נכון שלא ידעתם שתל־אביב כבשה את המקום השלישי, אחרי ניו־יורק ופריז, בדירוג הבגידות? ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, ישמח לסגור לכם את החור בהשכלה. כמי שמתחיל את היום בהנחת תפילין, הוא אולי לא שמח לגלות ש־40 אחוז מנשות העיר הנשואות וקרוב למחצית מגבריה המתהדרים בטבעת נישואים, מתעלמים מ"לא תנאף" ו"לא תחמוד" מעשרת הדיברות. "אבל זה לא אומר שהמונוגמיה פשטה את הרגל", הוא ממהר להוסיף, "אנחנו סופר־משפחתיים וסופר־מונוגמיים"
אז למה הולכים לרעות בשדות זרים?
"בגלל שאין חיים ללא סקס. זה הדחף הפרימיטיבי הראשון. זוגיות ללא מיניות לא תשרוד, חד וחלק, אלא אם היא מתקיימת אך ורק לצורך הולדה. העניין הוא שבמשך 5,000 שנה גדלנו על מיתוסים שהרסו לנו את ההנאה. לדוגמה, אמרו לנו שהדחף האבולוציוני מניע את הגברים לפזר את זרעם ולהוליד כמה שיותר צאצאים".
הטיפוסים הזוגיים על פי ד"ר דניאל דריי
כתבת וידאו: קרן נתנזון
זה לא נכון?
"זה קשקוש מקושקש. בחברה המערבית אין גבר שרוצה לשלם מזונות ליותר מגרושה אחת. אמרו לנו שרק הגברים נהנים ממין, בניגוד לנשים שמחפשות רומנטיקה. שטויות במיץ. ברגע שהאישה מגלה את האנרגיה המינית שלה היא יכולה ליהנות ממין כמו גבר ואפילו יותר מגבר, רק נשים מסוגלות לחוות אורגזמה בשרשרת. הישראליות והישראלים שוברים את שיאי הבגידות מפני שהמהפכה המינית סוף־סוף הגיעה אלינו. אנשים מחפשים אהבה בכל גיל ובכל מצב. בצרפת, לדוגמה, לא קוראים לזה 'לבגוד' אלא 'להתאוורר', ולכן הצרפתים פחות מתגרשים מהישראלים".
אז אתה ממליץ על בגידות כמתכון לשמירה על הנישואים?
"תלוי מה ההגדרה שלך לבגידה. לדעתי, בגידה זה שקר והסתרה. זוגות נשואים שרוצים לחוות איברי מין שונים מאלה שהם מכירים, הולכים מדי פעם למועדונים של חילופי זוגות שפורחים בתל־אביב. להסתכל לבד זו בגידה. להסתכל ביחד זה כיף".
גם אתה ורעייתך אימצתם את הבילוי הזה?
"רק כשאנחנו בחו"ל ובלי הילדים. ואת יודעת למה? פעם, בשתיים לפנות בוקר, נסעתי להתפלל בקבר של האר"י בצפת ואחר כך נכנסתי למקווה עם אחי החרדי. בעודנו משכשכים במים, בחושך, מישהו קפץ מולי וקרא, 'דוקטור דריי, מה שלומך?' זה היה נורא־נורא מביך שמזהים אותי".
המבטא הצרפתי של דריי (54) והופעתו בעלת השיק האקסטרווגנטי במידה, הפכו את דריי לדמות מוכרת בישראל. לאורך השנים הרבה להופיע בטלוויזיה, מדי יום שני הוא מגיש את "תוכנית האהבה" ברדיו תל־אביב, ועכשיו הוא כובש תחום נוסף: בקרוב יגיע לחנויות ספרו "לאהוב במאה ה־21" (הוצאת בבל), שנכתב, אגב, בשפת אמו, אך יוצא לאור קודם בעברית ומתוכנן לצאת גם בצרפת.
תמיד חלמת להיות סקסולוג?
