"מי שראה אותי לא העלה בדעתו שפצצת האנרגיה הזו חולת סרטן"
בשיא ההכנות למופע לרגל 50 שנות יצירה של המלחין קובי אשרת - קיבלה אשתו, עדה תומר, את הבשורה שהיא חולה בסרטן ריאות. עכשיו, בעיצומו של טיפול ניסיוני הם מספרים על ההתמודדות עם המשבר, מגלים איך מתחזקים את האש הזוגית ומפצירים: אל תוותרו לרופאים, תתעקשו להיבדק
"עבדתי בטירוף סביב האירוע המשמעותי הזה לקובי, כשכל אותו זמן אני מנסה להקטין את הידיעה שכבר למחרת, כשאנחנו עוד תחת ההתלהבות מהערב המיוחד הזה, אני מתייצבת בבית החולים לטיפול ראשון", אומרת תומר.
איך עמדת בזה?
"כנראה שבעזרת הכחשה, כי הערב היה נפלא וכל מי שראה אותי בזאפה, מתרוצצת ומחייכת, לא העלה בדעתו שפצצת האנרגיה הזו חולת סרטן".
גם אשרת העמיד פנים. "אני חתן הערב החגיגי הזה, כולם מתכנסים בשבילי. אז בצד אחד אני שמח ונרגש, אבל חלק אחר במיינד שלי יודע שאשתי חולה. זה היה מאוד מורכב", הוא אומר.
הכל החל כמה חודשים קודם לכן. תומר, אישה פעילה שגם בגיל 71 מקפידה על שגרת כושר, מרגישה שמשהו לא תקין. "זה התחיל מתחושת שריפה בבית החזה ודקירות בגב. בהתחלה לא ייחסתי לכך חשיבות, אבל שמתי לב שאחרי כל שיעור פילאטיס, התגברו הדקירות. זה כבר הגיע למצב שאחרי טיפוס של חמש מדרגות מצאתי את עצמי נעמדת ומתנשפת", היא מתארת. ביקור ראשון אצל רופאת המשפחה הניב הפניה לבדיקת אק"ג שתוצאותיה יצאו תקינות. היא נשלחה לסדרת בדיקות נוספות, כולן חזרו תקינות, אבל מצבה המשיך להידרדר.
"השיא היה באחד הערבים, כשהוזמנו לחברים לארוחת ערב", היא נזכרת. "הרגשתי שאני על סף קריסה, הייתי כל כך לא אני שכבר שאלו מה קורה איתי". למחרת חזרה לרופאה, שהתרשמה שמקור התסמינים המחמירים הוא נפשי. "היא אמרה לי בלי להתבלבל, 'את מתוחה עדה, קחי משהו להרגעה'". חלפו יומיים נוספים והיא כבר נשרכת בכבדות. רופאת המשפחה שאליה חזרה בפעם המי־יודע־כמה, יצאה לחופשה. זה, לדבריה של תומר, מה שהציל את חייה. "הלכתי לרופא מחליף שמיידית שלח אותי לצילום חזה. בפענוח זיהו הצללה. ישר משם קובי ואני נסענו לחבר באיכילוב. הוא רשם לי אנטיביוטיקה לעשרה ימים ושיגר אותי עם טופס דחוף לעבור סי־טי".
רופא המשפחה רצה לנסות קודם צילום חזה נוסף ותרופות, אבל זה היה הקש ששבר את גבה של תומר. "ברגע הזה הבנתי שאני חייבת לקחת את ההגה לידיים שלי, ומיד. מספיק סמכתי וביזבזתי זמן". כבר למחרת עברה את ההדמיה המדוברת במכון פרטי, ותוצאותיה היו קשות לעיכול: שני ממצאים חשודים בריאה השמאלית. בבדיקות נוספות נצפתה גם גרורה בדרגת ממאירוּת 4 באחת מצלעות הגב.
בשורת המחלה זיעזעה אותם. "כשאומרים שהשמיים נפלו, מתארים בדייקנות את מה שעברתי", אומרת תומר. "מחשבות קשות, חרדות. מה גם שלא היה קשר בין האבחנה למראה שלי. לא ראו עליי שאני חולה במחלה ממארת".
"כבן הזוג שלה זה 40 שנה, גם עליי נפלו השמיים", מוסיף אשרת, "אבל כדי להרים אותה, לא נתתי למחשבות הקשות להתפתח והייתי שם לספוג את החרדות של עדה. לעודד אותה, אבל גם לא לפזר אשליות ריקות. כשאחד מבני הזוג חולה אין לשני קבוצת תמיכה מקצועית. לא מלמדים אותו מה הוא צריך לעשות, איך הוא צריך להתנהג".
אז מה עשית?
"פעלתי לפי האינטואיציה. אמרתי לעצמי 'קובי, כל תשומת הלב עכשיו מופנית לעדה, לא אליך'. נלוויתי אליה לכל בדיקה, צילום, מפגש עם רופא, כפי שאנחנו עושים בכל שנות הנישואים הארוכות שלנו".
אוהבים ללא הפסקה
סיפור אהבתם של תומר ואשרת התחיל סביב השיר "הללויה". עוד לפני דורון מדלי ו"טוי", אשרת היה חתום על המגה־להיט שהביא לישראל זכייה שנייה ברציפות באירוויזיון ב־1979, וזכה גם לאינסוף גרסאות ברחבי העולם. "הייתי כבר גרושה מנתן תומר, כיום בעלה של ירדנה ארזי", נזכרת תומר בהיכרות עם אשרת. "חברה שעבדה בערוץ הראשון הזמינה אותי לאולפן, שאירח את קובי. המקום היה מפוצץ וכשהגעתי, לא היה לי איפה לשבת. החברה שזיהתה אותי מרחוק סימנה לי ביד להתקרב והושיבה אותי בינה לבין קובי".
