טרשת נפוצה: התסמינים, האבחון והטיפולים היעילים
מעל 5,000 בני אדם בארץ בין הגילים 20-40 חולים בטרשת נפוצה. החשיבות של אבחון מוקדם במחלה זו היא קריטית, שכן הטיפול הרפואי המתקדם הזמין היום יכול להעניק לחולים בה האטה משמעותית בהתפתחותה. מהם התסמינים? איך מאבחנים כמה שיותר מוקדם ומהם הטיפולים היעילים?
בשיתוף חברת מרק
נפתח בצפירת הרגעה, טרשת נפוצה היא אמנם לא מחלה פשוטה אבל כאמור, כיום יש לא מעט דרכים להאט את התפתחותה ולהעניק לחולים בה חיים נורמליים עד כמה שניתן. לא מדובר במחלה סופנית ודרכי הטיפול לא מפסיקות להתפתח ולהתקדם ככל שעובר הזמן.
טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית אוטואימונית ניוונית, כלומר, מצב בו מערכת החיסון הטבעית תוקפת את הגוף. המחלה מתפתחת עקב פגיעה במיאלין, חומר העוטף את תאי העצב, מה שגורם לפגיעה במעבר של האותות החשמליים כך שלא עובר המידע מהמוח לאיברים שונים. כ-5,000 איש חולים במחלה בישראל.
"טרשת נפוצה זאת המחלה האחראית להכי הרבה נזק נוירולוגי כרוני בצעירים (שנייה אחרי טראומה)", מסביר ד''ר מיכאל אושרוב, נוירולוג, מרפאה לטרשת נפוצה ומחלקה נוירולוגית, המרכז הרפואי 'ברזילי'.
"המחלה יכולה להופיע בשתי צורות: מחלה התקפית – התקפים אשר מתרחשים אחת לפרק זמן מסוים וביניהם יש הפוגה. במצב זה ההתקפים עלולים להשאיר חסר נוירולוגי (אך לא בהכרח) ותהיה התקדמות הדרגתית של המחלה והנכות. מחלה פרוגרסיבית – אצל כ-15% מהחולים המחלה מתחילה ללא התקפים אך כבר מראשיתה יש התקדמות של המחלה והנכות".
ד"ר אושרוב מסביר שעדיין לא נמצאה הסיבה למחלה, על אף שידוע כיום שיש גורמים סביבתיים (עישון, חסר בוויטמין D), גורמים גנטיים וגורמים נוספים ("סטרס נפשי בהחלט יכול להיות אחד מהגורמים להתפרצות") המשפיעים על אופי ותזמון התפרצותה. מה שכן, ידוע כי היא אופיינית יותר לאזורים צפוניים בכדור הארץ בהם אירופה, אמריקה הצפונית ורוב אסיה, אבל טריגר ספציפי טרם התגלה.
מהם תסמיני המחלה?
תסמיני המחלה הם פועל יוצא של סוג הפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובאים לידי ביטוי, למשל: בהפרעה בראייה, כפל ראייה, סחרחורות ובעיות יציבות, תחושת נימול בגפיים, הפרעה בקואורדינציה, קושי בבליעה או בדיבור, עייפות ולעתים גם ירידה בריכוז, חולשת גפיים או הפרעה תחושתית עד כדי שיתוק.
מה שמאפיין התקף הוא הפרעה של חסר נוירולוגי המתחיל באופן הדרגתי, נמשך בין מספר ימים למספר שבועות ומשתפר לאיטו, כשברוב המקרים חוזר המטופל למצב בסיסי.
"כל התקף גורם להצטברות של חסרים נוירולוגים שעלולים עם הזמן לבוא לידי ביטוי בפגיעה בניידות, חולשה מתקדמת, הפרעה בראייה וירידה קוגניטיבית. יחד עם זאת, חולים רבים, בזכות גילוי מוקדם והתמדה בטיפול, ממשיכים לנהל חיים רגילים, ספורטיביים, מקימים משפחה ומפתחים קריירה כמו כל בני גילם".
ד''ר אושרוב מסביר שלמרות שמה - טרשת נפוצה - לא מדובר במחלה נפוצה באוכלוסייה, אלא לנגעים המופיעים במערכת העצבים המרכזית לאחר כל פגיעה במיאלין, אותם רואים בבדיקת MRI.
