רגע לפני 50: אלו הבדיקות שכל גבר צריך להכיר

למרות שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במודעות לבדיקות רפואיות וההכרה בחשיבותה של מניעה, נראה כי גברים רבים עדיין אינם אקטיביים מספיק בכל הקשור לצורכי הבריאות האישיים שלהם. כמה התופעה הזו נפוצה? סקר של המגזין האמריקאי "Men's Health" מצא כי שליש מהגברים לא יפנו לרופא גם אם הם חוו בעיות בריאותיות משמעותיות דוגמת כאבים חזקים בחזה או קוצר נשימה - שניהם סימנים למחלות לב.

קיראו עוד:

סרטן המעי הגס: הסימנים המקדימים שדורשים בדיקה דחופה

מחקר בינלאומי חדש: סרטן השד בגברים – נדיר יותר וקטלני יותר

אל תהיו שאננים: שליש מהגברים לא יפנו לרופא בגלל כאבים

גם אם אתם מרגישים ״בסדר״, גם אם זה ״יעבור״ - עדיין עליכם ליזום בדיקות סקר תקופתיות שיעזרו לכם במניעת בעיות עתידיות. לדוגמה, הדרך היחידה לגלות אם יש לכם בעיית לחץ דם, היא פשוט לבדוק זאת באופן קבוע.

באותו אופן, רמת סוכר גובהה בדם או רמת כולסטרול חריגה, היכולות להוביל לסוכרת ולבעיות לב, אינן כוללות תסמינים בולטים בשלבים המוקדמים. בדיקת דם פשוטה יכולה לאתר בעיות כאלה בשלב מוקדם, לסייע לטפל במחלה ולמנוע התקדמותה.

המטרה העיקרית שלשמה נערכות הבדיקות הללו היא לצורך איתור מוקדם של מחלות שכיחות כמו סרטן, סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם - מחלות שאיתור מוקדם שלהן יכול להציל חיים.

לרגל חודש בריאות הגבר החל בנובמבר, אלו הן המחלות הנפוצות והבדיקות החשובות ביותר לאיתורן שאתם צריכים להכיר:

סרטן הערמונית

על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן הערמונית  הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. ככלל, סרטן הערמונית מופיע בחלק מהמקרים כבר בגברים בגיל 40. ככל שהגיל מתקדם יותר, כך עולה גם השכיחות לחלות בו. עיקר התחלואה הוא בקרב בני ה-65 ומעלה, וישראל ממוקמת במקום ה-11 בשיעורי מקרי סרטן הערמונית בהשוואה ל-20 המדינות המובילות באירופה.

בדיקה רקטלית - בדיקה שנעשית בידי הרופא המטפל או האורולוג, דרך פי הטבעת, ובה ניתן למשש את הערמונית. בחלק מהמקרים, במצב של גידול ממאיר בערמונית תימצא נוקשות באונות הערמונית - דבר העלול להיות סממן מקדים לקיומה של בעיה שיש לבדוק.

בדיקת PSA - בדיקת דם המודדת את רמת החלבון המופרש על ידי בלוטת הערמונית (PSA). במידה והחלבון מעל ערך מסוים, ובהתאם לגילו של הנבדק, יהיה חשד לגידול ממאיר בערמונית. בדיקה זו היא סממן מקדים בלבד, המסייע בקבלת ההחלטה האם יש לבצע ביופסיה, במסגרתה נלקחות דגימות רקמות מהערמונית.

ביופסיה - מידי שנה נערכות בישראל כ-5,000 ביופסיות לזיהוי ולאבחון של סרטן הערמונית. החל בשנות ה-80 ועד היום, ביופסיות מסוג זה מבוססות על אולטרסאונד טרנס-רקטלי, ובהן נלקחות באופן אקראי דגימות מהערמונית.

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש הדמיה מדויקת יותר של הערמונית באמצעות בדיקת mri, באמצעותה נבנה מודל של הערמונית ובו אזורים החשודים לממאירות. כך, ובאמצעות מכשיר ה- MRI-US Fusion, ניתן לקחת דגימה מדויקת מהאזור החשוד, בניגוד לדגימה העיוורת שהייתה נהוגה עד כה. מחקרים מוכיחים כי שיטה חדשנית זו מפחיתה אבחון שגוי ותופעות לוואי.

בדיקות גנטיות - בדיקות גנטיות שונות עשויות לתרום לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, באמצעות זיהוי נטייה תורשתית לחלות בו או ללקחות במוטציות גנטיות. כמו בכל סוגי הסרטן, גם כאן ישנה חשיבות עצומה לגילוי מוקדם.

צפו: אלו 3 השאלות שאתם חייבים לשאול את הרופא שלכם

סרטן מעי הגס 

סרטן המעי הגס  הוא מסוגי הסרטן השכיחים מעל גיל 50, ואחת המחלות הממאירות הכי נפוצות בגברים בישראל. מאחר ובשלביה הראשונים המחלה אינה מלווה כמעט בתסמינים, הרי שגם במקרה זה גילוי מוקדם יאפשר ריפוי והתמודדות מיטיבה - בכמעט 90 אחוזים מהמקרים.

