"אבי מת בגלל רשלנות רפואית של הצוות בבי"ח פוריה"

הפסקת מתן אנטיביוטיקה יומיים אחרי ניתוח להוצאת כיס מרה, הובילה לזיהום ולשרשרת טעויות ורשלנות שגרמה למותו של תושב יבנאל כבן 64 – שבוע לפני חתונת בנו. כך נטען בכתב תביעה שהוגש לבית המשפט השלום בהרצליה, נגד בית החולים פדה פוריה בטבריה ומשרד הבריאות.

תחילתה של הפרשה באפריל 2017 כאשר יוסף ינאי, נהג מונית מיבנאל, החל לסבול מחום וכאבי בטן. שלושה ימים לאחר מכן הוא אושפז בבית החולים פוריה, שם אובחן כי הוא סובל מדלקת חריפה של כיס המרה בשל אבנים.

הוא נותח בשיטה לפרוסקופית להוצאת כיס המרה. בניתוח נראה כי חלק מהאיבר סבל מנמק ומוגלה. בתביעה נטען כי שלושה ימים לאחר הניתוח שוחרר המנוח לביתו, והטיפול האנטיביוטי בו הופסק. יומיים אחר כך הוא שב לבית החולים, כשהוא סובל מכאבי בטן ומחום גבוה.

יוסף ינאי (המנוח) משמאל עם בנו אמיר. "הפספוס פשוט זועק"

ינאי החל שוב לקבל אנטיביוטיקה. הרופאים חשדו כי קיימת אבן נוספת בדרכי המרה, ומספר ימים לאחר מכן בוצעה ניסיון לבצע בדיקה פולשנית מסוג ERCP  (בדיקה המבוצעת לצורך אבחון מחלות, שמקורן בדרכי המרה והלבלב ולצורך טיפול בחלק ממחלות דרכי המרה והלבלב. הבדיקה מבוצעת בעזרת מכשיר גמיש (אנדוסקופ) המוחדר דרך הפה לתוך התריסריון ומגיע עד לפתח צינור המרה והלבלב), אך הניסיון לא הצליח.

רופאת גסטרואנטרולוגית המליצה על בדיקה מסוג אחר MRCP (שאינה פולשנית) אך הרופאים המשיכו וניסו לערוך בדיקת ERCP.

מצבו של ינאי הלך והידרדר ורק 16 יום אחרי שאושפז בפעם השנייה בוצעה הבדיקה המומלצת. ביום שלמחרת, כשהוא במצב של הלם ספטי, הוא נותח בהרדמה מלאה. בניתוח התברר כי הוא סובל מזיהום נרחב ומבטנו הוצאו כ-3 ליטר מוגלה. בדיעבד התברר כי במהלך בדיקת ERCP נוצר נקב בתריסריון שהלך והתרחב.

עם סיום הניתוח אושפז ינאי במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. בימים שלאחר מכן, עבר עוד שבעה ניתוחים, כאשר הרופאים מנסים לעצור את הנמק והזיהום שפשו בבטנו. ב-31 במאי 2017, היום בו בוצע הניתוח האחרון, נפטר.

עו"ד גלית קרנר. "לו הרופאים נשמעו לנהלים - הכל היה נמנע"(צילום: אילן ספירא)

התביעה: "הצוות הרפואי התרשל"

בתביעה, שהגישה עו"ד גלית קרנר, נטען כי הצוות התרשל כאשר הפסיק את מתן האנטיביוטיקה יומיים בלבד לאחר הניתוח הראשון, בעיקר לאחר שבמהלכו התברר כי יש נמק ומוגלה בכמה מקומות בכיס המרה. הרופאים גם לא ביררו את תוצאות התרבית מהמוגלה, ולדברי התביעה היה על המנוח לקבל אנטיביוטיקה למשך שבעה ימים לכל הפחות.

לדברי התובעים הרופאים גם לא ערכו את הבדיקות הנכונות כאשר שב המטופל לבית החולים, כאשר ביצעו בדיקות פולשניות בניגוד לפרוטוקול וגרמו נקב בתריסריון. לדבריהם, הספרות הרפואית קובעת כי יש לנקוט קודם כל בדיקות לא פולשניות, "מחברי מאמרים בתחום מזהירים מלחשוף את החולים לבדיקות פולשניות לפני מיצוי האבחנה. עצם הבחירה בשלב שבוצע על פי התיעוד הרפואי, לא מתיישב עם הפרקטיקה הנוהגת".

בהמשך התביעה נטען כי בית החולים לא אפשר לבני משפחתו של המנוח להעבירו לבית חולים אחר, במרכז הארץ, "הנתבעים בחרו להקשות ולא אפשרו ביצוע המעבר, וזאת מהסיבות השמורות עמהם ובתואנה כי יוכלו לתקן את הנזק שגרמו, ובהטעיה חמורה, במה שאין לתארו אלא בניסיון להסתרת התנהלותם הרשלנית שהייתה נחשפת אל מול צוות רפואי בבית חולים 'שיבא' שאליו ביקשו להעביר את אביהם, בקשה שסוכלה".

אלמוג ינאי, בנו של יוסף, התחתן שבוע לאחר פטירתו של אביו. אחיו אמיר, שגר בחו"ל, הגיע לארץ לקראת חתונת אחיו. "אני חי בארה"ב אבל הגעתי לארץ לקראת החתונה וליוויתי את אבא בכל תקופה האשפוז והמחלה. בסוף קמנו מהשבעה יום לפני החתונה", סיפר אמיר. "אבא היה אדם בריא עד שנכנס לבית החולים, ולא יצא ממנו. סמכנו על המערכת, ואנחנו לא סולחים לעצמנו על זה" אמר השבוע.

"החיים שלנו השתנו לחלוטין, והכאב גדול. יש מצב שאדם נהרג בפיגוע, או לוקה בסרטן ונפטר. זה הגורל, דברים שאין לך שליטה עליהם. אבל פה, במקרה שלנו, הפספוס פשוט זועק. בגלל אגו, ושיקולים 'פוליטיים' של הרופאים ומקבלי ההחלטות איבדנו את היקר מכל. לבית החולים הזה", הוסיף, "לא הייתי מתקרב גם אם היה לי נקע".

עו"ד קרנר אמרה כי המתסכל בכל המקרה הוא כי יכול היה להימנע לו נשמעו הרופאים לפרוטוקול והמשיכו את הטיפול האנטיביוטי כנדרש. "יש נוהלים מחייבים, יש פרוטוקולים, כולל לטיפול אנטיביוטי. הטיפול יכול היה להוריד את הדלקת ולמנוע את מה שהתרחש לאחר מכן. זה פספוס שעלה בחייו של המטופל", אמרה.

היא ציינה עוד את מה שהגדירה "ניסיון נפשע של בית החולים להסתיר את המחדלים", כאשר בית החולים מנע את העברתו של החולה לבית חולים אחר. "הם רמסו ברגל גסה את הזכות של החולה, ומה שמרגיז במיוחד הוא שעשו את זה כדי להסתיר את מחדליהם".

מבית החולים פוריה לא התייחסו לטענות בכתב התביעה ואלה שבפי המשפחה. "פרטי כתב התביעה התקבלו ונלמדים על ידי המרכז הרפואי", נאמר בתגובתם, "מטבע הדברים ומפאת חובתנו לשמירה על סודיות רפואית, לא נוכל להיכנס לפרטי המקרה. אנו משתתפים בצערה של המשפחה".