בזמן שהעולם כולו שובר את הראש איך להתמודד עם נגיף הקורונה, שכבר גרם לכמעט מאה אלף מקרי תחלואה וליותר מ־3,000 מקרי מוות, מתברר שהפתרון למה שמסתמן כמשבר הבריאותי הגדול ביותר במאה האחרונה עשוי להגיע דווקא ממגזר אחר של חולים: תרנגולות מצוננות. כן כן, דווקא אצל בעלי הכנף הנפוצים הללו הצליחו חוקרים מישראל לפתח חיסון יעיל שהודף את הנגיף, בן דודו הרחוק של הנגיף שעושה לנו צרות. עכשיו, כך מקווים, ניתן יהיה להסב את חיסון התרנגולות, שטרם אושר לשיווק, לשימוש בבני אדם נגד הקורונה האנושית.
אם להתעלם רגע מההיסטוריה הבעייתית של ניסיונות זריזים לפתח חיסונים למגפות קטלניות, שהסתכמה ברוב המקרים בכישלונות מהדהדים ובמקרה אחד, של שפעת החזירים, אף הביאה לייצורם של חיסונים מקולקלים שגרמו לתופעות לוואי קשות – לפי "מיגָל", מכון למחקר מדעי בגליל, שפיתח את החיסון החדש נגד קורונה בעופות, חיסון ראשון המיועד לבני אדם כבר מחכה לנו ממש מעבר לפינה. "אין ספק שמבחינת הטכנולוגיה אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים, בתוך מספר שבועות נחזיק את החלבונים האלה ביד", מתחייב ד"ר חן כץ, ראש המעבדה למיקרוביולוגיה מולקולרית וסביבתית, שאחראית על פיתוח הטכנולוגיה החדשה, ומסייג מיד: "מבחינת היכולת לעשות מהלך בקנה מידה כזה, עוד לא עשינו ב'מיגל' דברים כאלה.
"להבדיל מחיות, ייצור חלבונים שמתאימים לשימוש בבני אדם דורש מתקנים מתקדמים עם תקנים שאין לנו. האתגר הנוכחי שלנו הוא למצוא את השותפים הנכונים ואת הדרך הנכונה לקדם את זה. אנחנו בקשר עם המון אנשים טובים שמוכנים לעזור לנו, ומקווים שתימצא הדרך לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה כמובן תלוי מאוד בשותפים הפוטנציאליים שיהיו לנו".
אפילו בישראל מעטים שמעו על "מיגל", שעשה השבוע כותרות בכל העולם. מכון המחקר שנמצא בבעלות החברה לפיתוח הגליל ומונה כ־300 עובדים בלבד, בהם 100 פרופסורים ומדענים בעלי תואר שלישי, ועוסק בחקר חקלאות, מזון, תזונה ובריאות. מעבדות המכון שוכנות בגן התעשייה תל חי של סטף ורטהיימר, סמוך לקריית־שמונה, לצד ענקיות כמו ישקר ומלאנוקס. בלב אחד האזורים הירוקים בארץ, כשהם משקיפים על הר חרמון, שוכנות עשרות מעבדות בתחומים שונים, גדולות ומוארות, עמוסות בציוד ביוטכנולוגי כמו מיקרוסקופים וצנטריפוגות. הכניסה אליהן מותרת בחלוק בלבד. במקום הצנוע והפסטורלי הזה חולמים עכשיו לעשות היסטוריה.
שיתוף הפעולה שהוליד את חיסון הקורונה החדש בעופות, וכלל כמה מקבוצות המחקר במכון, נוצר לפני ארבע שנים, בעקבות קריאה של משרד החקלאות לפיתוח הדור הבא של חיסוני עופות. "כמו כל הנגיפים, גם נגיפי העופות עוברים מוטציות", מתאר דוד זיגדון, מנכ"ל המכון. "בכל פעם שהנגיף משתנה, צריך להתאים את החיסון לנגיף החדש. זה תהליך יקר יחסית ומאוד מאתגר, כי הניסיון ללמד את מערכת החיסון שתתנגד לנגיף החדש אינו פשוט.