גרסת החצי השני: "המפגש איתה היה גורלי. הייתי נשוי וכבר אב לשלושה ולא עלה על דעתי לפרק משפחה, אבל התחלנו לדבר ומרגע לרגע היא יותר מצאה חן בעיניי. ביקשתי את הטלפון שלה". שלושה חודשים של חיזור טלפוני נמרץ הולידו פגישה, ומשם הכל היסטוריה. "היה נעים לי לשוחח איתו, אבל בכלל לא בכיוון של קשר רומנטי", אומרת תומר. בהתחלה בכלל לא ידעתי שהוא נשוי". מאז הם יחד 40 שנה, מתוכן 18 ללא נישואים.
קראו עוד:
"לא מעשנת, שוחה כל יום - ודווקא לי יש סרטן ריאות"
"אימא רוצה לחיות עוד קצת; בכללית גזרו את דינה"
כבוד: ישראלים פיתחו בדיקת הדם לאבחון סרטן הריאות
עד להיכרות הגורלית הספיק כל אחד מהשניים לחוות חיים מלאי עשייה ויצירה. הביוגרפיה של אשרת, 74, מתחילה בחיפה, שם נולד בשם יעקב ונטורה להורים יוצאי סלוניקי. חוץ מ"הללויה" אשרת חתום על מאות פניני זמר כמו "בת 60" של הגבעטרון, "אמת או חובה", "ולנטינו", "שש עשרה מלאו לנער", ועוד יצירות רבות שמככבות ברפרטואר של האמנים הידועים ביותר במוזיקה הישראלית, בין היתר חוה אלברשטיין, שלמה ארצי, שושנה דמארי, אילנית, וגלי עטרי. "אהבתי הראשונה והכי אמיתית היא למוזיקה", אומרת תומר, "וזו שרשרת נוספת שמחברת בינינו. אני הראשונה שנחשפת ליצירות שלו".
אשרת: "וזה מתוך אמון מלא ביכולת השיפוט האינטואיטיבית של עדה".
תומר, ילידת שבי ציון, עסקה בתחום החינוך המיוחד, נישאה לנתן תומר ונסעה אחריו לארצות־הברית. במהלך השנים נולדו להם שני בנים, ותומר ניהלה רשת אופנה. כשחזרה לארץ פתחה את "בוטיק עדה", בוטיק ראשון של מותגי יוקרה שעמד בכיכר המדינה קרוב לארבעים שנה, עד שסגרה אותו ועברה לנהל את אשרת מביתם. "כשהיא טסה לחו"ל להיפגש עם ספקים, חברים שאלו אותי: 'תגיד קובי, אתה לא חושש? אישה יפה לבד, בחו"ל'", מספר אשרת. "לא הבנתי את התמיהה הזו, כי האני־מאמין שלי הוא שהאזיקים הכי טובים זה לתת חופש. מאז ומתמיד חופש ואמון הדדי הם עמודי התווך של הזוגיות שלנו".
"תקשיבו לגוף שלכם"
השותפות ההדוקה - יש שיגידו דביקה - מוכיחה את עצמה גם בימים הקשים שעוברים עליהם. עכשיו, כשהאירוע החגיגי מאחוריהם, מסבירה תומר את ההחלטה לחשוף את דבר מחלתה: "הכי חשוב לי שאנשים ייקחו את הלקח שלי למקום של עשייה והתעקשות. תקשיבו לגוף שלכם, כי אתם יודעים הכי טוב אם משהו השתבש. אל תוותרו לרופאי המשפחה, ואם זה לא הולך לכו על הרפואה הפרטית המיידית. נכון שהיא יקרה, אבל החיים הרבה יותר יקרים".
רופא הריאות שנשלחה אליו בעקבות ממצאי המחלה הכליל את תומר במחקר לתרופה האימונותרפית קיטרודה, אחרי שעברה בדיקת התאמה גנטית. "מאז, אחת לשלושה שבועות, אנחנו מתייצבים במחלקה האונקולוגית ואני מקבלת עירוי של התרופה, כשאני כבר יודעת שחליפת הטיפול שתפרו לי מתאימה לשנתיים של טיפול. כבר אחרי הטיפול הרביעי נרשמה הצלחה וממדי הגידול הצטמצמו", היא מספרת.
עיקר חששם היה מתופעות הלוואי. "עדה מאוד חששה שתצטרך לעבור טיפולי כימו, וגם אני", משתף אשרת. "לא רציתי שהיא תסבול ושהטיפולים יפגעו באישה היפה שלי. אלה היו ימים של 'על הקצה', למרות שניסינו וגם די הצלחנו להמשיך באורח החיים שלנו". תומר החליטה לספר על המחלה גם כדי למנוע התלחשויות בעניינה. "בארבע השנים האחרונות אני מנהלת את קובי וידעתי שיהיו ימים שאגיע איתו להופעות ולא יהיה לי כוח להעמיד פנים ולפזר חיוכים", היא אומרת, "כך שהגילוי גם מאפשר לי להתנהל בלי מסכות".
בין הטיפולים, מקפידים בני הזוג לייצב את השגרה שכוללת הליכה יומית של חמישה קילומטרים והשתתפות בחוגים שונים להעצמה נפשית ולעידוד. "כשרואים אותנו צועדים או מבלים, אף אחד לא מעלה בדעתו שעדה חולה ונמצאת ברוטינה של טיפולים", אומר אשרת. "תודה לאל, היא אותה אישה בדיוק, במראה ובאנרגיות".
לפנייה לכתב/ת 