"לא, אבל גדלתי בליון, בדירה שהחלון שלה משקיף על הבניין של הפקולטה לרפואה. הוריי בחרו לקנות אותה כדי להבהיר לחמשת ילדיהם מה הם מצפים מהם להיות, וגם כדי שהדרך לשם תהיה קצרה. הבדיחה שלהם הייתה שעֻובר הופך לבן אדם רק כשהוא מקבל תעודת הסמכה ברפואה. אחי הגדול גינקולוג, הוא זה שזכה בתואר 'הרופא של המשפחה', ואני, שהייתי חנון, התקבלתי לפקולטה בדיוק בשנה שבה נפתח המסלול לסקסולוגיה רפואית. למדתי בשני החוגים ויצאתי עם שתי תעודות. אומנם בצרפת נהוג לומר ש'פסיכיאטר וסקסולוג הם רופאים שפוחדים לראות דם', אבל אני לא עוסק במחלות, רק בהנאה. וכיום, סקסולוגיה היא התחום היחיד ברפואה שיכול להעניק פתרון לכל בעיה".
לכל בעיה? פיזית ונפשית?
"הבעיה הנפוצה ביותר בקרב גברים היא שפיכה מוקדמת, ואת 20 השנים האחרונות הקדשתי להמצאת כדור שפותר אותה. לפני שנתיים רשמתי אותו כפטנט באירופה, ואשתי מנהלת את המחקר הקליני שמתנהל בימים אלה באוניברסיטה בווינה, מפני שהמשקיע שלי משם. כשגבר מגיע אליי עם בעיה כזו אני פותר אותה, מרים לו את האגו, ורק אחרי שהוא סומך עליי הוא מסוגל להיפתח אליי מבחינה רגשית. אני מדבר אליו בשפה נשית וכך מתרגם לו את האישה שאיתו".
מה זה "שפה נשית"?
"אני מסביר לגבר שאישה צועקת היא אישה שבוכה. מה היית עושה אילו שמעת תינוק בוכה? נכון שהיית ניגש אליו ומחבק אותו? אז למה אתה לא מסוגל לגשת לאשתך, לחבק אותה גם כשהיא צורחת עליך, ולהגיד לה 'את צודקת, אני רואה שאת סובלת, אני כאן'. כשהמוח הגברי נלחץ נפשית לפני מפגש אינטימי, עם אישה או עם גבר, יש לו ארבע דרכים לצאת מזה: לאבד זקפה, לגמור מהר, לברוח מסקס או לא לגמור בכלל. ארבע הבעיות הפיזיות של הגברים נובעות מרקע נפשי".
ואצל נשים?
"להן יש רק שלוש בעיות: כאבים בחדירה, חוסר חשק וקושי להגיע לאורגזמה. הראש שלהן מעורב במיניות הרבה יותר מאשר אצל גברים, שיכולים להסתפק בכדור מתאים. נשים דורשות טיפול פיזי במקביל לנפשי".
מה מייחד את המיניות הישראלית?
"המשפחתיות. הילדים עומדים במקום הראשון. באירופה וגם בארצות־הברית, הורים שולחים את הילדים לקייטנה בת חודש ויוצאים לחופשה זוגית. אצלנו הילדים נוסעים עם ההורים לכל מקום, וכתוצאה מכך, במקרים רבים הזוגיות נעלמת. חבל. חשוב לשמור על איזון. בנוסף, הנשים הישראליות שונות מרוב הנשים בעולם מפני שהן משרתות בצבא שירות חובה. כל אחת מהן היא גולדה מאיר קטנה וחזקה. בשלוש השנים האחרונות אני מטפל יותר ויותר בבגידות של נשים. הן רוצות ליהנות, הן לא מפחדות ובניגוד לגברים הן לא סלחניות".
כלומר?