"יש שני סוגי חיסונים שמשתמשים בהם: הראשון הוא חיסון מן החי, כלומר חיסון מוחלש, שבו אתה מעביר את הנגיף תהליכים שונים כדי להחליש אותו, לפני שאתה מכניס אותו לגוף. הסכנה בשיטה הזו היא שלא הצלחת להחליש אותו מספיק ואז הוא יתחיל פתאום להשתולל בגוף. הבעיה הזו אופיינית דווקא לחיסונים מסוג RNA, שהקורונה שייך אליו, שהם נגיפים בעייתיים. במקום חיסון, זה עלול דווקא ליצור מחלה קשה. שיטה שנייה היא החיסון המומת, שבה ממיתים את הנגיף כימית לפני שמחדירים אותו לגוף. גם כאן יש רמה מסוימת של ניסוי וטעייה, ולא תמיד רמת האפקטיביות של החיסון הזה טובה".
צוות החוקרים הרב־תחומי ב"מיגל" החליט להרים את הכפפה, הרבה לפני שהעלה בדעתו שהכפפה הזו אולי תציל את האנושות. למשימה נבחרה מחלה ותיקה, שידועה כעושה צרות: ברונכיטיס מידבק של תרנגולות. המחלה הזו, שנגרמת על ידי נגיף ממשפחת הקורונה, שאליה משתייך גם הנגיף החדש, קיימת כמעט בכל מקום שבו מגדלים תרנגולות באופן מסחרי, וגורמת למצוקה נשימתית, פגיעה בכליות ופגיעה בצינור ההטלה של תרנגולות מטילות.
"המחלה הזו מאוד מטרידה במשק העופות, וכל מי שמגדל עופות נדרש לחסן נגדה באופן קבוע", אומר ד"ר אהוד שחר, מנהל צוות האימונולוגיה בפרויקט פיתוח החיסון לקורונה. "הבעיה עם הנגיף היא שהוא משתנה יחסית בתדירות גבוהה ולכן פעם בכמה זמן צריך לעדכן את החיסון נגדו. כשמדובר על חיסון שמבוסס על וירוס חי ומוחלש, מדובר בתהליך ארוך וסיזיפי. לעומת זאת כשמדובר על חיסון סינתטי, כמו שלנו, ההתאמה מאוד מהירה ופשוטה".
החיסון מיוצר למעשה מחלבונים של הווירוס, המשוכפלים על ידי החדרה לחיידק המתרבה במבחנות ובצלחות הפטרי במעבדות של "מיגל". "החלבונים שמיוצרים במעבדה הם שמעוררים את התגובה החיסונית שנדרשת כדי לנטרל את הנגיף", אומר ד"ר שחר. "אנחנו לא עובדים עם הנגיף עצמו, לכן אין כאן שום סיכוי להדבקה".
פרט לשיטת הייצור של החיסון החדש, שכאמור מיועד בשלב זה לתרנגולות בלבד, גם האופן שבו הוא ניתן – בריסוס לתוך חלל הפה ולא בהזרקה – נחשב לחדיש, משום שהוא מאפשר לגוף לפתח הגנה נגד הנגיף הממוקדת במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, ולא רק בזרם הדם. זאת בדומה לחיסון המוחלש נגד פוליו, שניתן בישראל בטיפות מאז ההתפרצות האחרונה. "מניסיוננו ראינו שהתגובה הנכונה והטובה יותר לקורונה בעופות היא בריריות", אומר ד"ר שחר. "המערכת הזו, שמגינה באזורים של מערכות הנשימה והעיכול, מונעת יותר ביעילות את חדירת הנגיף לגוף".
"מדובר למעשה בהגנה על השערים ועל הכניסות של הנגיף לגוף", אומר ד"ר חן כץ. "יתרון נוסף הוא שהחלבון שאינו חי מפעיל את המערכת בדיוק כמו שהווירוס האמיתי היה עושה, רק בלי הסיכון שנלווה לו".
