סרטן, בעיות פוריות, אימפוטנציה, הזדקנות העור, מחלות נשימה וגם שיניים צהובות וסתם ריח רע – מה לא שמענו על סיגריות. המכורים יהנהנו בצער, ידברו על גמילה ממחר וייקחו עוד שאכטה, אבל יש גם כאלה שכבר עשו את הצעד והפסיקו. נגמלו והמשיכו הלאה. כלומר, כך הם חושבים.
גוף האדם הוא מכונה נפלאה. לרשותו עומדים מנגנונים שונים שמסייעים לסלק חומרים רעילים, אבל לא תמיד הוא יצליח לטהר את עצמו. בעיקר כשהחשיפה לחומרים מזיקים היא ממושכת – כמו במקרה של עישון.
"ככל שמפסיקים מוקדם יותר – כך טוב יותר", אומר בנחרצות אהוד אברהמסון, מייסד מכון אברהמסון לגמילה מעישון והתמכרויות. "משך הזמן שנחוץ להתנקות והנזקים המצטברים מאוד תלויים בגורמים כמו גיל, התחלת העישון, כמה זמן עישן וכמה עישן ביום. הפסקת עישון מוקדמת ככל האפשר תעניק יותר סיכויי החלמה ותיקון של נזקים קיימים, כמו גם מניעת נזקים עתידיים", הוא מוסיף.
כדי להבין את מורכבות תהליך ההחלמה ואם היא אפשרית במלואה, צריך לחזור קצת אחורה, למקור. בסיגריות יש חומרים רעילים רבים - אצטון, זפת, קדמיום, פורמלדהיד וציאניד הם רק חלק מהם.
"הנזק משפיע על כל הגוף ולא רק על הריאות. הסיבוכים רבים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. סיגריה מכילה יותר מ-7,000 כימיקלים, רבים מהם רעילים, כ-70 מהם הוכחו כמסרטנים, והעיקרון הוא פשוט: ככל שמעשנים יותר שנים, כך הנזק המצטבר יותר גרוע. יותר רעלנים נספגים בגוף, יותר נזק לריאות, לכלי הדם, ללב ולשאר האיברים בגוף", אומר אברהמסון. "הנזקים כוללים פגיעה בעור, כיבים, בעיות פוריות, אימפוטנציה, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס, מחלות בדרכי הנשימה וסוגים שונים של סרטן. חלק מהנזקים הם בלתי הפיכים".
הוסיפו לזה גם את הגברת הסיכון לסוכרת, כאבי גב וצוואר, פגיעה בכושר הגופני וקיצור תוחלת החיים ביותר מעשר שנים בממוצע – ותשאלו את עצמכם לרגע איך בכל זאת רבים כל כך עושים את זה לעצמם. התשובה, בקצרה, היא הניקוטין.
אברהמסון מסביר כי כמה שניות לאחר השאיפה הראשונה הניקוטין כבר מגיע למוח, מעודד הפרשה של דופמין ושל חומרים אחרים ויוצר בכך תחושה מדומה של רוגע. מרגע סיום הסיגריה, המעשן מתחיל לחוש בחסרונו של הניקוטין ואת הצורך בסיגריה נוספת.
"ככל שהאדם צעיר יותר, התאים בגוף רגישים יותר ולכן גם 'ההדפסה' של ההתמכרות יכולה להיות חזקה יותר. כשמתחילים לעשן בגיל 12-10, נגרם נזק רב יותר למוח מפני שהוא עדיין בהתפתחות", הוא מוסיף.
"בכל התמכרות קיימים במידה מסוימת ממד פיזי וממד רגשי", אומרת מירב נירן, מנהלת מערך סדנאות ברשת הגמילה מעישון אלן קאר. "היחס בין הממדים האלה משתנה בין התמכרות אחת לשנייה. בהתמכרות לניקוטין, בניגוד לדעה הרווחת, הממד הפיזי אינו הבעיה המשמעותית. תסמיני הגמילה מניקוטין עדינים, נמשכים בין שלושה לחמישה ימים ואחרי 21 יום אין בכלל ניקוטין בדם. רוב מעשני הסיגריות שנגמלים בכוחות עצמם יכולים להעיד שסבלו מאוד מתסמיני הגמילה הפיזיים, ולרוב ימשיכו לרצות לעשן גם שבועות ולפעמים חודשים ושנים לאחר שהתסמינים יעברו. מה שגורם לאותם מעשנים לסבול בימים הראשונים ולהמשיך ולהתגעגע לסיגריה הם לא אותם תסמיני גמילה פיזיים מניקוטין, אלא התפיסה שלהם את הסיגריה כמשהו שנותן להם ערך, חברה טובה ומהנה, כמקור בילוי וכלי שמפיג שעמום או עצבים.
"הממד הפיזי של ההתמכרות לניקוטין מתרחש מהר מאוד וזהה בין מעשנים. לצורך הדוגמה, צעיר בן 17 שהחל לעשן לפני שנה ואדם בן 75 שמעשן 55 שנה מכורים פיזית לניקוטין באותה המידה. ההתמכרות החלה מהסיגריות הראשונות שעישנו, ולכן אין משמעות למשך העישון בהקשר של חומרת ההתמכרות הפיזית. המקום שבו מספר שנות העישון עלול להשפיע על הגמילה הוא הממד הרגשי".
