותנת את אותותיה.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 450 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מהפרעות ונכויות נפשיות, ומרביתם חיים בארצות מתפתחות. בארגון טוענים כי מערכות בריאות הנפש נמצאות במשבר כלל-עולמי בשל מחסור בתקציבים. על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל, כחמישית עד שליש מהישראלים מגלים תסמיני דיכאון וחרדה אפשריים.
מומחי ארגון הבריאות העולמי מכנים את הדיכאון בשם "המגפה השקטה" מכיוון שלעיתים המחלה אינה נראית או נשמעת ואינה גורמת למוות מהיר כמו מחלות סרטן או לב. ובכל זאת, היא גובה מחיר יקר מהחולה ומהחברה.
לפנייה לכתב/ת 
