המחקר הישראלי שעשוי לפתור בעיית ההתקרחות בנשים שחורות

מחקר ישראלי פורץ דרך מצא את הסיבה שהדאיגה נשים רבות ממוצא אפריקני - התקרחות ואובדן שיער בלתי הפיך.

קבוצת מחקר בינלאומית בהובלתו של פרופ' אלי שפרכר, מנהל מערך העור במרכז הרפואי תל-אביב, גילתה בתום מחקר שנערך במשך שבע שנים כי תפקוד לקוי של חלבון בשם PADI3 עומד בבסיס המחלה. המחקר מתפרסם בגיליון הרפואי היוקרתי - Medicine New England Journal of

המחלה שפוגעת באחת מכל 20 נשים שחורות ממוצא אפריקני, נובעת משילוב של טכניקות אגרסיביות לעיצוב שיער ופגם גנטי שעד כה לא היה ידוע. לעיתים המחלה המוכרת בשם התקרחות צלקתית מרכזית, ובשמה הרפואי - central centrifugal cicatricial alopecia - CCCA מועברת בין בני המשפחה, מה שמלמד על חשיבותם של פקטורים גנטיים בגרימת המחלה.

פרופ' אלי שפרכר. לשיער יש תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והחברתיים(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)

"זיהוי הפגם יקרב אותנו למציאת פתרון"

פרופ שפרכר מסביר: "לעיצוב תסרוקות שכולל החלקות רבות, משיכת השיער בחוזקה לאחור ועוד טיפולים רבים ואינטנסיביים תיתכן השפעה ישירה וקבועה על צמיחתו של השיער אצל אנשים בעלי נטייה גנטית מסוימת. למרות שהשיער שלנו אינו איבר חיוני, הוא משחק תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והחברתיים. לכן, התקרחות, במיוחד כאשר היא בלתי הפיכה כמו במחלה הזו, יכולה להיתפס כאירוע חיים בעל השלכות שליליות רבות".

לירון מלכי, חוקר ראשי במחקר במערך העור באיכילוב, מוסיף וממסביר: "חולים במחלה, נושאים צורה פגומה של החלבון, ולכן כששיערם נחשף לפגיעה פיזית או כימית, צמיחת זקיק השערה נעצרת והעור נעשה צלקתי, תהליך שמונע צמיחה מחודשת של השיער שאבד".

עופר שריג שותף בהובלת המחקר מוסיף: "תפקוד פגום של אותו חלבון עומד בבסיס מחלה נדירה מולדת המלווה שינוי במראה השיער, תסמונת UHS, מחלה שממנה סבלה ככל הנראה הדמות מהספרות הגרמנית המוכרת בארץ כיהושוע הפרוע".

לדברי פרופ' שפרכר: "זיהוי הפגם הגנטי הגורם ל-CCCA, עשוי לקרב אותנו למציאת פתרון טיפולי במחלה זו. תפקיד PADI3 בצורות אחרות של התקרחות אינו ידוע ומעורר היום עניין רב בקרב קהילת רופאי העור בעולם אשר רואים בחלבון זה מטרה טיפולית חדשה ומבטיחה" .