"כשהבעל בוגד באשתו, הוא מגיע עם הזנב בין הרגליים ומוכן לעשות הכל כדי לפייסה. גברים מוכנים לעשות שמיניות באוויר כדי לא להגיע לגירושים ולחלוקת ההון המשותף. כשהאישה היא הבוגדת, היא לא מתנצלת ולא מבקשת סליחה. היא מטיחה בגבר 'זה קרה בגללך, אתה לא ראית אותי, אתה לא מתפקד במיטה'. הנשים לא מוכנות לוותר על המיניות שגילו מהצד".
מהו, לדעתך, הגיל שבו אפשר להתחיל?
"אין גיל כזה. מתחילים כשמוכנים. ראיתי בני 40 שעדיין לא הבשילו בגלל חינוך פוריטני, ובני 15 שכבר בשלים, למרות הפורנו שמעמיס עליהם בלבולים מיותרים. בישראל, 70 אחוז מהבנות בתולות כשהן מתייצבות לצו ראשון, גיל 17. הבנים מתחילים קצת קודם, בסביבות 16. אנחנו התחלנו הרבה יותר מוקדם. אני ממליץ לבני נוער להתחיל רק אחרי שהם למדו להכיר את גופם ולענג את עצמם. מי שמגיעה ליחסי אישות ללא הכנה עצמית מתאכזבת מהחדירה. מגיעות אליי נשים חרדיות וערביות ששואלות, 'לזה חיכינו?' ומתפלאות לגלות את הדגדגן".
בקליניקה שלו, בכיכר המדינה בתל־אביב, מועסקים גם גינקולוג ותרפיסטית. "הפציינט הכי צעיר שלי היה בן שבע, הוא הגיע עם הוריו שדאגו בגלל גודל הפין שלו, והמבוגר ביותר היה בן 97, שאחותו הגדולה הביאה אותו לטיפול אחרי שהתאלמן והתקשה לתפקד בזוגיות החדשה. רוב הזוגות מגיעים אליי כתחנה אחרונה לפני הגט, רובם נשארים ביחד ורק עשרה אחוזים מתגרשים. אני, אגב, החלטתי שאני לא צריך להתגרש כדי להתראות עם ילדיי בשעות האור. פעמיים בשבוע אני יוצא מהקליניקה בשלוש".
על השולחן מפוזרות מכוניות צעצוע, ולא במקרה: דריי מגדיר שלושה טיפוסים של אישיות זוגית על פי דגמי מכוניות – יגואר, מרצדס וג'יפ. "בתחילת כל טיפול אני מחפש את ההגדרה המדויקת כדי להבין טוב יותר את האדם או הזוג שיושבים מולי", הוא מסביר. "ההגדרה מאפשרת לנו להכיר טוב יותר את עצמנו, לדעת עם מי בחרנו לחיות ועל מה ויתרנו, ולהבין עם מי אנחנו רוצים לחיות ועם מי לא".
לדברי דריי, כשליש מהאנשים משתייכים לקבוצת המרצדס. "זו מכונית שאפשר לנסוע בה מאות אלפי קילומטרים בלי שום תקלה, למרות שהיא לא מצטיינת בקסם מיוחד. מכונית חזקה ואמינה שחביבה על נהגי מוניות בכל העולם. טיפוסי המרצדס למדו להכיר ביתרונות ובחסרונות שלהם, וחיים עם עצמם בשלום יחסי. הם עשויים להיראות כמי שמנותקים מרגשותיהם או הגיוניים מדי, אבל הם בני זוג נדיבים ומסורים. לא צפויות הרבה הפתעות, לטוב ולרע, בחיים בחברת בני זוג מסוג המרצדס. המיניות שלהם מבוססת על תן וקח ומצטיירת כנעימה, ונקודת התורפה שלה היא דימוי גוף סביר אך לא מספק בעיניהם, דבר הפוגם בביטחונם העצמי. הגברים עשויים לתהות בנוגע לגודל איבר המין שלהם ויכולתם לספק את הפרטנרית שלהם, ואילו הנשים נוטות לניתוחים פלסטיים בגלל חוסר שביעות הרצון מהופעתן החיצונית". כדוגמה אפשרית הוא נותן את בני הזוג אובמה.
