ברכת החופה של הפרמדיק שהציל חיי הכלה שכבר נקבע מותה

צפו בברכה המרגשת של מועאוויה:

 שחר קוגלמס בת ה-27 כבר הוכרזה כמתה. רופא שהגיע לזירת תאונת הדרכים הקשה שבה הייתה מעורבת באפריל 2009 קבע את מותה. במבזק החדשות ברדיו באותו הערב דווח על תאונה קטלנית שבה נהרגה נערה.

מועאוויה כבהה, פראמדיק באיחוד הצלה שהוזעק למקום, לא הסכים לקבל את ההכרזה של הרופא והחל לבצע פעולות החייאה בנערה. אחרי 40 דקות, מאמציו האדירים נשאו פרי. ליבה של שחר שב לפעול.

שלשום (ד') היא התחתנה עם בחיר ליבה, ניר דוידוב. כבהה הוזמן לברך את הזוג הצעיר בחופתם. "אני רוצה לומר לשחר תודה", הפתיע הפרמדיק בפתח הברכה, "אני הצלתי לך את הגוף, אבל את הצלת לי את הנשמה".

"אהבת האדם שלו היא דבר נדיר", כבהה ושחר(באדיבות המצולמים)

"היא הייתה מופתעת כשאמרתי לה תודה", מסביר כבהה בריאיון ל-ynet, "כל הזמן שואלים אותי איך אני מחזיק מעמד בתפקיד שבו אני רואה מוות בכל מקום. זה באמת קשה מאוד. הייתי בפיגוע במלון פארק, הייתי בבית של משפחת פוגל ז"ל. אלו דברים שלא שוכחים. התשובה לשאלה הזו היא שחר. הצלת חיים זה מה שהופך את המוות סביבי לנסבל, ואת זה היה חשוב לי לומר לה בחופה. בכל אירוע קשה יש התקווה שיהיה שם מישהו שאפשר להציל".

הפרמדיק משחזר את אירועי אפריל 2009 ומתאר: "הייתי בניידת השנייה שהגיע לזירת התאונה. הרכב שבו נסעה שחר נכנס בעץ בכניסה לצומת סירקין. התאונה הייתה קשה מאוד. הרכב התקפל על העץ בצד של שחר. היא הייתה לכודה".

המכונית שבה נסעה שחר בזמן התאונה

כבהה מוסיף ומפרט כי רופא שהגיע למקום התאונה ראשון קבע את מותה של הנערה. "היא הייתה לכודה עם דום לב. הם טיפלו בבחור שנהג ברכב, אני נכנסתי לרכב והתחלתי לבצע בה החייאה. ניסיתי להחיות אותה במשך 40 דקות. כשכיבוי האש משכו את הרכב פינינו אותה לניידת והמשכנו להחיות אותה. בדרך לבלינסון חזר לה הדופק".

"ההורים של שחר כבר היו בטוחים שאין להם בת", מציין ניר, "הם היו בדרך חזרה מהצפון ואמרו להם להגיע לבית החולים כי שחר הייתה מעורבת בתאונה. בדרך למרכז הם שמעו ברדיו מבזק על תאונה קטלנית בצומת סירקין. הם ישר הבינו שמדובר בשחר".

"בכיתי ורעדתי מהתרגשות", שחר בחתונה(באדיבות המצולמים)

"בלעדי מועאוויה החתונה אתמול פשוט לא הייתה מתרחשת", פוסק החתן, "לשחר לא היה מושג שהוא הולך לנאום בחופה. אבא שלה, יצחק, ארגן את הכול. הדברים שמועאוויה אמר היו מרגשים עד דמעות. הוא הציל חיי אדם. אין דבר יותר גדול מזה. כשהוא סיים, לא נשארה בקהל עין אחת יבשה".

"לא נותרה עין אחת יבשה", ניר ושחר ביום החתונה(באדיבות המצולמים)

"אני מתקשה לתאר עד כמה התרגשתי כשמועאוויה בירך", משתפת שחר, "לא ידעתי שהוא יהיה בחתונה. זה היה מצמרר. לא הפסקתי לרעוד ולבכות. זה אדם שאני מודה לו כבר עשר שנים על שהוא הציל את חיי, והוא מגיע לחופה שלי ואומר לי תודה. זה ריגש אותי בצורה שקשה לי לתאר. אין אנשים כמוהו. הוא אדם מיוחד במינו. אהבת האדם שלו היא משהו שעוד לא פגשתי. מגיע לו כל הפרגון שבעולם".

"ההורים שלה היו בטוחים שאין להם בת". הרכב שנפגע בתאונה(באדיבות המצולמים)

"המסר שלי מהמקרה של שחר הוא שאסור לצוותי חירום להרים ידיים", מסכם הפרמדיק. "לפי הפרוטוקול היבש לא הייתי צריך לבצע בשחר החייאה, אבל אם לא הייתי עושה את זה לא הייתה חתונה".