התנקות הגוף והחלמתו מהנזקים לאחר ההתנקות מהניקוטין עצמו, בהנחה שהתהליך הצליח, תלויות כאמור במשתנים רבים, אך הפסקה מוקדמת ככל האפשר תסייע בתהליך ותמנע נזקים בעתיד.
"ככל שמפסיקים לעשן מוקדם יותר, הרווח גדול יותר", אומרת שוש גן נוי מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות בשירותי בריאות כללית. "הפסקת עישון עד גיל 40 מקטינה את הסיכון לקיצור תוחלת החיים ב-90%, והפסקה עד גיל 60 – בכ-40%".
כמה זמן חולף מרגע הגמילה ועד לניקוי מוחלט של כל הרעלים מהגוף? "שלושת הימים הראשונים לגמילה הם הקריטיים ביותר", אומר אברהמסון, "בימים הללו הגוף מתנקה מרוב הניקוטין, וב-20 הדקות הראשונות כבר ניתן לחוש בשינוי. אומנם מדובר בפרק זמן קצר מכדי לחוש בפועל בשינויים רפואיים ופיזיולוגיים משמעותיים, אך בשלב זה הדם וקצב פעימות הלב יורדים לרמה נורמלית. בפרק זמן של שמונה שעות מרגע הגמילה, רמת חד-תחמוצת הפחמן בדם יורדת לנורמה ורמת החמצן בדם עולה לנורמה. לאחר כיממה, האיום המיידי על הלב חולף ויחד עימו פוחתים הסיכונים לחלות במחלות הקשורות בתפקוד הלב. כמו כן חל שיפור בהרגשה הכללית, בשל הרפיית סימפונות ושיפור בנשימה. 48 שעות לאחר הגמילה ייתכן שיפור במצב הרוח, בשל חזרה לתפקוד תקין של עצבי הטעם והריח. לאחר 72 שעות, מרבית הניקוטין מתפנה ממערכת העצבים. בפרק הזמן הבא, שבועיים עד שלושה חודשים מרגע הגמילה, חשים הקלה משמעותית וכן שיפור בתפקודי הריאות, בזרימת הדם וביכולת ההחלמה של רקמות הגוף, ולאחר תשעה חודשים עד שנה ללא עישון מתרחשת הפחתה ניכרת בעייפות. בשלב זה חלה צמיחה מחדש של הצילייה בריאות, אשר מאפשרת טיפול יעיל של הגוף, לרבות הגנה מפני זיהומים וניקוי הריאות".
אברהמסון וגן נוי מציינים בנוסף כי על פי המחקרים, נראה שתוך חמש שנים ללא עישון יורד משמעותית הסיכון לחלות בסרטן הריאה, לאחר 11 שנים התאים הפרה-סרטניים מתחלפים בתאים בריאים והסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים פוחת במידה ניכרת, ובחלוף 16 שנים הסיכון לחלות בסרטן הריאה יורד עוד יותר ואף משתווה לזה של אדם שלא עישן מעולם.
ומה עם הטרנד שהולך ותופס תאוצה ומשתמשים – הסיגריות האלקטרוניות? המרואיינים לכתבה לא אופטימיים. בכל הקשור לגמילה, מדובר בתהליך זהה, שכן גם הסיגריות האלקטרוניות מכילות ניקוטין, אך בכל הקשור להחלמת הגוף, עוד אין מספיק מידע, אם כי ברור שהסיגריות האלקטרוניות מזיקות גם הן.
"התחום עדיין לא נחקר מספיק", אומר אברהמסון, אך מזהיר מפני שימוש. "בסיגריות אלקטרוניות יש חומרים עם רעלנים שלא קיימים בטבק ולכן מומלץ להימנע משימוש בהן, גם בגלל היעדר מחקרים ארוכי טווח, שייתנו לנו תמונת מצב נכונה לגבי הנזקים", הוא אומר. "אחת הבעיות הגדולות של הסיגריות האלקטרוניות היא שהן נראות לכאורה כמוצר יותר בריא ומעוצבות בצורה יפה, ואנשים מרשים לעצמם לעשן אותן גם במקומות סגורים, דבר המוביל לזמן עישון מצטבר רב יותר. הטבק הרגיל ידוע כמסכן חיים בדרכים רבות, ואני מאמין שבקרוב נראה מחקרים על הסיגריה האלקטרונית שיראו תוצאות מפחידות יותר".
המרואיינים מסכימים כולם שהתגברות על הנזקים שיצרו סיגריות באשר הן היא תהליך ממושך שאינו אחיד. "הגוף יהיה נקי מניקוטין בתום 21 ימים, אך לגבי יתר הרעלים שקיימים בריאות, ברקמות ובמחזור הדם - זה משתנה מאדם לאדם על בסיס גנטיקה, מזל ושנות עישון", מדגישה נירן. "יש נזקים שיכולים לחלוף אחרי מספר שנים, אבל זה תהליך ארוך. עדיף לא להיכנס לזה מלכתחילה".
