הקריטריונים החדשים לאבחון עצירות: האם גם אתם סובלים?
עד לא מזמן קבעו הנחיות מעורפלות כי עצירות היא אי מתן צואה מעל כמה ימים. עתה קובעים מומחים שיש לשנות את ההנחיות, וכי עצירות היא כמעט כל הפרעה וקושי בהעברת תוכן המעיים. אלו הקריטריונים החדשים
האם אתם סובלים מעצירות? על פי הקריטריונים החדשים – מאוד ייתכן שכן: מומחים קובעים שההגדרות המוכרות אצל רוב הרופאים והציבור לעצירות הן מעורפלות ואינן מדויקות, וכי יש לשנות את דרך האבחון, כך שלמעשה עצירות תוגדר כמעט על ידי כל הפרעה בהעברת תוכן המעיים.
זו אחת הבעיות השכיחות ביותר בעולם, וגם בישראל, כשעל פי ההערכות לפחות עשרות אלפי ישראלים סובלים מעצירות ברמת חומרה גבוהה, עד לצורך בשימוש בתרופות משלשלות העלולות לגרום להתמכרות, נרות וחוקנים.
העצירות גורמת לא רק לפגיעה באיכות החיים, אלא גם לכאבי בטן, גזים, כאבים, ולעתים גם להופעת טחורים ופיסורות עקב הלחץ המופעל בעת הביקור בשירותים.
אבל מסתבר שהבעיה שכיחה הרבה יותר מכפי שסבורים: קריטריונים חדשים שנקבעו לפני כשנתיים, קבעו כי ההגדרות לעצירות נרחבות הרבה יותר, וכוללות הפרעות רבות במערכת העיכול.
כעת מומחים בבריטניה מצאו כי רק מעטים מציבור הרופאים והמטופלים מכירים את הקריטריונים הללו, שכן עצירות היא בעיה נרחבת ביותר, וכי יש לערוך בירור עצירות לאלה העונים על הקריטריונים החדשים, ואלו הם:
כאבי בטן וגזים
- דימום וכאבים בפי הטבעת
- פעולות מעיים לא סדירות
- צואה קשה
- בריחת צואה
- בילוי זמן ארוך בשירותים ללא יציאה
- מאמץ רב בשירותים
- שימוש במשלשלים
הקריטריונים מבוססים על מחקר שכלל 2,557 איש ומצא כי רוב האנשים הסובלים מעצירות סבלו מהתסמינים הללו, כלל לא ידעו כי הסיבה לתסמינים היא עצירות.
מהמחקר עוד עלה כי מרבית הרופאים נותנים דגש על פעולות המעיים באבחנת עצירות, אולם רק מחצית מאלה הסובלים מעצירות סבלו מחוסר העברת צואה. היתר סבלו משלל התסמינים ובהם כאבי בטן, גזים, ובעיות בפי הטבעת.
"המחקר שלנו מראה כי אנשים שחווים תסמיני עצירות לא יודעים שמדובר בעצירות ואינם מאובחנים או מטופלים לבעיה הזו", אמרה ד"ר איריני דימידי, ראש צוות החוקרים מהקינגס קולג' בלונדון, "עצירות נובעת מתזונה דלת סיבים, שתייה מועטה, אך עלולה לסמל גם בעיות חמורות כמו סרטן המעי גס ומחלת צליאק. תמיד חשוב לגשת לרופא כאשר יש בעיית עיכול".
הסכנה: חסימת מעי טחורים ופיסורה
ההגדרה המסורתית של עצירות היא קושי בהעברת צואה, קשיון צואה או תחושה של ריקון לא שלם, אולם כיום רוב הרופאים המדברים על עצירות מתכוונים למצבים חוזרים ונשנים של אי יציאת צואה במשך יותר משלושה ימים.
הבעיה שכיחה בעיקר בקרב קשישים המרותקים למיטתם, חולים כרוניים, אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית, ויותר מכל אצל מי שהתפריט היומי שלו אינו מכיל די סיבים תזונתיים, כלומר פחות מ-35 גרם ביום.
העצירות נחלקת לשני סוגים: חדה או כרונית. עצירות חדה מתרחשת בעת שינוי בהרגלי תנועת המעיים, ומתבטאת בצואה קשה שאינה עוברת בקלות את תעלת המעיים. שינוי פתאומי כזה מרמז לרוב על בעיה גופנית: חסימת מעיים, חבלות, זיהומים בחלל הבטן, תגובה להרדמה כללית או לתרופות מסוימות וכו'. כאשר השינוי מתמשך, חוזר על עצמו או מחמיר, יש חשד לחסימה של המעי על ידי גידול, שפיר או ממאיר.
עצירות כרונית מוגדרת ככזו הנמשכת יותר משלושה שבועות, לרוב חודשים ואף שנים. הסיבה לכך לא תמיד ידועה, אולם בדרך כלל היא תוצאה של שימוש קבוע במשלשלים. אלה מונעים מן המעי את הצורך להתכווץ כדי לדחוף את הצואה, ולאורך זמן הוא הופך להיות "עצל" ומפסיק לבצע את ההתכווצויות החיוניות הללו.
סיבות אחרות לכך עלולות להיות דלקת, תת פעילות של בלוטת התריס, יתר סידן, גידול חוסם, מחלה נוירולוגית כמו פרקינסון, שבץ מוחי, פגיעה בחוט השדרה או אפילו מום מולד. העצירות הכרונית שכיחה בעיקר אצל קשישים, שאינם מקפידים על פעילות גופנית וניזונים מתזונה דלת סיבים.
כך תטפלו
עצירות גורמת לכאבי בטן, לבחילות, לתחושת מלאות ולנפיחות בבטן. ככל שהעצירות מתארכת הצואה מתקשה יותר, משום שהנוזלים נספגים במעי הגס, והדבר עלול לגרום לפציעות במעי ובפי הטבעת, לדימומים מקומיים ולכאבים עזים. במצבים קשים במיוחד עלולה להיווצר חסימת מעי גס מוחלטת.
כדי להפחית את הסיכון שלכם לעצירות, הרבו בשתייה, בתזונה עשירה בסיבים תזונתיים ובפעילות ספורטיבית.
אם אתם סובלים מקושי בהעברת הצואה, השתמשו באבקת פגלקס או נורמלקס למשך מספר שבועות. תוכלו להיעזר גם בסיכוך וריכוך הצואה באמצעות שמן פראפין. ישנם מספר צמחי מרפא וחליטות הנמכרים בבתי הטבע המסייעים אף הם.
אם העצירות נמשכת פנו לרופא להמשך בירור וטיפול. בשנים האחרונות אושרו בישראל שתי תרופות חדישות לטיפול בעצירות, ובכל מקרה יש ליטול אותן לאחר התייעצות עם רופא.
ואיך מטפלים בעצירות אצל פעוטות וילדים? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