גם לקבוצת הג'יפ משתייכת, לפי דריי, כשליש מהאוכלוסייה, אך 90 אחוז ממנה הם גברים. "הטיפוסים האלה דומיננטיים, מרשימים, מבריקים ודורסים כל מה שנקרה בדרכם, אבל בחיי היומיום הם לא ממש שימושיים. הם יכולים לנסוע בכביש מהיר נגד כיוון התנועה, ולהיות משוכנעים שהם נוסעים כמו שצריך. המוטו שלהם הוא 'אני, אני, אני', וכל האנרגיה שלהם מתועלת ללכידת הצד השני. הם מאמינים בעצמם ובכוחם, ומוחקים את מי שלא נלכד בקסמיהם. עם הקבוצה הזו נמנים אישים רבים שהשאירו את חותמם על העולם, מנפוליאון והיטלר ועד סטאלין, פוטין וטראמפ. המפגשים הראשונים איתם במיטה עשויים להיות מדהימים, אך אחרי שהיעד נכבש, הם נוטים להתרכז בעצמם. רק לעיתים רחוקות הם מגיעים לטיפול מפני שהם תמיד בטוחים בצדקתם, וגם בטיפול הם ישתדלו להוכיח שהבעיה נעוצה בצד השני".
קבוצת היגואר כוללת 40 אחוז מהאוכלוסייה, אומר דריי, 90 אחוז ממנה נשים. "היגואר היא מכונית יפה ועדינה שמחייבת תשומת לב מרובה, חוויית הנהיגה בה מהנה מאוד, ולכן בעליה משקיע בטיפול בה. אם לא מטפלים כראוי ביגואר, תקלה קטנה יכולה להפוך לגדולה, ומהר מאוד היא עלולה להיתקע בשולי הכביש. נראה לי שאנג'לינה ג'ולי, מרילין מונרו ואליזבת טיילור יכולות להתאים לטיפוס הזה. האנשים בקבוצה זו מוערכים כעובדים טובים, שממלאים את תפקידם כנדרש, אך ללא התלהבות וחדווה. הקשיים הרגשיים שלהם נובעים מסדק חמור בביטחון העצמי הבסיסי, ואחרי תקופת ניסיון ארוכה בני הזוג הופכים למרכז חייהם הרגשי. נשות היגואר מכריחות את בני הזוג שלהן לשלם מחיר כבד על חוויות ילדותן בדרישה מעיקה לתשומת לב מופרזת.
"באופן פרדוקסלי, ככל שבת הזוג מטיפוס יגואר מרגישה בטוחה יותר באהבתו של בן זוגה, כך היא מגבילה יותר את צעדיו ומקצינה את התנהגותה. ב־20 אחוז מהזוגות שבהם טיפלתי, הגבר היה קורבן לאלימות פיזית או מילולית מצד היגואר, המתנהגת בחשדנות ובקנאה".
איזו מכונית מגדירה את הזוגיות שלך עצמך?
"יגואר", הוא לא מהסס. "בזוגיות שלנו אני אוהב להרגיש שאף אחד משנינו לא מובן מאליו. כל הזמן צריך להשקיע ולטפל ולפנק. סיון מסוגלת לטוס לשבוע לארץ רחוקה, וליהנות מכל דקה. אני סובל כשעליי לשהות לבד שלושה ימים בעיר אחרת, אני נהנה רק כשאנחנו יחד".
