רואים מטושטש? מתי לרוץ למיון ומתי לא לדאוג

הן איבר החישה המרכזי בגופנו, אבל אין מי מאיתנו שלא נתקף חדשות לבקרים בהפרעות ראייה שונות. לעיתים מדובר בתופעה חולפת חסרת חשיבות משמעותית, אולם לעיתים טשטוש הראייה עלול לסמן בעיה רפואית דחופה שעלולה להידרדר במהירות, אפילו עד כדי עיוורון.

קיראו עוד על ראייה:

טשטוש ראייה

זו הפרעת הראייה השכיחה מכולן. מגוון סיבות גורמות לטשטוש ראייה, כשמו כן הוא: כאשר קרני האור אינן מתמקדות על הרשתית, ה"מסך" של העין, באופן תקין. אלה הבעיות השכיחות העלולות לגרום לטשטוש:

טשטוש ראייה. זמן מסכים רב מדי(צילום: shutterstock)

יובש בעיניים: מצב המופיע אצל 10 עד 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת, בעיקר אצל נשים בגיל הבלות. בסיכון מוגבר נמצאים מי שמשתמש בעדשות מגע, אלה הנוטלים תרופות שונות, מחלות אוטואימוניות, מעשנים ומי שמבלה שעות ארוכות מול מסכים.

מי שסובל מיובש מתלונן לרוב על גרד, צריבה, טשטוש ראייה, אי נוחות בעיניים, קושי בקריאה לאורך זמן, כשהתסמינים מוחמרים לאורך היום ככל שהשעות מתקדמות. בשעות הבוקר תיתכן דמעת כאשר רוח קרירה נושבת לכיוון העיניים.

הדרך לטיפול מתחילה באיבחון אצל רופא עיניים המתמחה בתופעת היובש, והטיפולים מתמקדים בהקלה על היובש באמצעות תחליפי דמעות ותרופות אנטידלקתיות, ולעיתים התקנת פקקים בפתח ניקוז הדמעות.

בספרות מומלץ עוד על צריכה מוגברת של אומגה 3 על חשבון אומגה 6, שעשויה להקל על תסמיני וסימני היובש (יותר דגי ים כמו טונה וסלמון ופחות בשר אדום שמן או גבינות עתירות שומן בתפריט התזונתי).

כך תטפלו ביובש בעיניים:

דלקות עיניים: אחת מתלונות העיניים השכיחות ביותר, אם לא השכיחה מכולן. דלקת עיניים עלולה להיות חיידקית המתבטאת בהפרשות עכורות מוגלתיות (ירוקות/צהובות), ויראליות או אלרגיות המתבטאות באדמומיות וגרד בעיניים עם הפרשות שקופות.

דלקת עיניים, תהיה הסיבה אשר תהיה, עלולה לגרום גם לטשטוש ראייה בשל ההפרשות הנצמדות לקרנית, החלק הקדמי ביותר והשקוף של העין, ופוגמות במיקוד קרני האור על הרשתית.

במקרה של דלקת חיידקית הטיפול הוא בטיפות אנטיביוטיות. במקרה של דלקת על רקע ויראלי או אלרגי, ניתן להיעזר בתחליפי דמעות ללא חומר משמר ולעתים גם בטיפות אנטי אלרגיות.

אסטיגמטיזם: טישוש הראייה נגרם עקב קרני האור העוברים דרך הקרנית והעדשה ומתמקדים במספר מישורים. מצב זה יכול לנבוע מקרנית שאינה כדורית אלא אליפטית או מהפרעה בעדשה שבתוך העין.

גם כאן הפתרון הוא התאמת משקפיים. לעיתים המשקפיים עלולים לגרום לאי נוחות ויש להסתגל אליהם. כאשר לא מסתגלים למשקפיים יש לפנות לאופטומטריסט על מנת לפתור את הבעיה.

לראות את העצמים הקרובים מרחוק. זוקן ראייה(צילום: shuttestock)

זוקן ראייה: מצב המכונה פרסביופיה האופייני אחרי גיל 44 המתבטא בטשטוש ראייה בהסתכלות על אובייקטים קרובים. המצב נגרם בשל היחלשות יכולת העדשה לבצע מיקוד (אקומודציה) לעצמים קרובים.

