בשבוע שעבר, חמישה חודשים לאחר שאושפזה, נפטרה דיילת אל על רותם אמיתי (43) מסיבוכים של מחלת החצבת. אמיתי ז"ל נחשפה לנגיף החצבת בטיסה שיצאה מנמל התעופה JFK בניו־יורק לתל-אביב.
לאחר ששבה לישראל התלוננה על חום גבוה, שיעול ופריחה. מצבה הלך והידרדר, והיא אושפזה בטיפול נמרץ בבית החולים מאיר בכפר-סבא, בחדר מבודד. מכיוון שמצבה הרפואי המשיך להרע והיא סבלה מסיבוכים של המחלה, הוחלט להעביר אותה לטיפול בבית לויינשטיין, ולאחר מכן לבית החולים בילינסון בפתח-תקווה, שם נקבע מותה. אמיתי קיבלה מנת חיסון אחת לנגיף החצבת שאמור היה להגן עליה ב־93 אחוז מפני המחלה, אולם למרות זאת היא נדבקה ככל הנראה מאחד הנוסעים שלא חוסן נגד הנגיף.
ב-2018 לא פחות מ-8.5 מיליון ישראלים המריאו לחו"ל. אוגוסט הוא אחד משיאי היציאה לחופשות, ולפנינו עוד חודש החגים עמוס הטיסות, ואחריו גלי חופשות החורף. מותה של אמיתי הצית את החשש שהתפרצויות של מחלות מידבקות, כמו החצבת, עלולות להתחולל דווקא בזמן הטיסה. המטוסים הם למעשה חללים סגורים שבתוכם תחלופת אוויר נמוכה, והנוסעים בהם נמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה לחצבת ולהדבקה בנגיפים אחרים, אשר מועברים באוויר. בנוסף, ביקור במדינות שבהן יש תחלואה גדולה, אפילו לצורך עצירת ביניים בלבד, עלול להיות מסוכן ולגרום לחזרת החצבת לישראל, על אף שזו נמצאת בחודשים האחרונים בירידה מתונה.
"יש מחקרים שמצאו שנסיעות בכלל וטיסות בפרט יכולים להעביר מחלות זיהומיות ובעיקר חצבת", אומר פרופ' שי אשכנזי, יו"ר איגוד רופאי הילדים ומומחה למחלות זיהומיות. "הנגיף עובר דרך מערכת המיזוג ויכול להדביק כל נוסע במטוס כולל טייסים, דיילות וכמובן תיירים".
"נגיף החצבת הוא הנגיף הכי מידבק שיש כיום", מסביר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", הפועלת להעלאת המודעות לבריאות מושכלת. "באופן עקרוני, הסיכויים של אדם שלא התחסן להידבק מחולה חצבת, עומדים על למעלה מתשעים אחוז. רסיסים שמתפזרים בשיעול של חולה נותרים לפחות שעתיים בחלל החדר. במטוסים - בהם תחלופת האוויר נמוכה מאוד - הסיכון עולה באופן דרמטי. מי שאינו מחוסן ונמצא עם חולה באותו מטוס - הסיכוי שלו להידבק בחצבת הוא כמעט ודאי".
לפני מספר שנים פירסם המרכז האירופי לבקרת מחלות הנחיות למניעת העברת זיהומים בטיסות, והקדיש פרק מיוחד לנגיף החצבת. "אם יש חולה עם חצבת בטיסה, על חברת התעופה ליצור קשר עם כל הנוסעים ששהו במטוס ללא קשר למקום מושבם, תוך פרק זמן של חמישה ימים, על מנת לתת להם טיפול למניעת הדבקה", מסביר פרופ' אשכנזי. "רק לפני כחודשיים וחצי פורסם מאמר גרמני שבו תוארו שני מקרים של טיסות - מרומניה ואיטליה - שבהן היו נוסעים חולי חצבת על המטוס ולאחר שאלו התגלו, רשויות הבריאות יצרו קשר עם כל הנוסעים. כשנבדקו, התגלו מספר מקרי הדבקה של נוסעים נוספים, שכלל לא ידעו שחלו. בנוסף, לאחרונה היה דיווח על עוד מקרה בלוס-אנג'לס: נוסע בטיסה ממלזיה, שהתגלה כחולה והדביק שני נוסעים על המטוס ועובד מכס בשדה התעופה".