בדיקת דם סמוי - בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת סקר פופולארית ונוחה, העוזרת בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הבדיקה כשלעצמה אינה מזהה נוכחות תאים סרטניים, אלא משמשת כאינדיקטור לדימום פנימי מהמעי הגס – אחת מתופעות הלוואי של גידול סרטני במעי (הגידול פוצע את דופן המעי וגורם לדימום פנימי מתמשך).

בדיקת קולונוסקופיה – הבדיקה מיועדת לאבחון של נגעים במעי הגס, ומאפשרת ביופסיה ישירה מפוליפ או גידול במעי. הבדיקה גם מסייעת לגילוי מוקדם של פוליפים, גידולים ממאירים, דלקות של המעי הגס, זיהוי סיבות אחרות לדימומים ואיתור מקור לכאבי בטן.

הקלונוסקופיה היא בדיקה פולשנית הנעשית במתן טשטוש למטופל. בחולים השייכים לקבוצת סיכון גבוהה לחלות במחלת סרטן המעי הגס מסיבות תורשתיות וכאלה שיודעים על קרובי משפחה מדרגה ראשונה שסבלו מגידול במעי הגס - הבדיקה תעשה כל שלוש שנים.

סרטן העור

סרטן העור הוא שם כולל לקבוצה של כמה סוגי סרטן שונים, אשר הידוע מביניהם הוא סרטן המלנומה הקטלני. גידול בעור הוא שיטחי לרוב וניתן לזיהוי על ידי צבע משונה או צורה לא סדירה על העור.

בדיקת עור - מעבר לבדיקה עצמית שכל אחד יכול לעשות מול המראה, בדיקת עור אצל רופא עור אמורה להיות חלק משגרת הבדיקות השנתיות עבור רבים. מחקרים הוכיחו כי גם במקרה של סרטן העור הטיפולים שנמצאו יעילים יותר, הם אלה שנתגלו מוקדם.

יתר לחץ דם  

גם אם אין לכם בעיות רפואיות מיוחדות - מומלץ לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בשנה. אם המספר העליון (המספר הסיסטולי) הוא בין 120 ל-139 מ"מ או שהמספר התחתון (המספר הדיאסטולי) הוא בין 80 ל-89 מ"מ, המשיכו לבדוק אותו בכל שנה.

במידה והמספר העליון גדול מ-140 והתחתון גדול מ-90, קבעו פגישה עם הרופא שלכם. במידה ואתם סובלים מסוכרת, מחלות לב, בעיות בכליות או מצבים אחרים מסוימים, יתכן ותצטרכו לבדוק את לחץ הדם שלכם לעתים קרובות יותר.

גם אם אין בעיות רפואיות מיוחדות: לכו להיבדק(צילום: shutterstock)

כולסטרול גבוה  

רמה גבוהה של כולסטרול LDL בדם גורמת להיווצרות רובד בקירות העורקים - מה שמכונה גם כהסתיידות או התקשות עורקים. עם הזמן, השינויים הללו עלולים לחסום את חלל העורק ולהוביל להתקף לב או שבץ מוחי.

החל בגיל 35, גברים נדרשים לבדיקת כולסטרול קבועה המבוצעת בבדיקת דם פשוטה, כאשר שינויים באורח החיים ולקיחת תרופות יכולים להפחית את הכולסטרול "הרע", ואת הסיכון להיווצרות מחלות לב וכלי דם.

סוכרת

סוכרת לא מבוקרת עלולה לגרום להאצה של טרשת עורקים וכתוצאה להוביל למחלות לב ולשבץ מוחי, אימפוטנציה, מחלות כליות ואף לפגיעה בכלי הדם של הרשתית הגוררת עיוורון משני.

גילוי מוקדם באמצעות בדיקת דם פשוטה יעזור לרופאים לאזן את רמות הסוכר בדם וכך להימנע מסיבוכים בהמשך. הטיפול כרוך בשינוי הרגלי תזונה, פעילות גופנית, ירידה במשקל ובנטילת תרופות. החל בגיל 45, מבוגרים בריאים צריכים לעבור בדיקת דם לאיתור רגישות לגלוקוז אחרי צום מבוקר.

גלאוקומה

קבוצה זו של מחלות עיניים פוגעת בהדרגה בעצב הראיה ועלולה להוביל לעיוורון. בחלק מהמקרים אובדן ראייה משמעותי ובלתי הפיך יכול להתרחש לפני שהחולה מרגיש בתסמינים כלשהם. בדיקות עיניים ייעודיות יאתרו סימנים מקדימים, דוגמת לחץ גבוה באופן חריג בתוך העין. כך, ניתן יהיה לטפל בבעיה לפני שזו תתפתח לכדי פגיעה בעצב הראיה.

עד גיל 65 מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה עד שלוש שנים (תלוי במצב הרפואי של המטופל). מעל גיל 65 ההמלצה היא בין להיבדק פעם-פעמיים בשנה. כמו כן, ההמלצות הללו משתנות בהתאם להשתייכות לקבוצת סיכון, דוגמת מטופלים שנטלו סטרואידים לפרק זמן ממושך או שבמשפחתם קיימת היסטוריה של גלאוקמה.

ג'ק בניאל הוא פרופסור לאורולוגיה, המרכז לבריאות הגבר - מרכז רפואי רמת אביב