את אשתו סיון גורן, אחותה של העיתונאית ענת גורן, פגש בגיל 35, כמה שנים אחרי שעלה לארץ. "כיוון שהייתי בין הראשונים שדיברו על סקס בצורה פתוחה, הטלוויזיה הזמינה אותי להשתתף ב'סקר הסקס הגדול', ואיריס קול הזמינה אותי לתוכנית הרדיו שלה. סיון נדלקה על הקול שלי. כשגילתה שאני ידיד של דנה הרמן, היא ביקשה ממנה את הטלפון שלי. שאלתי את דנה מי היא, ותשובתה הייתה, 'עזוב, סיון לא בשבילך, היא גרושה פעמיים ויש לה ילדה'. עניתי, 'למה לא? היא דווקא מתאימה לי'. קבענו דייט, ובערב הראשון התאהבתי בה, בישראליות שלה, בכוח ובעצמאות שלה. היא גם מאוד יפה, זה אף פעם לא מזיק. אחרי שלושה שבועות הצעתי לסיון נישואים, והיא סירבה. היא טענה שפעמיים הספיקו לה, אבל הוסיפה שתסכים להתחתן בפעם השלישית בעוד עשר שנים, אם נחזיק מעמד עד אז".
הגבר המאוהב קיבל עליו את גזר הדין. "הייתה לי ברירה?" הוא מתלוצץ. "הבאנו לעולם שלושה ילדים - אנה (13), תום (11) ועמנואל (9), שבניגוד לאחיה הגדולים לא יודעת אף מילה בצרפתית. נעמי (הבת של סיון, ס"ש) כבר בת 18, ולא פעם היא אומרת לסיון, 'אמא, אם תתגרשי עוד פעם אני הולכת עם דניאל'. אחרי עשר שנות זוגיות סיון באה אליי עם כתובה והציעה לי נישואים. התחתנו בחוף הים, כשכל אחד מארבעת הילדים מחזיק את אחד ממוטות החופה. עד היום אני מאוהב בסיון כמו ביום הראשון, ופוחד שהיא תעזוב אותי. היא מסוגלת לעשות את זה מפני שחשוב לה להיות מאושרת".
על אושרם של בני הזוג מאיים כעת כתב אישום נגד דריי, שהוגש לבית משפט השלום לפני כחודשיים. על פי כתב האישום, לאחר שנפתחה נגדו חקירה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כשלושה מיליון שקלים, דריי זייף מסמכים, בדה ראיות ופעל במרמה כדי להכשיל את החקירה ואת ההליך השיפוטי. "אני לא מתנער מאחריות", הוא מגיב לראשונה על הפרשה. "אני מבין שהיו בקליניקה שלי דברים טכניים שהתנהלו בצורה לא טובה והם תוקנו, כולם".
סיון, אשתו, שעד לפני חמש שנים עסקה בשיווק ויזמות, מקפידה להגיע לקליניקה מדי יום ביומו ולפקוח שבע עיניים על ההתנהלות החשבונאית, מאז שבעלה נחשד בהעלמות מס. "אני שומרת על דניאל", היא אומרת, "גם היום הוא עוסק בטיפול בלבד ואין לו מושג מה קורה בפנקס החשבוניות".
דניאל, איך הרגשת כשזומנת לחקירה במס הכנסה?
"הייתי בהלם. מה פתאום חקירה? אפילו אין לי עבירות חניה. היה לי נוח שאנשים אחרים מטפלים בחשבונות במקומי. למדתי לקח, היום אני סומך רק על סיון. כל הסיטואציה מאוד לא נעימה לי, במיוחד לאור העובדה שלא מדובר ביום־יומיים, אלא בחמש שנים. עורך הדין שלי, אודי ברזלי, נמצא בקשר עם רשות החוק במטרה להסדיר את המחלוקת, ואני מקווה שבקרוב נגיע להסכמות. אני מכבד מאוד את אנשי רשות המסים ואני יכול לומר שמאז תחילת הפרשה הקליניקה שלי מנוהלת בצורה יותר מסודרת, ועל ידי עובדים ישרים יותר. אני מקווה לבשורות טובות – ובקרוב. חשוב לי להדגיש שהליקויים נמצאו בהתנהלות החשבונאית של הקליניקה ולא בהתנהלות הרפואית. כבר טיפלתי ביותר מ־30 אלף נשים וגברים, שבאו אליי בזוגות או כיחידים, ומעולם לא התחרטתי שבחרתי בסקסולוגיה כמקצוע וכדרך חיים".