גם התפרצות החצבת בישראל החלה כתוצאה מנוסעים שהגיעו מחו"ל, ו"ייבאו" את הנגיף מאירופה. בגלל שלא כל האוכלוסייה בישראל מחוסנת, ובשנים האחרונות קיימת עלייה בתופעת התנגדות לחיסונים - החצבת החלה להשתולל בישראל. ההתפרצות הקודמת של חצבת בארץ, שהתרחשה לפני כשמונה שנים, החלה בעקבות הדבקה מתייר מאנגליה שהגיע לביקור משפחתי. כתוצאה מאותה התפרצות, נדבקו כ־1,500 בני אדם.
ד"ר לרנר: "הבעיה היא לא רק במטוס, אלא גם בשדות התעופה שבהם אנחנו מבלים שעות ארוכות, וגם ברכבות ובאוטובוסים שמעבירים את הנוסעים ממקום למקום בטרמינל. באותם מקומות אנחנו גם עלולים להיחשף לתיירים ממדינות אחרות, בהן שיעורי ההתחסנות נמוכים ויש תחלואה גבוהה של חצבת. אין לך שום דרך לדעת אם הנוסע שיושב לידך במטוס הוא חולה ועלול לסכן אותך או את הילדים שלך".
מי שחיים את החשש הזה מדי יום הם אנשי ונשות צוותי האוויר. "כל פעם שאני עולה על מטוס אני מרגישה שאנחנו בסוג של פצצה מתקתקת", מספרת א', דיילת ותיקה באל על. "מאז המוות של רותם, אני מתרחקת מכל אדם שקצת משתעל במטוס. אי-אפשר לדעת מי התחסן ומי חולה. אני נמצאת עשרות שעות בשבוע באוויר, ומגיעה גם ליעדים שיש שם התפרצות של חצבת וזה מפחיד אותי מאוד. זה לא רק איום תיאורטי, אלא סכנה אמיתית".
את לא מחוסנת?
"אני אמנם מחוסנת, אבל גם רותם ז"ל קיבלה מנת חיסון. כיום אני יודעת שאפשר להידבק גם אם מתחסנים".
ל', דיילת נוספת: "כל פעם שיש לנו שהייה בסוף שבוע בקייב, אני לא יוצאת מהמלון. אני מפחדת להסתובב ברחוב. אוקראינה זו מדינה שיש בה כמות גדולה של חולים, ומבחינתי כל נוסע בטיסה עלול לסכן אותי. הלוואי והייתי יכולה לבדוק לא רק את כרטיסי הטיסה של הנוסעים אלא גם את פנקס החיסונים שלהם. אנחנו בסיכון גדול יותר משאר האוכלוסייה, כי אנחנו נמצאות מאות שעות בחודש בתוך חלל סגור, שהסירקולציה של האוויר בו נמוכה. אנחנו חשופות לנוסעים ממדינות זרות, שבחלקן יש פחות מודעות לנושא החיסונים".
4 צפייה בגלריה
מי שאינו מחוסן ונמצא עם חולה באותו מטוס - הסיכוי שלו להידבק בחצבת הוא כמעט ודאי"
(צילום: רויטרס)
באפריל, לאחר שהתברר כי רותם אמיתי נדבקה בחצבת, הוציא אגף משאבי אנוש באל על מכתב, שבו הוא קורא לכל העובדים בחברה להתחסן. "אנשי תחנת ישראל ואנשי צוות אוויר הבאים במגע ישיר עם לקוחות מוזמנים להתחסן", נכתב בהודעה שנשלחה לעובדים. "החיסונים יינתנו לאחר הטיסה ובסיום המשמרות בתחנה. אין אפשרות לחסן לפני המראה, מחשש לתופעות לוואי".
"אני מת על ניו-יורק, למרות שזו טיסה קשה וארוכה", מסביר א', דייל ותיק באל על. "אבל בחודשים האחרונים אני חושש ומעדיף יעדים כמו הונג-קונג או בייג'ינג. יש המון נוסעים שמגיעים מברוקלין, ושם יש התפרצות של ממש. בניגוד לטייסים, שסגורים בקוקפיט, הדיילים חשופים לנוסעים ובאים איתם במגע במשך 12 שעות, והסיכוי להדבקה הוא עצום. אחרי מותה של רותם, המשפחה שלי ממש דואגת ודרשה ממני להשלים את מנת החיסון השנייה".
