הפרדוקס בטיפול בסוכרת מסוג 1

בשיתוף מדטרוניק

עופרה (שם בדוי), סובלת מסוכרת מסוג 1 מזה שנים רבות. עופרה השקיעה מאמצים רבים בניסיונות להישאר מאוזנת לאורך היממה, היא הקפידה מאד על שעות האוכל ועל מה היא אוכלת, והקפידה גם לעשות ספורט, אך אף פעם לא הצליחה להיות באמת עם ערכים מאוזנים והייתה מאד מתוסכלת מקפיצות הסוכר שחוותה.

היא תמיד חיה בפחד, פחד מערכי סוכר גבוהים שיובילו לסיבוכים קשים מחד, ופחד מנפילות סוכר שיכולות לגרום לאיבוד הכרה ואפילו במקרים מסוימים למוות. המדד הנפוץ שבעזרתו יכולתי להעריך את רמות הסוכר שלה בדם נקרא HbA1C הוא נותן הערכה של ממוצע הסוכר בדם בשלושה החודשים האחרונים. הפרדוקס הגדול בטיפול בעופרה היה שמדד ה-HbA1C שלה היה מצוין - בדיוק בטווח היעד שתיכננו, אבל בפועל ערכי הסוכר שלה הגיעו לעיתים עד 300 מה שגרם לה להרגיש רע מאד ולעיתים חוותה נפילות סוכר גדולות שגרמו לה לסכנת חיים של ממש.

לבלב מלאכותי(צילום: מדטרוניק)

לכן לי כרופא שלה היה קשה מאד לעזור לה להתאזן לאורך השנים. עופרה היא דוגמה אחת מיני רבות למטופלת שעל פניו הנתונים שלה מראים כי היא מאוזנת אבל בפועל לאורך כל הדרך היינו צריכים להיות עם אצבע על הדופק ולנסות לתקן ולאזן את תנודות הסוכר הגדולות שהשפיעו קשות על חייה. מכאן שאחת הבעיות המשמעותיות במדד ה-A1C הוא שהוא משקף את ממוצע הסוכר בדם במשך שלושת החודשים שקדמו לבדיקה ולא מספר נתונים בזמן אמת. ממוצע זה עשוי להיות תוצאה של איזון מצוין בערכים סבירים לאורך זמן ולעומת זאת כמו שקרה אצל עופרה, הממוצע לא שיקף בצורה מהימנה את הקפיצות בין ערכי סוכר גבוהים מדי לנפילות סוכר המסוכנות.

בעיה נוספת בהתייחסות למדד זה היא שהוא מושפע מתהליכים שאינם קשורים רק לסוכר אך משפיעים על הכדוריות האדומות (המדד עצמו מודד כמה סוכר נקשר להמוגלובין בכדוריות אדומות- ולכן נקרא גם המוגלובין מסוכרר). למשל, במטופל הסובל מאנמיה, מחסור בוויטמינים או מחסור בברזל, עלול ההמוגלובין המסוכרר להיות גבוה או נמוך ולא לשקף בצורה נאמנה את ממוצע סוכר הדם.

בעקבות עלייה בשנים האחרונות בשימוש במדי סוכר רציפים, המחוברים באופן קבוע לעור ומודדים סוכר כל מספר דקות, נוצרה האפשרות לספק מידע מדויק יותר ועדכני יותר בזמן אמת על מצב איזון הסוכר שאינו מושפע מאנמיה או חסר ברזל. בנוסף, מדי הסוכר הרציף פותרים את הבעיה העיקרית של מדד ה HbA1C (המספק ממוצע בלבד) ובעצם ניתן למדוד בעזרתם כמה זמן לאורך שעות היממה היו ערכי הסוכר של המטופל בטווח הרצוי.

הזמן בו נמצא סוכר הדם בטווח הרצוי במטופל נקרא TIME IN RANGE) TIR). במטופלים עם סוכרת מסוג 1, ערכי ה-TIR הרצויים הם בין 70-180. הTIR משתנה גם מהר בהתאם להתנהגות החולה. חולה שהקפיד מאד על איזון סוכר יוכל לראות תוצאות בתוך זמן קצר ולא צריך לחכות 3 חודשים לבדיקות הדם הבאות. כל אלו הפכו את ה TIR לסטנדרט חדש בטיפול. בעקבות שינוי ביעד הטיפול גם עופרה החלה לשים לב יותר ל-TIR באיזון היומיומי שלה. תוך מספר שבועות ה-TIR עלה אל מעל 70% - מדד שהביא לידי ביטוי ירידה בשינויי הסוכר הקיצוניים שעימם היתה צריכה להתמודד לפני כן כל יום.

ה-TIR גם מאפשר שימוש מושכל יותר בטכנולוגיות פורצות דרך הצצות היום בסוכרת מסוג 1. כיום קיימות מערכות אינסולין 'חכמות' הכוללות את מערכת המינימד 670G (MiniMed 670G) או בשמה הנפוץ ה"לבלב המלאכותי". מערכת זו משלבת בין משאבת אינסולין ומד סוכר רציף המתקשרים ביניהם. בעזרת אלגוריתם חדשני וחכם המערכת "לומדת" על המטופל ומגיבה בזמן אמת.

המערכת בודקת את הסוכר 288 פעמים ביממה וקובעת את קצב הזלפת האינסולין הבסיסי באופן אוטונומי, לפי צורכי המטופל. בשל האוטומציה מערכת זו היא צעד משמעותי נוסף לשחרור המטופל מהמחשבה וההתעסקות המתמדת בטיפול בסוכרת. מערכת זו, כמו מערכות "לבלב מלאכותי" עתידיות מתוכננת לאזן את ערכי הסוכר על מנת למקסם את הזמן בתוך הטווח הרצוי (TIR). זאת אומרת, יעד הטיפול בה הוא הגעה ושמירה על TIR של מעל 70% (כלומר 70% ממדידות הסוכר לאורך היום יהיו בין 70-180). ככל שהזמן בתוך הטווח הרצוי גדל – המשמעות למטופל היא פחות אירועי סוכר נמוך, פחות ארועי סוכר גבוה ושיפור גם ב-HbA1C.

בזכות השיפור בטכנולוגיה, הטיפול במחלת הסוכרת משנה את פניו. המידע הרב והזמין ממדי סוכר רציפים מאפשר לקבוע יעדי טיפול מדויקים יותר, כמו TIR. בנוסף, ה-TIR כיעד טיפול מאפשר שילוב טכנולוגיה מתקדמת המפחיתה את עומס העבודה המוטל כרגע על כתפי החולה באיזון הסוכר לאורך היממה. שימוש ב-TIR בנוסף להמוגלובין מסוכרר מוביל לטיפול איכותי יותר, בטיחותי יותר ומדויק יותר ובכך מפחית את הסיכון לסיבוכי המחלה ומשפר את איכות חיי החולים.

הכותב הוא מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

 בשיתוף מדטרוניק