כדי לוודא את יעילותו, נבדק החיסון החדש ב־70 תרנגולות במכון הווטרינרי בבית דגן. התוצאות היו מבטיחות. "עשינו המון ניסויים", אומר שחר. "היו לנו כמה וריאציות של החיסון. אחרי שהעופות חוסנו במספר סוגים חשפנו אותם לנגיף הקורונה וגילינו ששתי וריאציות של החיסון עבדו מאוד יפה: העופות לא פיתחו את המחלה וגם שאריות הווירוס התנקו מהם במהירות. אחרי כמה ימים לא נותרו שרידים שלו ברוב העופות".
בעוד החיסון לתרנגולות ממתין לאישורים הנדרשים לפני ייצור ושיווק, הגיע קרוב־רחוק שלו, וירוס הקורונה האנושי, וחולל פנדמיה. אז הבינה קבוצת החוקרים כי ייתכן שבידיהם נמצא הגביע הקדוש שכל העולם מחפש. "הרעיון העולה באחת מישיבות הקבוצה, והוחלט לבדוק תחילה את התכנותו במודלים ממוחשבים", מספר ד"ר שחר. "לאחר שראינו כי ישנה סבירות גבוהה להצלחה החל חישוב המסלול מחדש לייצור החלבונים הרלבנטיים לחיסון כנגד הנגיף האנושי".
הרעיון להתאים את החיסון לתרנגולות לבני אדם מושתת על ההבנה שלווירוס האלים בעופות זהות גנטית גבוהה לווירוס האנושי. "לאחר שפורסם הרצף הגנטי של וירוס הקורונה האנושי, נוכחנו בהתרגשות רבה לגלות כי מכניזם ההדבקה שלו זהה לנגיף הקורונה בעופות, נגדו כבר יצרנו חיסון בהצלחה רבה", אומרת ד"ר נדיה גרוזדוב, חברה בצוות פיתוח החיסון.
"מבחינתנו זה פשוט כמו שזה נשמע", אומר ד"ר כץ. "אנחנו בשלבים די אחרונים של הכנה של החלבונים החדשים, המבוססים על הרצפים הגנטיים של הווירוס האנושי שפורסמו בסין ובמקומות אחרים. יש לנו הרבה שנות עבודה עם הנגיף ואנחנו מכירים אותו טוב. אני מקווה שתוך שבועות קצרים ממש נוכל להעביר אותם להמשך בדיקה".
ב"מיגל" מעריכים, באופטימיות מפליגה, כי החיסון יהיה מוכן לתחילת הבדיקות בעוד שלושה חודשים. זה כמובן, בתנאי, שיהיה מי שייקח על עצמו את המשך הפיתוח, שכרוך בעלויות אדירות ובניסויים קליניים, שבו יתבקשו להוכיח כי הוא בטוח ויעיל. "מבחינת הטכנולוגיה אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים", אומר כץ. "את החלק שלנו – חומר לניסויים פרה־קליניים בחיות – יכולים להכין אצלנו ממש. לגבי חלבונים שמתאימים לשימוש בבני אדם, זה כבר דורש מתקני ייצור עם תקנים שאין לנו. עיקר האתגר שלנו יהיה בלהעביר את החיסון משלב המעבדה לשלב השיווק, זה תמיד השלב המסובך והיקר, והוא כרוך בניירת וברגולציה. אנחנו מקווים שיעזרו לנו לזרז את זה".
"כרגע אנחנו עוברים לשלב של גיוס כספים לביצוע הניסויים הקליניים, שזה שלב שצריך בשבילו הרבה כסף", אומר אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל ויו"ר "מיגל". "יש כבר משקיעים שמוכנים להשקיע בתמורה לזכויות בפיתוח. יש אלינו מגוון גדול של פניות, ואנחנו בודקים את כל האופציות".
מתי יהיה לכם את החיסון הראשון ביד?