החשש מהידבקות בעת טיסה מטריד גם את משרד הבריאות. בשנה וחצי האחרונות דווח בישראל על למעלה מ-4,300 חולים בחצבת. על אף שמספר החולים ירד בחודשים האחרונים, מומחים לאפידמיולוגיה חוששים שאחרי החגים שיעור התחלואה עלול לזנק. "אנחנו רואים ירידה משמעותית בחודשים האחרונים של מספר החולים, ואחנו מקווים שלא נראה זינוק גם לאחר החגים לאחר שאנשים יחזרו מחו"ל", אומר פרופ' איתמר גרוטו, סמנכ"ל משרד הבריאות ומומחה לבריאות הציבור. "האיום של הדבקה מחו"ל בתקופת החגים השנה לא שונה מאיומים שהיו בתקופה המקבילה בשנים האחרונות. יחד עם זאת, צריך לזכור שכמעט תמיד התפרצות מתחילה מחולה שמגיע מחו"ל, וגורם לעלייה מחדש במספר ההידבקויות".
ישראל אינה המדינה היחידה שסובלת מהתפרצות חצבת. בשנה האחרונה נרשמו באירופה כתשעים אלף מקרי תחלואה ו־120 אלף מקרים בעולם כולו. על פי דיווח של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2019 למעלה משבעים בני אדם קיפחו את חייהם במדינות המפותחות כתוצאה מחצבת. לפני שלושה חודשים משרד הבריאות הוציא אזהרת מסע לטסים לאוקראינה, אלבניה מדגסקר וגיאורגיה, בשל התפרצויות חצבת במדינות אלו. אלא שגם מי שטס לראות את מגדל אייפל בפריז או לבקר בקוליסאום ברומא צריך לחשוש. כך, למשל, במחצית הראשונה של השנה דווח על 2,029 חולים בצרפת, 1,332 חולים באיטליה, 1,032 חולים בבולגריה, 600 חולים בצ'כיה ו־3,874 חולים בגיאורגיה. בחלק מארצות המזרח, המצב חמור עוד יותר: בתאילנד ישנם 3,265 חולים, בהודו 24,076 ובמדגסקר 127,464.
"אחד היעדים שמעוררים הכי הרבה דאגה - בעיקר לפני תקופת החגים - זה אוּמן", מסביר פרופ' אשכנזי. "באוקראינה יש שיעורי תחלואה גבוהה במיוחד ובאומן יש צפיפות עצומה של קהל גדול, שמגיע להתפלל על קברי צדיקים, ולכן שם יש פוטנציאל הדבקה גדול בצורה יוצאת דופן".
"בחגים יש רכבות אוויריות לאומן ושם יש צפיפות, ולכן זה יעד שנמצא בסיכון גבוה יותר מיעדים אחרים", מזהיר גם פרופ' גרוטו. "אמנם באפריקה יש הרבה יותר חצבת, אבל כמות התיירים שנוסעת לאוקראינה ושבה לישראל היא גדולה באופן משמעותי".
המקרה הטרגי של הדיילת רותם אמיתי דווח בהרחבה לא רק בישראל אלא גם בכלי תקשורת אמריקאיים. על פי הנתונים של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בארה"ב נרשמו בשנה האחרונה 1,164 מקרי חצבת. זה המספר הגדול ביותר מאז 1992. רק בניו־יורק עצמה יש כמעט 700 חולי חצבת, רבים מהם תושבי השכונה היהודית וויליאמסבורג בברוקלין. הרשויות האמריקאיות קוראות לאזרחים לגשת ולהתחסן, ואפילו ראש העיר, ביל דה בלסיו, הכריז על מצב חירום בריאותי. בעיתונות האמריקאית טענו שחרדים מתושבי השכונה מסרבים לחסן את ילדיהם ובכך מפיצים את המחלה, חלק מהדיווחים אפילו נשאו אופי אנטישמי. "המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן הוציא אזהרת מסע לישראל, והתריע כי כל הנוסעים המגיעים לכאן צריכים להתחסן, אני מניח שהאזהרה הזאת תוסר בקרוב לאור הירידה המשמעותית בתחלואה", אומר פרופ' גרוטו.