התוצאה היא קושי לקרוא והצורך להרחיק את הכתוב עד שהיד מתקצרת לכאורה. התסמינים הראשונים שעלולים להופיע כוללים קושי בקריאת אותיות קטנות בתאורה חלשה, תחושת עייפות בעיניים לאחר זמן קריאה ממושך, טשטוש רגעי במעבר מקריאה קרובה למבט מרוחק ואף כאבי ראש בעת קריאה מקרוב. התופעה הולכת ומתפשטת בעולם, עדיין לא ברור מדוע. במצב זה יש להתאים משקפיים לקריאה, עבודה במחשב או משקפי מולטיפוקל.

קרטוקונוס: מחלת עיניים המתבטאת בצורה חרוטית של הקרנית (החלון ה"קדמי" של העין). מאחר שהקרנית אחראית לחלק ניכר ממיקוד האור על הרשתית, מחלה זו עלולה לגרום לטשטוש ראייה.

הטיפול לשיפור חדות הראיה הוא בעזרת עדשות מגע . צילוב סיבי הקולגן בקרנית עשוי לעצור את התקדמות המחלה. מדובר בשיטת טיפול חדשה בה מחוזקת הקרנית הדקה והחלשה באמצעות צילוב חדש בין סיבי החלבון הנקרא קולגן.

הטיפול מתבצע במרפאה במהלכו מוסרת שכבת תאי הציפוי של הקרנית עליה מטפטפים טיפות ויטמין B2 ולאחריה מקרינים את הקרנית באור אולטרסגול. קרינה זו מפעילה את הוויטמין שיוצר את תהליך הצילוב בין סיבי הקולגן.

קטרקט (ירוד): עכירות של עדשת העין. בתחילה עכירות זו בעדשת העין עשויה לגרום לטשטוש ראיה הניתן לתיקון ע"י משקפיים. אולם עם התקדמות העכירות טשטוש הראיה יחמיר ועלול להשפיע על התיפקוד היום יומי.

קטרקט שכיח מעל גיל 60 ואצל חולים הסובלים מסוכרת או אנשים המטופלים בסטרואידים (בטיפות עיניים, משאף או כדורים). את הקטרקט ניתן לאבחן בבדיקת עיניים. אין טיפול בקטרקט זולת ניתוח להסרתו.

ניתוח להסרת הקטרקט מבצעים כאשר העכירות בעדשה משפיעה על איכות החיים ועל התפקוד היום יומי. הניתוח נמשך כחצי שעה ומתבצע תחת הרדמה מקומית, ובמהלכו מוחלפת העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית מחומר פלסטי. לאחר הניתוח המטופל משוחרר לביתו עם הוראות להזלפת טיפות עיניים למספר שבועות. זרה לתפקוד מלא וראייה תקינה צפויים לאחר מספר ימים מהניתוח.

רטינופתיה סוכרתית: פגיעה ברשתית בחולים סוכרתיים. הפגיעה עשויה שלא לתת סימנים, עד שתתפתח פגיעה במרכז הראיה או בעצב הראייה. פגיעה זו מתבטאת בטשטוש ראייה, עיוות ראייה, עכירות שטה ואיבוד ראייה פתאומי.

לא ניתן למנוע רטינופתיה סוכרתית אך ניתן למזער את הנזק על ידי איזון רמות הסוכר ולחץ הדם. חולה סוכרת צריך לעבור מדי שנה בדיקת עיניים מלאה כולל הרחבת אישונים.

במקרה של פגיעה ברשתית יש לעבור בדיקת עיניים תכופה יותר על פי הוראות רופא העיניים. הטיפול ברטינופתיה סוכרתית נעשה באמצעות טיפול לייזר לרשתית והזרקות לחלל העין של תרופות המעכבות צמיחת כלי דם לא תקינים.

היפרדות רשתית: מצב חירום רפואי העלול להוביל לעיוורון ונובע מהיפרדות הרשתית (החלק בעין הקולט את תמונת העולם החיצון ומתרגמו לאותות חשמליים המועברים למוח) מהשכבות המזינות אותו. בדרך כלל היפרדות רעתית נובעת מקרע ברשתית.

