בעקבות אשפוזה של יונה אליאן: כשמחלת הנשיקה מסתבכת
יונה אליאן אושפזה בבית החולים איכילוב בגלל מחלת הנשיקה. מה אתם יודעים על הנגיף השכיח שעלול להידרדר לכדי סיבוך מסכן חיים?
השחקנית יונה אליאן אושפזה לפני כשבועיים בבית החולים איכילוב. אשפוזה עורר גל של שמועות, ובעקבותיהן פרסם בנה, אריאל, פוסט ובו הוא מסביר כי השחקנית מאושפזת בגלל מחלת הנשיקה.
מהי מחלת הנשיקה?
מחלת הנשיקה (בשמה הרפואי מונונוקלאוזיס), היא זיהום ויראלי נפוץ הגורם לחום, כאבי גרון ובלוטות לימפה מוגדלות. במקרים קשים מופיעים גם קשיי נשימה בשל בלוטות הלימפה הנפוחות החוסמות את מעבר האוויר.
במקרה של קשיי נשימה, קושי בבליעה, כאבי בטן (העלולים לרמז על קריעת הכבד), דימום מהחניכיים או מחבלות קלות, פרכוסים, כאבי ראש עזים, כאבים בחזה, או אי יכולת לשתות נוזלים יש לפנות בדחיפות לרופא במוקד או לחדר מיון להמשך אשפוז וטיפול.
המחלה נגרמת על ידי נגיף אפשטיין-בר EBV אולם עלולה להיגרם גם על ידי הנגיף ציטו-מגלו וירוס - CMV. המחלה מדבקת ביותר.
כ-95 אחוזים מהגברים והנשים יידבקו באחד מנגיפי מחלת הנשיקה, לרוב בין גיל 15 ל-25. אין זה מפתיע שכ-3 אחוזים מהסטודנטים נדבקים מדי שנה במחלה. הזיהום מתפשט דרך נוזלי הגוף (רוק, דם, זרע, או הפרשות וגינליות) המכילים את הנגיף.
בכ-90 אחוזים מהמקרים, הנגיף הגורם למחלת הנשיקה הוא נגיף ה-EBV. המדובר בחבר ממשפחת נגיפי ההרפס. ברגע שהנגיף מדביק, לומדת אותו מערכת החיסון של הגוף ויוצרת נוגדנים שיגנו על החולה למשך שארית חייו כנגד הדבקות חוזרות בו.
איך מזהים את המחלה?
הרופא יסתמך על שילוב התלונות, הבדיקה הגופנית וממצאי המעבדה כדי לאבחן מונונוקלאוזיס. בדיקת הדם תראה מספר גבוה של כדוריות דם לבנות (מעל 10,000 במבוגר, מעל 15,000 בתינוקות, פעוטות וילדים קטנים) – ברוב המקרים סוג הכדוריות הלבנות הרבות יהיה לימפוציטים המעידים בדרך כלל על זיהום נגיפי.
אצל כ-90 אחוזים מהחולים, תראה בדיקת הכימיה בדם רמות גבוהות של אנזימי כבד. בדיקת דם הקרויה סרולוגיה, תראה נוגדנים שהופיעו בגוף כנגד אחד מנגיפי המחלה, מה שמביא לאבחנה הסופית.
בשנים האחרונות דווח על מקרים בודדים בהם לקו חולים בתסמונת הקרויה המופאגוציטוזיס, בה מתרחש הרס של מרכיבי דם שונים, דימומים מסיביים בגוף עד לדום לב. אוחם מדובר בתופעה נדירה ביותר.
אצל כחצי אחוז מהחולים גדל הטחול שהוא למעשה בלוטת לימפה גדולה בבטן השמאלית, עד כדי קריעתו. הקריעה מתרחשת בדרך כלל בשבוע השני או השלישי למחלה. במקרה כזה, הרופאים מסירים את הטחול הקרוע בניתוח.
בכאחוז אחד מהמקרים, מתרחשת חסימת דרכי אוויר. התופעה עלולה לקרות בכל גיל, אולם היא שכיחה ביותר בילדים. במקרה כזה מטופל החולה בקורטיקוסטרואידים המפחיתים את גודל בלוטות הלימפה החוסמות את מעבר האוויר.
במצבים נדירים יותר עלולה להתרחש אמיה המוליטית (הרס תאי הדם האדומים), תרומבוציטופניה (הפחתה במספר טסיות הדם המשתתפות בתהליך הקרישה), דלקת כבד (הפטיטיס), או סיבוכים נוירולוגיים כמו שיתוקים, פרכוסים או דלקת קרום המוח.
מה לעשות בבית?
תוכלו להיעזר בתרופות להורדת חום ושיכוך כאבים (אקמול, דקסמול, אדוויל, אופטלגין). גרגור באמצעות מי מלח עשוי לשכך במעט את כאבי הגרון. הקפידו על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות. והעיקר – מנוחה במיטה וחופש מכל פעילות, היא המרשם הבדוק ביותר להחלמה מהירה.
חשוב להימנע מכל פעילות גופנית מאומצת, עד לאישור של הרופא. רוב הרופאים דוגלים במנוחה של חודש אחד לפחות לאחר חלוף המחלה. במהלך הטיפול בבית החולים, החולה יחובר לעירוי נוזלים כדי למנוע התייבשות, ויקבל תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים. אנטיביוטיקה אינה פועלת נגד נגיפים, ולכן אינה הטיפול במחלת הנשיקה.
לפנייה לכתב/ת 