זיגדון: "אנחנו חושבים שתוך 90 יום נהיה מוכנים עם החבילה המדעית, כלומר עם חיסון שיכול להתאים לבני אדם שיוכל לעבור בדיקות בטיחות. יכול להיות שידרשו מאיתנו ניסויים בחיות. כרגע אני לא יודע לתת את התשובה המדויקת".
יש סיכוי שהחיסון לקורונה באמת יגיע מישראל?
"אנחנו מאמינים שכן".
המרוץ לפיתוח חיסון נגד הקורונה, או לפחות למציאת תרופה שתסייע לטפל בחולים הקשים שנדבקו בו, מתנהל כרגע בכל העולם, בהצלחה חלקית בלבד. חברת התרופות האמריקאית מודרנה השיגה שיא עולמי חדש ביצירת אבטיפוס ראשון לחיסון 42 ימים בלבד לאחר ריצוף החומר הגנטי של הנגיף. בחודש הבא צפוי להתחיל ניסוי ראשון בחיסון הזה במתנדבים בריאים.
ענקית החיסונים גלקסוסמית'קליין הודיעה כי היא מספקת טכנולוגיה מתוצרתה לחברה סינית, השוקדת אף היא על פיתוח חיסון, וגם ג'ונסון אנד ג'ונסון כבר הודיעה כי היא שוקדת על פיתוח חיסון ותרופות משלה נגד המחלה. חברת גיליאד דיווחה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של ניסויים בתרופה הניתנת לווריד, אשר נכשלה בטיפול באבולה.
חיסון כזה, אם וכאשר יושג, יציג את הנגיף החדש או חלקיקים זעירים ממנו למערכת החיסון על מנת ללמד אותה לזהות אותו ולהילחם בו. החברות שעובדות על פיתוח חיסון כזה משתמשות בטכנולוגיות חדישות, שבהן נעשה שימוש במקטעי הרצף הגנטי של הנגיף בתוך חיידקים או וירוסים שמגדלים אותם, דומות לזו שבה משתמשים ב"מיגל". אחרות מבקשות להשיג תוצאה דומה באמצעות הזרקת מקטעים גנטיים של הנגיף ישירות לתוך הגוף, ובו ייצרו חלבונים נגיפיים שמערכת החיסון תוכל להילחם בהם. חלק מהחיסונים ינוסו בקרוב על חיות. אם אלה יצליחו, ניתן יהיה לבדוק אותם בעוד מספר חודשים על בני אדם.
אלא שזה לא פשוט כפי שזה נשמע. פיתוח חיסון חדש לוקח על פי רוב שנים, ובחלק מהמקרים גם זה לא מספיק. השיטות המסורתיות לפיתוח חיסונים כוללות גידול כמויות גדולות של הנגיפים המדוברים במעבדה, תהליך שנמשך חודשים ארוכים. שיטות חדישות ומודרניות יותר עשויות לקצר את פרק הזמן הנדרש לייצור חיסון חדש, אולם גם האופטימיים ביותר חוזים שבמקרה של הקורונה, הדבר צפוי להימשך לפחות שנה. גם נגד נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה שכבר מסתובבים בינינו שנים, בהם הנגיף הגורם להצטננות, טרם נמצא חיסון. גם הניסיונות לפיתוח חיסונים נגד הנגיפים שגרמו להתפרצות הסארס וה־MERS, שאף הם משתייכים למשפחת הקורונה, כשלו.
סוגיה מטרידה נוספת שכבר נידונה בפורומים שונים היא עלותו של החיסון העתידי, אם וכאשר יושג. שר הבריאות האמריקאי, אלכס אזר, אמר השבוע כי הוא אינו מתחייב שהחיסון נגד קורונה יהיה זמין לכל האמריקאים שיזדקקו לו. "אין לנו שליטה על המחיר של חיסון כזה", אמר, "כי אנחנו צריכים משקיעים מהמגזר הפרטי. הכי חשוב להשיג חיסונים כאלה. פיקוח על המחירים לא יביא אותנו לשם".