"האבחון מתבסס על בדיקה קלינית, בדיקות הדמיה ומעבדה ולרוב, מי שנחשד עם התקף הוא אדם צעיר שמגיע עם הפרעה פרוגרסיבית של ראייה בעין אחת, דלקת בעצב הראייה תלונות על אי יציבות או הפרעה מוטורית או תחושתית. אנחנו מתבססים תמיד על רקע היסטורי, בדיקה נוירולוגית ורק בסוף על ממצאי MRI, שאמורים לעזור לתמוך או לשלול את האבחנה".
חשיבות האבחון המוקדם
פה בעצם "קבור הכלב". החשיבות באבחנה מוקדמת נעוצה בעובדה שמדובר במחלה שמתפרצת אצל אנשים צעירים, אשר צפויות להם עוד שנים רבות של עשייה, יצירה והתפתחות ויש צורך אמיתי לשמר את מצבם ולדאוג לאיכות חיים טובה ככל הניתן.
"כרגע אין למחלה הזאת מרפא וללא טיפול היא הולכת ומתקדמת. ככל שמאבחנים מוקדם יותר, בזכות השימוש בתרופות הקיימות אנחנו יכולים בהחלט להאט את קצב ההתקדמות של המחלה, להפחית בצורה משמעותית קצב הופעה של נגעים חדשים ולהקטין את מספר הנגעים הקיימים. בסופו של דבר, אבחון מוקדם משמעו שיפור תפקוד ואיכות חיים לאורך זמן", הוא מסביר.
הטיפולים היעילים
לדברי ד"ר אושרוב ישנו מדד חדש שהופיע בשנים האחרונות בשם NEDA (היעדר פעילות מחלת הטרשת הנפוצה) אליו כולם שואפים. במידה ובמשך שנתיים אין הופעה של נגעים חדשים, התקדמות קלינית בחומרת המחלה והחמרה מבחינת תפקוד קוגניטיבי אפשר להגיד שהתקדמות המחלה נעצרה.
"התרופות החדשות עוזרות לנו להגיע למטרה ב-30-40% מהמטופלים וככל שמתחילים מוקדם יותר, יש סיכוי משמעותי להגיע למדדים האלה ולשמרם לאורח זמן. אושרוב ממחיש ומסביר - אם לפני הופעת הטיפולים בשנות ה-90', תוך 10-15 שנה מרגע גילוי המחלה המטופל היה מגיע למצב בו לרוב היה חייב להיעזר בכיסא גלגלים או אביזר הליכה אחר, מאז הטיפולים החדשים אנחנו רואים פחות ופחות חולים שמגיעים למגבלה הזאת ויותר אנשים שנכנסים לשנתם ה-70 על שתי הרגליים. בהליכה".
עם השנים נוספו מספר רב של טיפולים ותרופות שנועדו להקל על הסימפטומים ולעכב את התקדמות המחלה, ביניהם: סטרואידים, זריקות, עירוי תוך ורידי או כדורים שנועדו לטיפול כקו ראשון במחלה, תרופות מדכאות חיסון, תרופות המשנות את תפקוד מערכת החיסון וכדומה.
ההתקדמות הגדולה ביותר מבחינת הטיפול היא בתרופות החדשות שמאפשרות שפעול של המערכת החיסונית באמצעות תרופות שהן למעשה נוגדנים כנגד תאי מערכת החיסון וניתנות דרך הווריד אחת לתקופה או תרופה חדשנית שהיא למעשה גורמת למוות תאי מתוכנן, הניתנת כטיפול פומי במשך 10 ימים בשנה למשך שנתיים.
אמנם תרופות אלו מיועדות למטופלים עם מחלה פעילה יחסית ומצריכות מעקב צמוד יותר אך מצד שני כ-40% מהמטופלים נהנים מירידה משמעותית בפעילות של המחלה, ללא התקפים, ללא התקדמות בנכות או הופעה של נגעים חדשים ב-MRI.
הטיפול חוסך מהם את תופעות הלוואי שיש לחלק מהתרופות כתוצאה מטיפול ממושך, ובמקביל מאפשר להם איכות חיים, נסיגה יחסית של המחלה לאחור ובעיקר להתמודד באופן לא כרוני עם מחלה כרונית ולקיים חיים שגרתיים, שמחים ומאושרים.
בשיתוף חברת מרק
לפנייה לכתב/ת 
