הברך שלכם עושה "רעש" בהליכה? הסיבות - והפתרונות
אם אתם הולכים והברך שלכם משמיעה רעשים, אתם לא לבד. מדובר בתופעה נפוצה יותר משחשבתם הנקראת קרפיטציה. מהן הסיבות להיווצרותה, האם צריך להימנע מפעילות גופנית כשזה קורה והאם קיים טיפול יעיל?
קרפיטציה או רעש של חריקה בברכיים בעת הליכה, כיפוף או עלייה וירידה במדרגות היא תופעה נפוצה, שיכולה להופיע בכל גיל, גם בקרב צעירים.
ההשפעה המיידית בקרב אנשים שחווים רעשים מסוג זה היא בדרך כלל תחושות שליליות של "הזדקנות" ורבים גם מפסיקים פעילות גופנית בשל כך, במיוחד גם אם עברו בעקבות זאת בדיקת הדמיה כלשהי שגם הציגה "שחיקת סחוס" ברמה כזו או אחרת במפרק הפטלופמורלי (בין הירך לפיקה).
מהי קרפיטציה בברך?
קרפיטציה מוגדרת כ"רעש" של חיכוך או חריקה בברך בעת הנעתה. הסיבה לכך יכולה להיות שחיקה של הסחוס בין עצם הירך לבין הפיקה, אך היא יכולה גם להיגרם עקב גזים מסוימים שמוצאים את דרכם בין רקמות רכות.
מה המשמעות של כך בפועל על חיי היומיום?
בין אם מדובר בסיבה זו או אחרת לקיומה של הקרפיטציה, אין לכך בהכרח השלכה על רמת כאב או הימצאות כאב בכלל. מחקרים רבים ניסו להראות את הקשר בין כאב ומגבלה לבין המצאות קרפיטציה בברך אך לא העלו ממצאים משמעותיים.
המחקר האחרון שנעשה בנושא השנה ריכז 165 נשים עם כאבים בקדמת הברך ועוד 158 נשים ללא כאבים בקדמת הברך, כולן סביב אותה קבוצת גיל. מתוך כל הנבדקות- 67% מהנשים שאכן סבלו מכאבים בקדמת הברך גם חוו קרפיטציה בעת תנועה של כיפוף הברך בסקוואט.
מצד שני גם 33% מהנשים שכלל לא סבלו מכאבים חוו קרפיטציה במהלך אותה פעולה. מחקר זה מתווסף לשורה ארוכה של מחקרים עם קבוצות ביקורת גדולות בהרבה שהראו גם את אותה חוסר התאמה.
אם משווים את חוסר ההתאמה הזה לרקמות אחרות בגוף, ניתן לראות גם בהרבה מקרים את אותה הקבלה.
מקרים רבים של קרעים בגידים של השרוול המסובב בכתף, פריצות דיסק בגב ובצוואר, קרעים באיזורים מסוימים במניסקוס בברך ושחיקות של מפרקים לא תמיד הראו בהכרח סיפטומים או כאבים כלשהם.
למרות שהממצאים האובייקטיביים בגוף קיימים והוצגו בצורה חד משמעית בבדיקות MRI, לא הייתה חפיפה עם המצאות כאב ומגבלה בתפקוד.
לדוגמה, מחקר מעניין שבוצע לאחר אולימפיאדת ריו ריכז 100 ספורטאים אולמפיים בענפי קפיצה למים, אתלטיקה והרמת משקולות והראה בבדיקת MRI ש50% מהם מאובחנים עם פריצות דיסק ברמות כאלו ואחרות . במילים אחרות- אפשר להתחרות בספורט ברמה הגבוהה ביותר בעולם גם עם פריצת דיסק.
איך ממשיכים לתפקד?
להמשיך עם החיים כרגיל ועם הפעילות. באופן כללי תמיד אפשר וצריך לבחון את סרגל המאמצים בו מתבצע האימון, תדירות, זמן מנוחה מתאים, תזונה, איזון בין כל הרכיבים במנגנון התנועה מעל ומתחת לברך.
לבדוק כח שרירי ישבן, טווחי תנועה בקרסול ובירך, שיווי משקל ודברים נוספים. מצד שני תמיד כדאי לבדוק את האלמנטים הללו לפני תחילת פעילות גופנית או מדי פעם במהלך תוכנית האימונים.
לא צריך להפסיק את הפעילות מחשש שנזק יווצר. אלא אם אכן חווים כאב במהלכה וגם אז אפשר פשוט להפחית עומס ולנסות להתייחס לכל האמור לעיל ולמתן את עצימות האימון. במילים אחרות כאב הוא לא שם נרדף לנזק לרקמות.
מחקרים נוספים גם הוכיחו שדווקא אנשים רצים חווים פחות שחיקה של הסחוס בברך מאשר אנשים שמתאמנים בהליכה. הסיבה לכך היא כנראה בגלל שמפרק הינו רקמה חיה לכל דבר ומתאימה את עצמה לרמת הפעילות כל עוד החשיפה לפעילות הינה הדרגתית.
אם הפעילות עצימה יותר, הדחיסות והאימפקט בתוך המפרק עם כל צעד, עוזר להזין את הסחוס ואת הנוזל המפרקי ובכך להפוך אותו לעמיד יותר ובריא יותר.
חשוב לזכור שהגוף הוא דינמי ומגיב לגירויים שאנו חווים ולעומס שאנו חווים במהלך האימונים שלנו. שחיקה של הגוף עם הזמן הוא דבר בלתי נמנע אך אינו בהכרח דבר שלילי או בעל השלכות מרחיקות לכת.
ברור שעם הזמן ועם הגיל רמת הפעילות והעצימות שלה צריכים להיות מותאמים ליכולת הגופנית שלנו בכל הקשור לכח, עייפות וסיבולת. אם לא אירעה טראומה או פציעה פתאומית, כאב לפעמים פשוט צץ כדי להזכיר לנו שאנחנו עושים משהו יותר מדי או לא נכון.
הדבר הראשון שאנו צריכים לעשות במקרה כזה הוא לבדוק מה אנחנו עושים יותר מדי או לא נכון ולא ישר לחפש עזרה רפואית ואבחון יתר שלא יגלה תמיד את הסיבה האמיתית לכאבים ורק ייצור חששות ושינויים מיותרים באורח החיים שלנו.
הכותב הינו פיזיותרפיסט מוסמך, מנהל מכון ProPhysio לפיזיותרפיה ושיקום , תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