החיסון אינו מהווה תעודת ביטוח. גם נוסעים שהתחסנו עלולים להיות חשופים לתחלואה ‑ אבל בשיעורים נמוכים בהרבה. מנת חיסון אחת מגינה ב־93 אחוז מפני הידבקות, מנת חיסון שנייה מגינה ב־97 אחוז. "רותם אמיתי נפלה בסטטיסטיקה, אבל זה יכול לקרות לכל אחד", מסביר ד"ר לרנר. "במטוס שיש בו מאה אנשים וכולם מחוסנים בחיסון המלא, למעט חולה אחד - שלושה יידבקו בנגיף. אם יש 90% מחוסנים סיכויי ההדבקה גדלים. כל אחד מהנוסעים ממשיך למקום אחר וכך המחלה הולכת ומתפשטת. לכן צריך שיהיה את אפקט חיסון העדר, כי ככל שיותר ויותר אנשים מתחסנים כך קטן הסיכוי להדבקה קטן".
יש משהו שהנוסעים יכולים לעשות?
ד"ר לרנר: "אני ממליץ לא לטוס למדינות שבהן יש התפרצות חצבת כמו מדגסקר, אוקראינה, פיליפינים והודו. בנוסף, עדיף לקחת טיסות ישירות ולא טיסות עם עצירות ביניים, כי טיסות עם קונקשיין עלולות להגדיל את הסיכוי לחשיפה לחולים. בנוסף, עדיף לצאת לטייל בפארקים, בגנים ובמקומות פתוחים, ואם נוסעים לטייל במוזיאונים או באתרים תיירותיים סגורים ‑ עדיף לא לעשות את זה בשעות העומס. לאנשים שסובלים משיעול מומלץ לשים מסכה על הפנים - גם ללא קשר לחצבת - על מנת להתחשב בנוסעים האחרים ולמנוע הידבקות מיותרת".
פרופ' גרוטו: "הורים גם צריכים להשלים את החיסונים שלהם ושל ילדיהם לפני החופשה. מומלץ לילדים מתחת לגיל שש, שקיבלו רק מנת חיסון אחת, להקדים ולקבל את המנה השנייה. בשלב הזה יש בעיה עם חיסונים בגלל עיצומים של האחיות. אנשים שרוצים לקבוע תור לחיסון לפני נסיעה לחו"ל ואנשי מערכת הבריאות שצריכים להתחסן יתקשו למצוא תור קרוב, אבל אני מקווה שהבעיה תיפתר בהקדם. ניתן למצוא חיסונים במרפאות המטיילים שם עובדות אחיות פרטיות שלא משתתפות בעיצומים".
פרופ' אשכנזי: "הורים לילדים מתחת גיל שנה שלא קיבלו שום מנת חיסון, צריכים להיוועץ עם הרופא בהתאם ליעד הנסיעה ולבחון אם לתת להם את המנה הראשונה עוד לפני הנסיעה, על אף שאנחנו יודעים שחיסון לפני גיל שנה הוא פחות יעיל".
האם השלב הבא עומד להיות הצגת פנקסי חיסונים בשדות התעופה, או אפילו עדכון של החיסון בדרכונים? כנראה שעדיין לא. בשלב זה גם לא מתכוונים במשרד הבריאות למנוע כניסה של תיירים ונוסעים שאינם מחוסנים לישראל, וממילא אין שום דרך לבצע בדיקות דם בנמל התעופה למאות אלפי הנכנסים לישראל. "מבחינה רגולטורית קשה יהיה לבקש מכל נוסע להציג פנקס חיסונים", קובע פרופ' אשכנזי. "אבל בהחלט אפשר לבקש מכל צוות אוויר ועובדים בשדות התעופה להציג פנקס חיסונים לפני שהם מתחילים לעבוד, כדי להגן עליהם ועל הנוסעים. כך או כך, נגיף החצבת לא זקוק לכרטיס טיסה וגם לא לוויזה. חצבת היא מחלה קשה שגבתה כבר את חייהם של שלושה ישראלים השנה, ואין סיבה שאנשים שיוצאים לחופשה ישלמו על כך בחייהם".