גם במאה ה־21 גברים מתבדחים על חשבון הנשים, שתמיד סובלות מכאב ראש כדי להתחמק מסקס?
"הם יכולים לצחוק, אבל בזוגיות ארוכה, גברים מתלוננים על כאב ראש לא פחות מנשותיהם. בעבר, כשהגבר לא נדרש לספק את האישה, כל לילה התחשק לו לעשות את מה שבא לו. כיום, כשהנשים משוחררות, עובדות, מנהלות את הבית ודורשות מהגבר להשקיע בהן, הוא מאבד את הזקפה או גומר מהר, ובעקבות כך גם הוא מפתח חוסר חשק. אחד האתגרים של זוגיות ארוכה היא לשמור על חשק הדדי, וזה לא קל. הממוצע הישראלי הוא פעמיים בשבוע. כשיש ילדים קטנים זה קצת פחות, ודווקא אחרי גיל 50 יש פריחה, בתנאי ששמרנו על הגוף שלנו. אצל גברים הדחף המיני קיים עד 120, גם כשהטסטוסטרון בנסיגה. נשים אמורות לראות בגלי החום סימן לכך שעליהן להתחיל להשתמש בהורמונים כדי שהמיניות לא תאבד".
כבר הגענו למצב של מיניות שוויונית?
"עדיין לא, אבל אנחנו בדרך לשם. זה יקרה אחרי שנעבור את מהפכת MeToo, שגוררת משפט שדה בכיכר העיר וגורמת לגברים להרגיש מאוימים. אני מעודד את המטופלות שלי להתלונן. לא אחת אני מלווה אותן למשטרה, זה חשוב שכל אישה תוציא את מה שקרה לה. אני מתנגד רק לתלונות אנונימיות, שחושפות את הגבר ומותירות את האישה באלמוניותה. המוטו שלי הוא שאין הטרדה מינית בטעות. אם התחלת עם מישהי והיא לא מעוניינת ואתה ממשיך – אתה מטריד. עדיין לא הסתגלנו למעבר בין הפקידה הצבאית של שנות ה־70 וה־80, שגם מכינה קפה למפקד וגם שוכבת איתו, לבין האישה המודרנית, שלא חולמת להיות ברבי אלא טייסת, שעובדת ומפרנסת ומגיל צעיר חונכה להגיד 'הגוף שלי ברשותי'. אנחנו בעיצומה של המהפכה שתסתיים, לדעתי, בעוד15־10 שנה".
יש לך סימפטיה לגברים שמרגישים מאוימים? אתה מרחם עליהם?
"זו לא שאלה של רחמים. כל מהפכה היא אלימה בראשיתה, ובסופה תיווצר גם אצלנו מיניות שוויונית שתסב הנאה לשני הצדדים. במיטה – לא משנה אם מדובר בזוגיות של גייז, לסביות או סטרייטים – תמיד יש צד שמוביל וצד שמובל. אם אין, הסקס לא עובד. כיום אנחנו חיים בעידן של גברים מבולבלים. הם לא מבינים איך אפשר לשטוף כלים בצהריים, להחליף חיתולים בערב, ובלילה להפגין את הגבריות והחייתיות שלהם. השילוב הזה נראה להם כמשימה בלתי אפשרית. המהפכה המינית של שנות ה־70 העניקה לנשים את הזכות להתגרש, להשתמש בגלולות, לעשות הפלה, להשיג עצמאות כלכלית - והגברים פחדו ממנה. המהפכה הנוכחית דורשת מהם לעכל ולהפנים את הכללים החדשים ליחסים בין המינים. רק טוב יצמח ממנה".