המצב נגרם בשל טראומה לעין, קוצר ראייה, ניתוחי עיניים קודמים, היפרדות רשתית בעין האחרת, אזורי הדקיקות וניוון של הרשתית. תסמיני קרע ברשתית כוללים הבזקי אור וגופים שטים בעין. כאשר חודרים מבעד לקרע נוזלים תחת הרשתית, יתפתח מצב של היפרדות רשתית המתבטאת בטשטוש ראייה, איבוד חלק משדה הראייה, ותחושה של הסתכלות דרך וילון אטום. יש לפנות בדחיפות לבדיקת עיניים בכל מקרה של אחד מהתסמינים הנ"ל.

הריון: טשטוש ראייה היא תלונה נפוצה בהריון ולעיתים מלווה בכפל ראייה. השינויים ההורמונלים בהריון עלולים להשפיע על קמירות הקרנית ועובייה ובכך לגרום לטשטוש ראייה.

יובש בעיניים היא גם תופעה הנפוצה בהריון ועלולה לגרום לטשטוש ראייה. גורמים נוספים לטשטוש ראייה במהלך ההיריון הם עליית לחץ דם וסוכרת הריונית. לכן כאשר מופיע טשטוש ראייה במהלך הריון חובה לדווח לרופא.

תולעים, חוטים, שערות שטות:

אם גם לכם צפים בעין גופים מאורכים, עגולים, ובצורות שונות הנראים כתולעים, אתם ממש לא לבד. מדובר בגופיפים המצויים בחומר הג'לטיני הממלא את גלגל העין (הנקרא הגוף הזגוגי). הגופיפים הללו שוחים בנוזל הג'לטיני של גלגל העין, ולעתים שטים ממקום למקום בתנועות תזזיתיות משום שהם נתונים לסיבובי העין.

מצב זה נחשב נורמלי, אף שהוא מטריד במיוחד. למרבה הצער, אין הרבה מה לעשות עם התפרקות הקולגן והיווצרות הגופיפים השוחים בגלגל העין. הבשורה היחידה בהיבט זה היא שבמשך הזמן מתרגלים אליהם, עד כמה שאפשר.

אבל התופעה עלולה להיגרם, במקרים פחות שכיחים, כתוצאה מבעיות עיניים ובהן היפרדות החלק האחורי של הגוף הזגוגי מהרשתית, התכווצות של עורקים בעין, דימומים, או מחלות זיהומיות כטוקסופלזמוזיס.

איבחון הסיבה המדויקת נעשה אצל רופא עיניים, הבודק את חלקו האחורי של גלגל העין באמצעות מכשיר האופתלמוסקופ או מנורת-סדק, שני מכשירים המאפשרים לבחון את גלגל העין והמרכיבים בתוכו. עם זאת, אם הגופים הצפים קטנים מידי, לעתים הם לא ייראו גם בעת בדיקת הרופא.

במרבית המקרים בהם לא נתגלתה מחלת עיניים, לא ניתן להעלים את הגופים הצפים. במקרים חמורים בהם גופים אלו מסתירים את שדה הראייה ומגבילים את הראייה באופן ניכר, ניתן לטפל באמצעות לייזר המפרק את הגופיפים לחלקים קטנים מאוד או בניתוח. כך או כך, אם אתם רואים את הגופים הצפים, וגם אם כבר התרגלתם אליהם - גשו לבדיקה אצל רופא עיניים.

כיסוי של חלק משדה הראייה

שדה הראייה של העין כולל זווית ראייה של 160 מעלות. כלומר, קרני האור החודרים לעין מאפשרים לנו לראות את העולם גם מהצדדים עד לרמה מסוימת. יכולת זו נקראת שדה הראייה. מגוון מחלות עלולות לגרום להסתרת שדה הראייה או לפגיעה שלו, לעתים עד כדי ראייה כאילו דרך צינור או "עינית" או ההיפך כאשר חסר השדה המרכזי ורואים רק שדה היקפי. אלה המצבים העלולים להתבטא בפגיעה בשדה הראייה, ודורשים תמיד בדיקת רופא עיניים דחופה:

גלאוקומה (ברקית): קבוצת מחלות הגורמות לנזק לא הפיך לעצב הראייה המתבטא כנזק בשדה הראייה. לרוב הגלאוקומה מלווה בלחץ תוך עיני גבוה אך תיתכן גם גלאוקומה עם נזק לעצב הראייה ושדה הקריה בנוכחות לחץ תוך עיני בטווח הנורמלי.

