בגיל 83: אמנית היודאיקה שמוכרת למוזיאון ישראל

עצמאית בשטח: חנה פנט, בעלת בית מלאכה לתכשיטים ויודאיקה מחליטה כל בוקר מחדש להמשיך ולעסוק במה שהיא אוהבת מגיל צעיר. בשעה שחלק מהעובדים העצמאיים סוללים את הדרך המקצועית שלהם עם השנים, אצל פנט, דיירת במגדלי הים התיכון בירושלים, החיבור לתחום היה מיידי.

היא מספרת שתמיד הרגישה קשר חזק לעולם האומנות וגם כיום, כשהיא בשנות ה-80 לחייה היא משתייכת בגאווה אל מי שלא הפסיקו להיות פעילים מעולם. "תמיד ידעתי שאומנות זו אהבה, התחלתי בציור וככה התקבלתי לבצלאל".

חנה למדה במחלקה למלאכת מתכת בבצלאל שבירושלים במשך ארבע שנים, ובסיומן המשיכה לשנתיים נוספות במסגרת מלגה. המלגה בבצלאל, היא מודה, הייתה ההזדמנות הראשונה שלה להתנסות בעבודה לבד. "כשנתנו לי מלגה להיות בבית המלאכה בבצלאל, יכולתי לעבוד בעצמי. היינו שתיים ומישהו נוסף היה ממונה עלינו, והכנו כלי קודש לבתי כנסת באמריקה. שם התחלתי לעבוד".

עוד במדור 60 פלוס:

ביאנלה גולד: היצירות שמספרות סיפורי חיים

התחביב שגורם לאלן להפסיק לרעוד

עבודה של חנה בכר פנט(באדיבות חנה בכר פנט)

מדירה נטושה בנחלת שבעה אל מוזיאון ישראל

עם סיום הלימודים ולאחר השירות הצבאי פנט פתחה בית מלאכה עם חברתה מרים ליברידר צפריר ועברה בין כמה מקומות שונים לאורך השנים.

ההתחלה, כמו שיכולים להזדהות כמעט כל העצמאיים, לא הייתה פשוטה. "התחלנו בדירה נטושה בשכונת נחלת שבעה בירושלים ואחר כך עברנו לשערי חסד. היה לנו חדר קטן ובו עבדנו".

הקפיצה הגדולה של השתיים התרחשה כשהגיעו אליהן ממשכית, החברה הממשלתית שעסקה בשיווק וייצור אומנות מקומית בתחומים שונים, ומאז בית המלאכה של פנט וחברתה זכה להזמנות קבועות, והשתיים יכולו להמשיך ולעשות את מה שאהבו.

תקופה מסוימת חנה עבדה במקביל גם כמורה לקליגרפיה, אבל היא מעולם לא עזבה את עולם התכשיטים והיודאיקה שהפך לחלק בלתי נפרד ממנה.

תכשיט בעיצובה של חנה בכר פנט(באדיבות חנה בכר פנט)

לא מפסיקה ליצור

בבית המלאכה הנוכחי פנט נמצאת כבר למעלה מ-44 שנים, כאשר אחד מהיתרונות שגרמו לה לבחור במגורים במגדלי הים התיכון היה הקרבה שלו למקום עבודתה. מה שמפריד בין דירתה לבין שולחן העבודה שלה הוא שתי תחנות אוטובוס בלבד, כך שהיא יכולה להמשיך וליהנות מסדר היום הקבוע ללא שום בעיה.

היא מספרת שהיא עדיין מרותקת מהיודאיקה ומקבלת השראה מהטבע, "בתקופה האחרונה אני נהנית ליצור ולהכין קופסאות בשמים להבדלה".

לאחרונה הכינה פריטים חדשים מבד ובנוסף היא עובדת על קטלוגים של העבודות שלה. ברשותה מספר פרסים בהם זכתה ממכון העיצוב, "ממש בתקופה האחרונה רכש מוזיאון ישראל שתי קופסאות שעיצבתי", היא מספרת בגאווה. 

היצירה של חנה בכר פנט אותה רכש מוזיאון ישראל(באדיבות חנה בכר פנט)

עובדת בשביל האהבה

"האתגר הגדול שלי כעצמאית, גם בגיל מבוגר", היא מספרת "הוא להרוויח ולהצליח להחזיק את בית מלאכה. בעבר זאת הייתה התמודדות קיומית אולם היום אני עובדת בגלל שאני אוהבת מאוד את מה שאני עושה".

"היום אני לבד אז אני יכולה לעשות מה שאני רוצה. אני עסוקה בשלי, ובעיקר מעסיק אותי לסיים דברים: 'לנקות את השולחן'. יש לי אחים והם עוזרים לי ומעודדים אותי".

השראה מאמן יוצר בן 90

גשהיא נשאלת איך יש לה רצון וכוח להמשיך להגיע לבית המלאכה בגילה היא נזכרת"כשעבדתי בבצלאל עבד שם אמן ידוע , זאב רבן, הוא היה בן 90 ועלה כמה קומות במדרגות עץ רעועות. הוא הגיע כל יום עם הסנדוויץ' שלו וישב שם. ואני זוכרת שאמרתי לעצמי אז, ואני אומרת לעצמי גם היום, שזה מה שאני רוצה לעשות. כל עוד אני יכולה".

חנה מציינת שיחד איתה מתגוררים במגדלים גם דיירים נוספים בעלי חיבור ואהבה לאומנות, החל מהדיירת, זהבה קלמן, שהייתה אוצרת תערוכות ועד לדיירים שעוסקים בציור.

המגורים במגדלי הים התיכון מאפשרים לה ליהנות מתכנים מעולם היצירה גם ביומיום, והיא מתכננת גם להציג תערוכה בבניין.

"אני נורא שמחה שיש אצלנו פעילויות והרצאות. אני לא צריכה לחפש אותן, זה ממלא לי את היום, מגוון לי את החיים ונותן לי תוכן" היא מוסיפה.

"יש לנו הרצאות על אומנות, אדריכלות וגם על נסיעות לארצות אחרות. חוץ מזה אני מציירת כאן על צלחות קרמיקה ומתעסקת בכתב על צלחות, זה ממש מלהיב אותי".

המאמר המלא בבלוג "מעניין לחיות פה" של מגדלי הים התיכון

ההשפעה המייטיבה של העיסוק במקצועות האומנות על בני הגיל השלישי - בכתבה לפניכם: 

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"