לרוב המחלה היא ללא תסמינים אלא בשלב המאוד מתקדם שלה. מסיבה זו חובה לעבור בדיקת עיניים שנתית בעיקר אלו שיש להם קרובי משפחה החולים בגלאוקומה. בהיעדר טיפול המחלה עלולה לגרום לעיוורון. הטיפול נועד לעצור או להאט את הפגיעה בעצב הראייה ובשדה הראייה.

ניוון מקולרי גילי ( (AMD): מחלה האופיינית לגיל המבוגר הפוגעת בעיקר בחלק המרכזי של הרשתית (המקולה) האחראית על חדות הראייה הטובה וראיית הצבעים. המחלה מתבטאת באובדן הראייה המרכזית המלווה בטשטוש ועיוות ראייה, איבוד היכולת לקרוא ולראות פרטים מדויקים לרחוק.

המחלה מופיעה בשתי צורות: יבשה ורטובה. הצורה היבשה מתקדמת באופן איטי לאורך שנים, אין טיפול יעיל. הצורה הרטובה מלווה בדימום והצטברות נוזלים בשכבות הרשתית. בצורה הרטובה ניתן לטפל בעזרת זריקות לחלל העין של תרופות המעטות את צמיחת כלי הדם הלא תקינים.

הבזקי אור

ראיית הבזקי אור או "ברקים" עלולה להצביע על בעיה עינית או עצבית. בין הפרעות הראייה, עלולים הבזקי אור להיגרם משינויים בזגוגית העין, אותו ג'ל הממלא את גלגל העין. שינויים אלה עלולים להוביל להינתקות של הזגוגית וקרע ברשתית עד להיפרדות רשתית וסכנת עיוורון.

לעיתים ההבזקים מלווים הופעת גופים צפים בעין. הדבר נובע משינויים בג'ל הזגוגית המתנתק מאחיזתו ברשתית. תהליך זה של משיכה וניתוק מהרשתית גורם להבזקים.

בעיית הבזקי אור עלולה להיות חלק גם מתופעת ה"אאורה" המאפיינת מיגרנה. מדובר בסימן מקדים שלאחריו מופיעים כאבי הראש עם או בלי בחילות וקושי בהסתגלות לאור. כך או כך, בכל מקרה של הופעת הבזקים, יש לפנות לבדיקת רופא עיניים.

הילות וסינוורים

שיבושים סביב אור הן אחת התופעות השכיחות ברפואת עיניים, שדורשת תמיד בדיקת רופא. הילות קיימות בעיקר בחושך סביב מקורות אור ונראות כטבעות או קרניים סביב מקורות אור כמו פנסי מכוניות או פנסי תאורה לאורך הכביש.

בשעות היום עלול להופיע סינוור שנובע מפיזור האור בעין במקום שיגיע באופן ממוקד לנקודה אחת על הרשתית. בין הגורמים להילות וסינוורים מצבים רבים ובהם קטרקט, קוצר או רוחק ראייה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, קרטוקונוס, וגם מצבים נוירולוגיים כמו מיגרנה ודלקת קרום המוח.

שינוי בגודל עצמים

הפרעות שונות עלולות להתבטא בחוסר התאמה בין הגודל של העצמים במציאות לבין הגודל המפוענח בעיניים. במילים אחרות – העצמים נראים בגודל מוטעה. התופעה עלולה להתבטא בשתי העיניים או בעין אחת.

התופעה עלולה לגרור לא רק ראייה שגויה, אלא תאונות, נפילות, וגם תסמינים כמו כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, עצבנות ופגיעה משמעותית באיכות החיים.

לעיתים מי שסובל מהתופעה ממשיך לסבול ועוצם עין אחת כדי להבין את הגודל האמיתי של העצם או הכיתוב שלפניו. התופעה עלולה להופיע בשל מחלות רשתית, פגיעה בעדשה, חבלת עין, ניתוחי עיניים. התופעה מופיעה לעתים גם במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. כל מקרה של שינוי בגודל עצמים דורש בדיקת רופא.